ישראל: רופאים הולכים ונעלמים. תמונת מצב
רדיולוגים שבורחים מהארץ, רופאי משפחה שנופלים מהרגליים: על תנאי העבודה הבלתי נסבלים, השחיקה והמחסור החמור ברופאים בארץ
הצצה בהתקדמות הרבה שחלה במקצועות הרפואיים היא אירוע חגיגי המרחיב את הלב והדעת. חלק מההתפתחויות דומה כי נלקחו היישר מספרי המדע הבדיוני. כך למשל במקצוע הנוירולוגיה, שם משתילים אלקטרודות במוח כדי להקל את תסמיניה של מחלת הפרקינסון, ומדווחים על שימוש במכשירי EEG ו-fMRI כדי לעקוב אחר פעילות המוח ולאתר באמצעותם שקר, נטייה או כוונה. לא פחות מצית את הדמיון הוא השימוש שנעשה באותות מוחיים כדי להפעיל מכשור מחוץ לגוף, כמו יד תותבת או עכבר מחשב.
גם במקצועות אחרים חלה התפתחות עצומה: "מהפכה של ממש" - כך מכנים גינקולוגים את המעבר מניתוחים שכללו פתיחת בטן ואשפוז לפרוצדורות של כירורגיה אנדוסקופית, המאפשרת למטופלות לחזור לשגרת חייהן במהירות ובנוחות רבה. בתחום הפריון חלה בשנים האחרונות פריצת דרך בהקפאת ביציות, ובתחום המכשור הרפואי איפשר האולטרסאונד התלת-ממדי לאבחן לראשונה מומים וליקויים קשים בהתפתחות העובר, שלא ניתן היה לאבחנם עד כה במכשיר העל-שמע הדו-ממדי.
התפתחות הכירורגיה הזעיר-פולשנית, כמו ניתוחים לכריתת כיס המרה או לאיתור גידול של בלוטת יותרת הכליה, קיצרה את זמן הניתוח והקלה את תהליך ההחלמה. כירורגיית "הדור השלישי" מאפשרת היום ביצוע ניתוח ללא חתכים דרך הפתחים הקיימים בגוף, כמו הפה, פי הטבעת והשופכה. השימוש ברובוט לצורך ביצוע ניתוחים כבר מיושם בבית החולים הדסה עין-כרם.
"היום כמעט לא עושים שום אבחנה ופרוצדורה בלי תיעוד בדימות, וכמעט לכל מצב רפואי יש אפשרויות לדימות", כך מגדיר פרופ' משה גרייף, יו"ר איגוד הרדיולוגים, את המפנה שחל במקצוע ששינה את פניו בעשורים האחרונים והפך להיות עתיר טכנולוגיה. לצד הרדיולוגיה האבחנתית, מתפתחת בד בבד גם הרדיולוגיה הטיפולית. צנתורים, ששימשו בעבר לאבחון, משמשים היום לטיפול. הרדיולוג הטיפולי ישחרר למשל את הסתימה בדרכי כליה חסומות.
טכנולוגיה יש, תקנים - עוד לא
לצד ההתפתחויות המשמעותיות ברפואה, נאלצים הרופאים במקצועות רבים להיאבק על תנאי עבודה בלתי נסבלים ולהתמודד עם תת-תקינה, שחיקה ומחסור מחריף במומחים ובמתמחים. כך למשל, הבדיקות הגדולות המבוצעות על-ידי הרדיולוגים הביאה לעלייה של 300% בעומס העבודה בעשור האחרון.
למרות העלייה הגדולה בשימוש ברדיולוגיה, לא היה כל עדכון בתקנים לרופאים ולטכנאים למעלה מ-30 שנה. התוצאה היא תחושת שחיקה הולכת וגוברת בקרב מומחים ומתמחים כאחד. עבור החולים משמעות הדבר היא עיכוב בקבלת טיפול ובעיית זמינות של שירותים רדיולוגיים. "עוד כמה שנים לא יהיו עתודות", אומר פרופ' משה גרייף בדאגה. ואכן, לפי נתוני הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל), בשנת 1999 התמחו 208 רופאים ברדיולוגיה, ומאז חלה ירידה קבועה במספר המתמחים. ב-2009 מתמחים במקצוע 129 רופאים בלבד. בנוסף, כ-15% מכלל הרדיולוגים בישראל עוזבים את הארץ.
