תוכניות למלחמה באבטלה יש, הביצוע מתעכב
סקירה כללית: מפישר ועד נתניהו - לכולם יש תוכניות, חלקן אף סוכמו ותוקצבו. למרות מכת הפיטורים, מרביתן טרם הגיעו לשלב הביצוע, ולא בטוח שיגיעו בקרוב
האשה מהשרון שניסתה אתמול (א') לשים קץ לחייה על פסי מסילת הרכבת לאחר שפוטרה היא רק חלק מהסטטיסטיקה של מכת האבטלה ההולכת וגואה. אמנם חייה ניצלו, אך הייאוש שמלווה אותה הוא בסך הכל דוגמה קיצונית לייאושם של כ-221 אלף דורשי העבודה שהשתרכו בלשכות התעסוקה באפריל.
שירות התעסוקה פרסם אתמול כי באפריל האחרון, אף שהיה חודש עם 13 ימי עבודה בלבד, נרשמה עלייה של 3% במספר דורשי העבודה לעומת מרץ. מתוכם, כ-13 אלף איש הם מפוטרים טריים. ב-12 החודשים שחלפו ממאי 2008 עד אפריל 2009 נרשמה עלייה מצטברת בשיעור של לא פחות מ-23.3% במספר המובטלים. הנחמה היחידה היא שעל פי נתוני השירות, יש התמתנות קלה בשיעור העלייה.
בין המובטלים הטריים לבין שוק העבודה נמצאת המדינה. שתי הממשלות - ממשלת אולמרט הקודמת וממשלת נתניהו הנוכחית - הביאו איתן תוכניות והצעות רבות מאז שהגיע המשבר אל ישראל, באוקטובר 2008. תוכניות יש, אבל היישום עוד מחכה.
הכשרה מקצועית ועידוד התעסוקה
היוזם: משרד האוצר
עלות מוערכת: חצי מיליארד שקל לפחות
סטטוס: פרויקטים בודדים פעילים
הכשרה מקצועית ועידוד תעסוקה הם הסעיפים הקריטיים ביותר, המתוקצבים ביותר וגם אלה שעוברים כחוט השני בכל אחת ואחת מהתוכניות הכלכליות שהוצגו בישראל בתשעת החודשים האחרונים. הגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות ב־100 מיליון שקל ותקציב הפרויקטים לעידוד התעסוקה ב־325 מיליון שקל היו בין התוכניות הראשונות של האוצר, עוד בתקופתו של השר הקודם רוני בר־און, והועלו כבר בנובמבר 2008 כפתרון הראוי להתמודדות עם מצב המשק.
חלק מהתוכניות הללו, למשל הכשרות מקצועיות בתחומי הבניין והתעשייה, אף יצאו לדרך בתוכנית ההאצה המקורית של 2008. עם זאת, מרבית התוכנית טרם הבשילו לצעדים אופרטיביים, ועד כה ניתנו עשרות בודדות של מיליוני שקלים לסעיפים הללו.
הרחבת תוכנית אורות לתעסוקה ומס הכנסה שלילי
היוזם: משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר
עלות מוערכת: בין 400 מיליון שקל ל־1.8 מיליארד שקל
סטטוס: טרם בוצע
תוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) היא כנראה השנויה ביותר במחלוקת מבין שלל ההצעות להגדלת שיעור התעסוקה. התוכנית פועלת כיום בארבעה מרכזים - ירושלים, אשקלון, חדרה ונצרת - ומאז 2006 מעוניין משרד האוצר להרחיבה לפעילות בכל רחבי הארץ. בהצעת חוק ההסדרים ל־2009, כמו גם בתוכנית הבלימה והתנופה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ, נקבע שיש להרחיבה, אולם מהלך שכזה עוד רחוק.
בתקופתו של אלי ישי כשר התמ"ת הוא התנגד בצורה תקיפה להרחבתה וניהל את המאבק נגד האוצר עם יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה. שר התמ"ת החדש, בנימין (פואד) בן אליעזר, לא מזדרז לשנות כיוון, ומסתפק כרגע בהצהרות שהוא לומד את התוכנית ומגבש דעה. עם זאת, גם פואד יודע שהמתנגד הגדול להרחבה הוא לא פרחי, אלא יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שמחויב לעובדי שירות התעסוקה - שהרחבת ויסקונסין עלולה לבוא על חשבון מקום העבודה שלהם.
תוכנית מס הכנסה שלילי החלה לפני כשנה כפיילוט באזורים שבהם פועלת תוכנית אורות לתעסוקה. לאחר שעיני הצליח להוציא מחוק ההסדרים את הרחבת אורות לתעסוקה, יצא גם הסעיף המדבר על הרחבת מס הכנסה שלילי לרחבי הארץ. בהסתדרות אומרים כי הם אינם מבינים מדוע יש צורך להצמיד את הרחבת מס הכנסה שלילי לאורות לתעסוקה, אולם באוצר מתעקשים על כך.
חל"ת כתחליף לפיטורים
היוזם: משרד התמ"ת
עלות מוערכת: 150 מיליון שקל
סטטוס: טרם בוצע
אחת הירושות האחרונות מתקופתו של שר התמ"ת הקודם אלי ישי היא תוכנית עידוד מעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום כאלטרנטיבה לפיטורים.
