פרס: ביקור אובמה במזה"ת - הזדמנות ייחודית

"הנוסעים מוכנים, הספינה מחכה. כעת, זהו זמן הקברניטים לקחת את ההגה לידיים" - כך כתב הבוקר (יום ה') נשיא המדינה, שמעון פרס, במאמר לעיתון הבריטי "טיימס". המאמר מתפרסם כמה שעות לפני נאומו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לעולם הערבי מקהיר.

"מסעו של הנשיא אובמה לסעודיה ומצרים יכול להיות הזדמנות חדשה. הוא משקף את הצורך לשינוי היסטורי במזרח התיכון ואת הסיכוי הייחודי להשיגו. מלכי ירדן וסעודיה צודקים הן בראיית היעד והן בדרך להגיע אליו. בסיוע מנהיגותה של מצרים, נראה כי זה הזמן המתאים לשים קץ לסכסוך הישראלי-ערבי פעם אחת ולתמיד", כתב פרס.

בהתייחס לאיראן כתב פרס: "מנהיגים רבים ממדינות ערב רואים באיראן הגמונית כאיום לארצם ולזהותם. עבורם, האתגר העיקרי אינו ישראל אלא האייטוללות המעוניינים לשלוט במזרח התיכון באמצעות טרור ואיום בנשק לא קונוונציונלי. ישראל נתפסת יותר ויותר כחלק מדרך חדשה לפיתרון אזורי. הסכמה על הדרכים להשגת ביטחון אזורי תסייע גם לישראל להבטיח את האינטרסים הביטחונים שלה".

"אחד הנושאים המשמעותיים בהם דנים הוא יוזמת השלום הערבית של מלך סעודיה, אשר התקבלה על-ידי הליגה הערבית. תבונה רבה קיימת גם בהצעתו של עבדאללה מלך ירדן ל'פיתרון של 57 מדינות' לקונפליקט הישראלי-ערבי. השגרת המטרה ההיסטורית הזו דורשת 'גישה של שני ערוצים'. היא דורשת משא ומתן בילטרלי בין ישראל ושכנותיה - הפלסטינים, סוריה ולבנון ותהליך נורמליזציה בין ישראל ליתר מדינות ערב. אסטרטגיה כזו יכולה להביא למצב בו כל הצדדים ירוויחו".

במהלך המאמר בחר פרס להביט גם אל העבר ואל המאמצים ההיסטוריים לשלום בין ישראל לשכנותיה. "במבט לאחור, אני מודה שתוכניות שלום מגובשות אינן מספיקות לבדן. לעתים דרוש דבר נוסף. אירועים בתי צפויים מכריעים במקרים רבים את גורל המלחמה והשלום.

 לדוגמא, אם המשא ומתן בין ישראל למצרים היה מנוהל רק על-ידי עורכי דין, אני בספק אם היינו מגיעים לשלום מהר כל-כך. מה שהביא את השלום היה מסע של נשיא מצרים, אנוואר סאדאת מקהיר לירושלים. לקח לו פחות משעה לעשות את הנסיעה הזו, אך השעה הזו שינתה את מהלך ההיסטוריה במזרח התיכון". 

לאורך המאמר לא מתייחס פרס לסוגיות השנויות במחלוקת, כמו המשך הבנייה בהתנחלויות ופינוי המאחזים הלא חוקיים. הוא גם אינו מזכיר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומסתפק בפריסת חזון השלום האזורי שלו. "שלום אזורי יאפשר פיתרון לבעיות אזוריות כמו המחסור במים, הזיהום הסביבתי והעוני. הבעיות האלה נראות לאומיות אך הן אזוריות - וכך גם הפיתרון עבורן".