מצבה של הכירורגיה הכללית, כידוע, רחוק מלהיות מזהיר. מסלול ההתמחות הקשה והמערכת התובענית גורמים לכך שהמקצוע נמצא במצוקה הולכת וגוברת, יוקרתו פוחתת ותדמיתו נפגעת – כפי שמעיד פרופ' מיקי קראוס, יו"ר האיגוד. בשל כך, רופאים צעירים נוטים פחות להתמחות. הדבר בא לידי ביטוי מוחשי בנתוני הר"י, שלפיהם בשנת 1999 פנו להתמחות במקצוע 418 רופאים, ואילו ב-2009 ירד מספרם ב-44% והוא עומד עתה על 235 מתמחים בלבד.
הגינקולוגים מדווחים אף הם על מחסור ברופאים ומסתכלים בחשש אל העתיד הלא רחוק, שבו ייוותרו המחלקות ללא רופאים מומחים. הנוירולוגים מציינים את התרבות המטלות משנה לשנה, בעוד אין שום שינוי בתפיסה המערכתית של המקצוע.
הרפואה הפנימית, זו שכונתה עד שנות ה-80 "מלכת הרפואה", מתמודדת עם עומס בלתי סביר ושיעורי תפוסה דמיוניים של 150% ואף 170%. על-פי נייר העמדה של האיגוד לרפואה פנימית וההסתדרות הרפואית, מצב זה בא לידי ביטוי במחסור בתשתיות, במחסור במיטות ובציוד רפואי, ובמחסור חמור בכוח-אדם רפואי וסיעודי. הקטנת היחס בין מספר המיטות הפנימיות לגודל האוכלוסיה היא תוצאה של מדיניות מכוונת רבת-שנים ושל הזדקנות האוכלוסיה, ששינתה את אופי מחלות המאושפזים, ושבעטיה יותר ויותר חולים מגיעים למחלקות הפנימיות במצב מורכב יותר ויותר.
לגורמים כבדים אלה המעיקים על הרפואה הפנימית יש כמובן לצרף גורם רב-משקל נוסף: ההתמקצעות שחלה במקצועות הרפואיים. תהליך התפתחותן של התמחויות-על המתמקדות במחלה אחת, שללא ספק קידמו את הרפואה המודרנית בצורה ניכרת, גבה מחיר מהרפואה הפנימית, הנתפסת כמקצוע מיושן ובלתי אטרקטיבי, ומשמשת למתמחים עמדת זינוק לעבר התמחות-על. וכך, בשעה שהיא עמוסת חולים קשישים מורכבים, שנזקקים לה עתה יותר מתמיד, נאלצת הרפואה הפנימית להיאבק על הישרדותה.
"על סף קריסה"
גם רפואת המשפחה נמצאת בקשיים. "אנחנו על סף קריסה", מודה ד"ר ששון נקר, מנהל המחלקה לרפואת משפחה במחוז מרכז של שירותי בריאות כללית, נוכח העומס הכבד המוטל על רופאי המשפחה. ד"ר נקר בדק ומצא 22 תפקידים שיש לרופא המשפחה אל מול החולה. את כל אלה נאלצים רופאי המשפחה למלא כשלרשותם כעשר דקות לחולה, ומתוכן מוקדשות דקות יקרות להפעלת מערכת המחשוב בחדרו של הרופא.
הקשיים שעימם מתמודדים הרופאים הם משקולות כבדות המוצמדות לרגליהם. בל נשתכר מההתקדמות העצומה שחלה במקצועות הרפואיים השונים, ובל נטעה לחשוב שכשרונם ומסירותם של הרופאים ינצחו בסופו של דבר את תחלואי המערכת. המשקולות שעל רגלי הרופאים גובות מחיר גבוה מדי, שאותו כבר משלמת החברה הישראלית.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
