"משרדי הממשלה מציגים אידיליה מטופשת"
חילופי דברים קשים בוועדה לביקורת המדינה בין מקימת הרכבת הקלה לבין ראש עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה. ניר ברקת: הפרויקט נמצא כיום במצב שבו כולם מפסידים
"לא צריך להיות מדען חלל - מספיק ללכת ברחוב כדי להבין שמשהו בהקמת הרכבת הקלה פשוט לא עובד". כך מתייחס היום (ב') ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לפרויקט הרכבת הקלה בעיר, בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. במהלך הדיון, מתחו ראש העיר ונציגי משרדי הממשלה ביקורת חריפה נגד הזכיין הפרטי המקים את הפרויקט, והאשימו אותו בחריגות חוזרות ונשנות מלוחות הזמנים שנקבעו. בכירים במשרדי התחבורה והאוצר, אף טענו כי הזכיין נכשל בניהול הפרויקט, וכי חלק מהתוכניות שהגיש היו "הזויות ומביישות". למרות זאת, סמנכ"ל כלכלה במשרד התחבורה הצהיר כי אין לדעתו כל מניעה מלפתוח את הקו הראשון של הרכבת ב-8 בספטמבר 2010.
מול הביקורת החריפה שנמחתה נגדם, בחרו נציגי הזכיין להאשים את נציגי הממשלה בגרימת עשרות עיכובים במהלך הקמת הפרויקט. בדו"ח שחיברה חברת סיטי-פס, מצויינים עיכובים שונים - לתקופות של חודשים ואף שנים - שנגרמו לטענת הזכיינית על-ידי עיריית ירושלים, משרדי התחבורה והאוצר, ואף רשות העתיקות. בכירים בזכיינית מעריכים כי פתיחת הפרויקט תידחה בתשעה חודשים לפחות, וזאת אלא אם תפעל המדינה להסרת חסמים שונים המעכבים כיום את העבודות. עם זאת, גם אם יוסרו כל החסמים, צפוי הקו הראשון של הרכבת הקלה רק בסוף 2010 - כלומר, באיחור של כשלושה חודשים.
העבודות להקמת הרכבת הקלה בירושלים (צילום: שלומי כהן)
"הציבור בירושלים סובל"
"הפרויקט נמצא כיום במצב שבו כולם מפסידים", אמר ראש העיר ברקת לחברי ועדת ביקורת המדינה. "הציבור בירושלים סובל בצורה בלתי רגילה. האוריינטציה של הפרויקט הייתה מלכתחילה הנדסית - ולא שיקללו את האינטרס הציבורי, ואת התועלת הציבורית. למשל, לא היו תוכניות שהציגו את המשמעויות הציבוריות של מועדי סגירה או פתיחה של צמתים".
לדברי ברקת, אחת הטעויות החמורות ביותר נובעת מחוסר ניסיונם של כל הגורמים המעורבים - משרדי הממשלה, עיריית ירושלים והזכיינית הפרטית. "אין לי ספק שעל הפרויקט הזה 'התגלחו' כולם, וזו טעות אסטרטגית. הפרויקט התחיל דווקא בקו הכבד, המסובך ביותר, ולא בקו הקל - כמו שמקובל. וגם זו טעות. לא מלמדים מנתח להתחיל עם ניתוח לב פתוח".
מתחילים לתת קנסות על לכלוך
עוד כשל מערכתי עליו הצביע ברקת, נוגע לאחריות הזכיינית הפרטית על המרחב הציבורי: "ליזם אין מושג ירוק איך לשמור על האינטרס הציבורי. העברת התוואי של הקמת הפרויקט לאחריותו היא אחת הטעויות הנוספות. אסור היה לנתק את האחריות של המערכת הציבורית, ואנחנו נתחיל לתת קנסות על לכלוך במתחמי העבודה של הפרויקט".
ברקת גם ציין כי שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים היה עד כה לקוי, וגרם לעיכובים ובעיות שונות. "הרעיון המרכזי של פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי הוא ניצול היתרונות היחסיים של כל אחד מהגופים המשתתפים, וזה לא התממש בפרויקט הזה. האמון כיום בין כל הגורמים, אינו גבוה". כחלק מפתרון הבעיה, ברקת סבור כי יש להפוך את תהליכי הניהול לפשוטים יותר. "הזכיין הפרטי לא שותף בפרויקט - הוא קבלן ביצוע, וכך צריך להתייחס אליו".
עשרות עיכובים מצד הרשויות
מול הביקורת בדבר כשלים ניהוליים וביצועיים, מעלים נציגי החברה הזכיינית טענות חמורות על כשלים מהותיים מצד עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה. מנכ"ל חברת סיטי-פס, יאיר נווה, אומר ל-ynet כי הבעיה העיקרית העומדת בפני הקמת הרכבת הקלה היא היעדר רשות אחראית מצד המדינה, שתקדם ותנהל את הפרויקט. "לא רק שאין היום רשות מנהלת, הרי שאנחנו מדברים עם אוויר. כולם עוסקים בכסת"ח לקראת דו"ח מבקר המדינה, ובינתיים לא מתקבלת אף החלטה. למרות האידיליה המטופשת שמנסים להציג משרדי הממשלה, מי שמנהל בפועל הוא משרד האוצר, שעושה זאת בצורה צרת עין".כדוגמה לבעיות אותן מערימה המדינה, מציין נווה כי חוזה שנחתם לפני למעלה משנה קבע כי המדינה נדרשת להעמיד לרשות הזכיין מספר צמתים לטובת עבודות הפיתוח. אלא שעד היום, כך טוען נווה, ישנם צמתים שטרם הועברו לרשות הזכיינית, ולכן אין אפשרות להמשיך את הקמת קו הרכבת. בהתייחסו לדברי ראש העיר, לפיהם בניהול הפרויקט לא הושם דגש על האינטרס הציבורי, אומר נווה "אני יכול לקבל את הניסיון של ראש העיר לצמצם את הנזק הציבורי. גם אני מנסה לעשות זאת. אבל אני לא יכול שלא לעמוד בהתחייבויות שיש לי - גם כלכליות, וגם כאלה שניתנו מול משרדי הממשלה".
ליקויים של כולם
נציג משרד מבקר המדינה, שפרסם לפני שנה דו"ח חמור בעניין פרויקט הרכבת הקלה, ניסה להציג תמונה מעט מאוזנת יותר מזו שהציגו בכירים במשרדי הממשלה ובזכיין. "לדעתנו, זה אחד הפרויקטים שבהם צריך להפיק הרבה מאוד לקחים, לטובת פרויקטים תשתיתיים עתידיים. היו בו ליקויים רבים במקצועיות הזכיין, וגם בתהליכים הסטטוטוריים שניהלו משרדי הממשלה".
כפי שציין נציג המבקר, כבר ב-2004 פורסם דו"ח ביקורת חמור בעניין הפרויקט, אך דו"ח מעקב שפורסם ב-2008 העלה ממצאים קשים. "אנחנו נתקלים שוב ושוב בתהליכי ניהול וביצוע לקויים - גם מבחינת האיכות, וגם מבחינת קצב העבודות". בהתייחסות לפרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי, אומרים במשרד מבקר המדינה כי "יש צורך בשיפור - הנחות היסוד לא עמדו במבחן המציאות. עם זאת, אי אפשר לקבוע כי אם הפרויקט היה מתוקצב כולו על-ידי המדינה, המצב היה אחר".
לפנייה לכתב/ת 
