נופל וקם: כשמילה אחת מהאישה משביתה זקפה

המזכירה אמרה שיש גבר שרוצה לקבוע תור בדחיפות. היא לא ידעה מה דחוף, אבל אני ידעתי שאנשים מתלבטים רבות מרגע שהם מודעים לכך שיש להם בעיה ועד שהם אוזרים עוז וקובעים תור. הדבר נכון לגבי טיפול בכלל ולגבי טיפול מיני, שהוא מביך ואינטימי יותר, בפרט. כמובן שהסתקרנתי מה כל כך דחוף.

חיכיתי לגבר – הגיע זוג. זוג נאה באמצע שנות ה‭40-‬ לחייו. אחרי היכרות רשמית קצרה התחיל הגבר לדבר וסיפר שכבר פעמיים נכשלה לו הזקפה. הוא נשמע לחוץ. 

אז פעמיים אין לו זקפה, חשבתי לעצמי, לא עניין גדול. יש נשים שחיות שנים ללא אורגזמה, רק חלקן מתעוררות אחרי שנים ומבינות שאפשר גם אחרת. הוא, לעומת זאת, אחרי כישלון זקפתי מינורי 

בא לטיפול בבהילות. אשתו נראתה משועשעת. חשבתי שהיא בטח קוראת את מחשבותיי, ואם לא היא בוודאי מסכימה איתן. שניהם בריאים, נשואים די הרבה שנים ויש להם ילדים. לכל אחד מהם יש קריירה, והקשר ביניהם מצוין. מדי פעם, כשהם נתקלים בבעיות בתקשורת הזוגית או בחינוך הילדים, הם פונים לעזרה מקצועית. הם סומכים זה על זה, מודעים ל"חבילות העבר" של כל אחד מהם ומנסים לבנות זוגיות ומשפחתיות טובות יותר מאלה שהיו במשפחות שבהן גדלו.

הם משתדלים לקחת את החיים בחיוך ובהומור. מצד אחד הם זורמים, ומצד שני הם מתייחסים בכובד ראש ובהעמקה לכל בעיה, גדולה כקטנה. זו גם הסיבה לכך שהחליטו לבוא מיד כשהבעיה התעוררה.

חרדת ביצוע  

בפעם הראשונה הזקפה שלו גימגמה כשהם עשו סקס בזמן שהתאים לשניהם, ובלי שהיו ביניהם מתח או הפרעות אחרות. היא נזכרה שאמרה לו אחר כך שאיבר המין שלו לא כתמול שלשום. הוא בכלל לא הרגיש בשינוי ונהנה מאוד מיחסי המין.

היא הביעה את דעתה, כפי שנהגה לעשות לגבי כל נושא. לא הייתה לה כוונת זדון או כוונה אחרת. היא לא התכוונה לפגוע בו. היא נהנתה, אבל התחושה הייתה שונה. היא אפילו לא ידעה להגדיר אותה. אולי המשחק המקדים היה קצר יותר, אולי החדירה רכה יותר, היא לא יכולה לשחזר, אבל היה שוני וכהרגלה היא רצתה לשתף אותו. בפעם הבאה שקיימו יחסי מין הייתה לו זקפה, אבל ברגע שהתכוון לחדור היא נעלמה. אחרי הפעם הזאת הם הגיעו אליי.

הסברתי להם שהפרעות בזקפה מתרחשות בכל גיל. הגורם יכול להיות עייפות, מתח או תסכול, חוסר ריכוז או התלבטות, ואולי עלבון שאיבר המין מבטא בהתכנסות לתוך עצמו. שיתפתי אותו בתחושתי מתחילת הפגישה, שהוא נחרד מהר מאוד מהקושי בתפקוד המיני. אמרתי גם שאני מעריכה את היכולת שלו לפנות לעזרה.

הסברתי שכדי לעזור לו אני צריכה להבין מה אומר לו איבר המין שלו ולמה העובדה שהוא לא תיפקד, בפועל פעם אחת בלבד, גורמת לו להרגיש חרדה כל כך גדולה. הוספתי גם שאינני בטוחה שזוגתו רואה את הבעיה כאסון עולמי. היא חייכה ואמרה שהאסון היחיד הוא הדרך שבה הוא תופס את האירוע.

הוא אמר, כצפוי, שאיבר המין שלו מסמל בעיניו את הגבריות שלו, שמסבה לו בדרך כלל עונג רב, והאפשרות שהוא מאבד אותה מבהילה אותו. לא מפחידים אותו כישלונות בעבודה, לא מפחידים אותו קשיים עם הילדים, רק אובדן הזקפה מפחיד אותו.

