"חוק הנאמנות" נפל בוועדת השרים לחקיקה

ועדת השרים לענייני חקיקה מנעה את העברתו של התיקון לחוק האזרחות לישראל, שהוביל חבר הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו). לתיקון, שזכה לכינוי "חוק הנאמנות", ולפיו אזרחות תהיה תלויה בהצהרת נאמנות לישראל כמולדת העם היהודי, התנגדו אנשי הליכוד, העבודה, ש"ס והבית היהודי. רק שרי ישראל ביתנו תמכו.

בעקבות החלטת הוועדה, לא ניתן יהיה להגיש לכנסת את הצעת החוק כהצעת חוק ממשלתית. עם זאת, לרותם עדיין שמורה הזכות להגיש אותה כהצעת חוק פרטית.

נציגי העבודה, השרים אבישי ברוורמן ויצחק הרצוג, התנגדו בטענה שהחוק פוגע בערביי ישראל. "אני מקווה שהצעות כאלה לא יחזרו לממשלה הזו ולשום ממשלה בישראל", אמר ברוורמן, השר לענייני מיעוטים. "השפיות צריכה לחזור להיות מרכיב בניהול המורכב של מדינת ישראל. על הממשלה לחזק את המתונים ולהלחם בקיצוניים. ביטול ההצעה היא צעד מתבקש לכיוון הזה".

בסעיפים שנוספו לחוק נקבע כי "תנאי לקבלת אזרחות לפי חוק זה יהא כי מקבל האזרחות הצהיר אמונים". בהצעה נכתב גם נוסח הצהרת האמונים: "אני מתחייב להיות נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, לסמליה ולערכיה, ולשרת את המדינה, ככל שאדרש לכך, בשירות צבאי, או בשירות חלופי, כפי שייקבע בחוק".

עוד הוצע בתיקון כי חתימה על הצהרה זו תהיה תנאי לקבלת תעודת זהות בידי מי שנולד בארץ.

 עוד נקבע כי שר הפנים יהיה רשאי לבטל את אזרחותו של אדם שלא קיים את חובתו לשרת בשירות צבאי או בשירות חלופי.

ברקע לכך, מזכיר הממשלה, צבי האוזר, יוזם שינוי בחוק שזכה לכינוי "חוק הנכבה", כפי שהתקבל בוועדת השרים לחקיקה בשבוע שעבר ועורר את חמתם של ערביי ישראל והשמאל הישראלי. על פי יוזמתו, שזוכה לתמיכת ראש הממשלה נתניהו, יחוקק חוק שיאפשר את ציון יום הנכבה, אך ימנע מימון ממשלתי מעידוד פעולות שכאלה. זאת, במקום עונש של שלוש שנות מאסר שנקבע בהצעה המקורית.