חוק סינון אתרים חוזר לדיון
ועדת הכנסת לזכויות הילד חזרה לדון בחוק סינון האתרים, במטרה להחיל עליו דין רציפות. נציגי ספקיות האינטרנט לא הגיעו. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון: "המצב הקיים לא יכול להמשך... אך לא נחשיך את המסך לאף אחד"
הוועדה לזכויות הילד של הכנסת התכנסה היום (ג') כדי לנסות להחיות את הצעת החוק של אמנון כהן (ש"ס) מהכנסת הקודמת, לפיה תוגבל הגלישה באינטרנט לתכנים מזיקים לילדים על כל הגולשים בישראל שלא ביקשו אחרת מהספקית. נציגי עמותות, גופי רגולציה וחברי כנסת התייצבו להשמיע את קולם, ורק ספקיות האינטרנט - שלפי גירסאות החוק האחרונות יישאו חלק ניכר מהאחריות על הסינון - לא באו.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דני דנון (ליכוד), אמר כי יש לנסות להחיל דין רציפות על הצעת החוק, כך שניתן יהיה להמשיך בקידומה למרות שהועלתה בתקופת הממשלה הקודמת. הצעות שונות להגבלת התכנים המופעים באינטרנט נתקלו בעבר בהתנגדות, בין השאר של משרד המשפטים שטען כי הגבלה כזו פוגעת בחופש הביטוי. אך דנון הודיע כי ינסה לקדם חקיקה שתאפשר פיקוח, כפי שקיים היום בחוק על תוכניות טלוויזיה לילדים, גם על תכנים המוצגים באינטרנט.
"המצב הקיים לא יכול להימשך. אם נער גולש באינטרנט במשך 8 שעות ביום, קיימת לעתים קרובות חשיפה לדברים מזיקים - מכוונת ולא מכוונת. רק ב-20 אחוז מהבתים יש כיום סינון אתרים. החזון הוא שכל מי שמתחבר לאינטרנט יוכל, במעמד ההתחברות, לבחור מה הילדים שלו יוכלו לראות, בלי לחפש את התוכנה, להתקין וכדומה". עם זאת אמר כי המתכונת הנוכחית של החוק תהיה רכה יותר מהמקורית שהציע כהן, והרגיע כי "לא נחשיך את המסך לאף אחד".
כל הספקיות הבריזו
למרות הזמנות ששוגרו לעברן, אף אחד מספקיות האינטרנט לא טרחה לשלוח נציג לדיון. עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ, שייצגה את איגוד האינטרנט, ציינה כי נסיונות ההסדרה העצמית שהחלו ב-2006 לא צלחו בינתיים, אך הדגישה כי אין מקום לחקיקה, אלא הסברה ועידוד של מעורבות ההורים בהרגלי הגלישה. "אם תפילו את העלויות של החוק על הספקיות, הן יפילו אותן בחזרה על הלקוחות. יש להשאיר את המצב כפי שהוא היום. תוכנות סינון כבר מוצעות ללקוחות, ותחרות ביניהן רק תשפר את איכות הסינון ועדיפה על הקמת ועדת צנזורה".
חבר הכנסת אורי אורבך (הבית היהודי) העביר ביקורת על הטענות לפיהן עלויות הסינון יקשו על הספקיות. "לשאול כמה עולה לספקיות ליישם סינון זה כמו לשאול כמה עולה למפעל בקריות, שמזהם את הקישון, להפסיק לעשות זאת. העולם המערבי מתייחס לפורנוגרפיה כתוצר שלילי של רומנטיקה, אבל מדובר בעצם בתוצר שלילי של אלימות, שמתחזק תחת חופש הביטוי. אני חושב שצריך אומץ כדי לומר שאנחנו לא נלחמים בחופש הביטוי, אלא מגנים עליו. בשם חופש הביטוי הזה כביכול אנשים פוגעים בילדינו".
שר התקשורת הטרי, משה כחלון, עדיין לומד את הצעת החוק ואת השינויים הטכנולוגיים שאירעו בשנה האחרונות מאז הוגשה. בינתיים, אגב, נכנס חוק דומה לתוקף באוסטרליה, אך נתקל בלא מעט קשיים טכניים, וכעת נבדקת האפשרות של פתרון הסדרה עצמית תחתיו. סינון מוחלט, מסכימים רוב הגורמים, אינו אפשרי, ואף תוכנת סינון לא יכולה לכסות לחלוטין צ'אטים, רשתות חברתיות, סרטים מרשתות שיתוף קבצים, תוכניות המשודרות בסטרימינג ועוד.
60 אחוזים מבני הנוער נחשפו לפורנוגרפיה
מנתוני מחקר שערכה בשנת 2006 פרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת תל-אביב עולה כי שמונה אחוזים מהילדים ובני הנוער בישראל קיבלו תוכן מיני בדואר אלקטרוני, 31 אחוז קיבלו תוכן מיני בתוכנת מסרים מיידיים ו-21 אחוז קיבלו תוכן מיני בצ'אט. ארבעה אחוזים בלבד דיווחו להורה. 60 אחוז מהילדים ובני הנוער נחשפו לפורנוגרפיה באינטרנט – רבים מהם בכוונה.
35 אחוז נחשפו לתמונות זוועה בטעות ו-10 אחוז נחשפו לתמונות כאלה בכוונה; 19 אחוז נחשפו לאתרי שנאה בטעות וחמישה אחוזים – בכוונה. עם זאת, אין מידע מדוייק לגבי ההשפעה של החשיפה למידע זה על ילדים ונוער.