ביקשתי מהם להימנע מחדירה בפעמים הבאות שיעשו סקס, כדי להוציא מהתמונה את המקור לתסכול. אמרתי להם שהם יכולים לעשות כל דבר אחר שנעים וטוב להם איתו, חוץ מחדירה. הם הביטו בי במבט ספקני.

כשהם שבו לפגישה הבאה הייתי משועשעת לא פחות. הם היו בסוף שבוע רגוע והתעלסו עד כלות. הייתה לו זקפה טובה, אבל הוא נשמע להוראות ולא חדר. היא, לעומת זאת, ביקשה ממנו להתעלם מההוראות ולחדור. הוא היה להוט, ובקשתה עודדה אותו להמרות את פי ולהצליח.

אני לא יודעת אם הרצון והמשיכה עשו זאת או התחושה של "מים גנובים ימתקו‭."‬ האמת? זה גם לא משנה לי. הפעם הם הצליחו ללא כל בעיה, אך ברור היה לי שבעיותיהם לא הסתיימו כאן. יש דברים בעלי משמעות שצריך לטפל בהם מעבר לאפיזודה של אין אונות.

סודות וחסכים  

בפגישות הבאות הדברים האלה עלו על השולחן. שניהם באים ממשפחות עם סיפור של בגידות וגירושים. היא חששה תמיד שמא יבגוד בה. חשבתי שאולי השינוי שחשה באותם יחסי מין גרם לה לחשוב שהוא בוגד בה, מחשבה שלא עלתה ישירות והתבטאה בתחושה שלה, שהיא ביטאה במילים, שיש שינוי.

הוא מצידו הרגיש תמיד שהוא עדין, ואולי לא די גברי, והאמירה שלה שמשהו אינו כתמול שלשום החזירה אותו לחוסר הביטחון שלו בגבריותו.

שוחחנו על ההורים שלהם, שנתנו להם דוגמה רעה של זוגיות. הבנו ביחד שהזוגיות שלהם טובה ומתקשרת ואוהבת למרות, או אולי דווקא בגלל, הדוגמה שקיבלו. החרדה שהם יהרסו את הזוגיות שלהם כמו שעשו הוריהם משאירה אותם ערניים תמיד ומוכנים לפעול כדי שזה לא יקרה.

בשיחות הבאות התברר שיש לה בעיות עם דימוי הגוף שלה, בין השאר בגלל מסרים ששידרו לה הוריה. היא למדה לחיות עם גופה ולאהוב אותו גם בעירום, כפי שבעלה אהב אותה ואת גופה. לו היה קושי עם הרגישות שלו. הוא חשב שהוא לא גברי מספיק. הוא רק לא שם לב שהאופנה השתנתה, שהגבר המטרוסקסואלי הוא היום המודל הרווח של הגבריות, והוא אולי הקדים את זמנו.

במהלך הטיפול היו עוד אירוע או שניים של הפרעות כאלה ואחרות בזקפה. היא קיבלה אותן בהבנה ולא העירה לו על כך, והוא הבין שגם אם זה קורה לפעמים – זה לא אומר שמשהו פגום בגבריות שלו.

ההורים והשפעות הילדים עלו מעת לעת, אבל הם למדו להפריד בין הבעיות שלהם לאלה של הוריהם. היא למדה להיות פחות ביקורתית ולדעת מתי לא לבטא את תחושותיה במילים שאינן מביאות תועלת. הוא למד שגם אם היא אומרת דברים לא נעימים, היא לא מתכוונת לפגוע - היא אמיתית ופגיעה. יחסי המין שלהם הפכו רכים יותר, קומוניקטיביים יותר, והפסיק להיות בהם הצורך להוכיח משהו: הוא את הגבריות שלו, היא את הנשיות שלה.

גברים מתייחסים לזקפה שלהם כאל ייצוג של גבריות. היא משקפת עבורם עוצמה, יכולת הבקעה וכיבוש. רבים מהם מתייחסים לכישלון זקפתי כאל כישלון הגבריות. יש גברים שחווים פיטורים, כישלון עסקי או חוסר הצלחה בעבודה שמשפיעים על היכולת שלהם לתפקד גם במישור המיני. לעיתים אנשים מגיעים לייעוץ מיני וכלל אינם מבינים שמצבם קשור קשר ישיר לתחושת הכישלון בתחומים אחרים, לאו דווקא בתחום המיני.