הרעיון פשוט - מפעלים שיוציאו לחופשה ללא תשלום עד 25% מהעובדים, ויוכיחו שההוצאה לחל"ת נעשתה כחלופה מיידית לפיטורים, יקבלו מהמדינה מימון למשכורות העובדים במשך שלושה חודשים (על פי דמי האבטלה המגיעים להם), בזמן שהמפעל ימשיך לממן את הזכויות הסוציאליות. נקבע כי הסיוע יינתן באמצעות "מקצה תחרותי", כלומר מכרז שיקיים מרכז ההשקעות על פי קריטריונים שייקבעו מראש, בהם מתן עידוד לתעסוקה בפריפריה.
הצפי המקורי היה לצאת במכרזים להעברת הכספים כבר באפריל, אולם ההסכמה על הקריטריונים התעכבה ומנעה את הוצאת המכרזים, קבלת הבקשות והעברת הכספים. במקביל הועלו טענות קשות נגד המנגנון התחרותי במסגרת השולחן העגול של המעסיקים והעובדים, שלפיהן התוכנית צריכה להיות פתוחה לכל ומתוקצבת בסכומים גבוהים יותר - אך טרם הושגה התקדמות בעניין. המכרזים צפויים לצאת לדרך בשבועות הקרובים, אך יחלפו עוד שבועות ארוכים עד שהכסף יגיע בפועל למעסיקים.
צמצום העובדים הזרים
היוזם: משרד האוצר
עלות מוערכת: אין
סטטוס: טרם בוצע
ההערכה היא כי כיום נמצאים בישראל כ־400 אלף עובדים זרים שאינם ישראלים. מתוכם, כ־320 אלף אינם חוקיים. במשרד האוצר אוהבים להציג מול נתון זה את הנתון המדבר על כ־230 אלף ישראלים מובטלים, אולם את הלובי החקלאי החזק השוואה זו אינה מרשימה.
בפעם הלפני אחרונה שעלתה ההצעה להקטין את מכסת העובדים הזרים החוקיים דאג שר החקלאות בממשלת אולמרט, שלום שמחון, לטרפד אותה - ושמחון הוא גם שר החקלאות בממשלה הנוכחית.
בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2009 דובר על צמצום מספר העובדים הזרים בחקלאות מ־23.5 אלף כיום ל־8,000 בלבד ב־2014, עם מערך של תמריצים כספיים לישראלים לעבור לעבוד בענפי החקלאות. מה נשאר ממסמך מפורט זה? סעיף עמום בחוק ההסדרים הקובע כי משרדי האוצר, החקלאות והתאחדות החקלאים יגישו לאישור הממשלה עד סוף אוגוסט הצעה איך ליישם את התוואי הפוחת של העובדים הזרים בחקלאות בישראל. עד אז יימשכו הדיונים, והביצוע עדיין רחוק.
דמי אבטלה לעצמאיים
היוזם: ארגוני העצמאיים והביטוח הלאומי
עלות מוערכת: מיליוני שקלים בודדים
סטטוס: טרם בוצע
עצמאים, בניגוד לשכירים, אינם זכאים לדמי אבטלה וגם אינם מפרישים בדמי הביטוח הלאומי לטובת אבטלה. כדי לעודד הקמת עסקים קטנים, במיוחד על ידי מי שפוטר מעבודתו, הוסכם במסגרת הדיונים בין האוצר לביטוח הלאומי על שמירת הזכאות לדמי אבטלה למובטלים שפותחים עסק משל עצמם שנתיים מפתיחת העסק.
הבעיה היא שתוכנית שכזו דורשת שינוי חקיקה, מאחר שחוק הביטוח הלאומי אינו מכיר בעצמאי כזכאי לדמי אבטלה. שינוי חקיקה זה מחכה עוד מתקופתה של הממשלה הקודמת, אך הפגרות התכופות של הכנסת, וכן ויכוחים טכניים בין האוצר לביטוח הלאומי על סעיפים כאלה ואחרים, מנעו עד כה את מימוש התוכנית.
פרויקטים יזומים
היוזם: משרדי התמ"ת והאוצר ופורום השולחן העגול
עלות מוערכת: 400 מיליון שקל
סטטוס: טרם בוצע
פרויקטים יזומים בתחומי התשתיות והבניין צפויים אף הם לצמצם את מספר המובטלים, כך לפחות על פי שלל התוכניות. בין היתר מתכננים באוצר ובתמ"ת לתמרץ גופים המבצעים פרויקטי תשתיות גדולים ועתירי כוח אדם, תוך מתן עדיפות להעסקת דורשי עבודה בשירות התעסוקה. מהלכים דומים נבחנים מול רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ומינהל בתי המשפט.
כמו כן, במסגרת עסקת החבילה של המעסיקים והעובדים סוכם כי יוקצו מאות מיליוני שקלים לשיפוץ בתי ספר וכיתות לימוד, שעתידים להגדיל את מספר המועסקים בשיפוץ ובנייה. הפרויקטים צפויים לצאת לדרך רק לאחר אישור תקציב המדינה, כמו גם נושאים נוספים שאותם מקדם משרד התמ"ת, בהם הגדלת תקציב שירות התעסוקה ועידוד צריכה כחול־לבן.
השתתפו בהכנת הידיעה: נעמה סיקולר ומיקי פלד
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
