סיליקון ובוטוקס: הסכנות שלא סיפרו לכם עליהן

סיליקון: דלקת כחומר מילוי

כבר כמעט עשור שהסיליקון הנוזלי עומד במרכזו של ויכוח סוער בישראל: האם לאשר את החומר לשימוש אסתטי או לא? מספר המתנגדים הביא לא רק לכך שהוויכוח לא יורד מסדר היום, אלא גם למינויה לאחרונה של ועדה נוספת לבחינת העניין מטעם משרד הבריאות.

ממה נובעת הסערה? למרות התנגדות מומחים רבים, בהם מבכירי הפלסטיקאים בארץ, משרד הבריאות אישר בשנת 2000 הזרקת סיליקון נוזלי לצרכים אסתטיים. בכך הפכה ישראל למדינה היחידה בעולם שבה מאושר סיליקון נוזלי לשימוש זה. ה־FDA אף קבע כי השימוש בסיליקון נוזלי לצרכים אסתטיים אינו חוקי בשל תופעות הלוואי החמורות: סכנה לזיהומים ולדלקות; נדידת החומר בגוף; הופעה בלתי צפויה, לעתים כעבור שנים, של גרנולומות – גושי רקמה נוקשים ואדומים.

שלא כבוטוקס, הסיליקון הוא חומר קבוע שהגוף לא מסוגל לפרק. לדברי פרופ’ רפאל שפיר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ”הדרך היחידה להוציא סיליקון היא בניתוח, ואז נוצרים עיוותים במקום ההזרקה”.

למעשה, שיטת המילוי בסיליקון נוזלי נסמכת על כך שמדובר בחומר בלתי ניתן לפירוק בגוף. ”הגוף מתייחס לסיליקון כאל גוף זר”, מסביר ד”ר אבי וינברג, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי ברזילי. ”הוא מנסה לפרק את החומר, נכשל ובעקבות זאת נוצר מסביב לחומר גוש. למעשה, הנפיחות הנוצרת כתוצאה מהדלקת היא זאת שממלאת את הקמט, בעוד שכמות הסיליקון המוזרקת מזערית בלבד ותפקידה לעורר בגוף את התגובה הדלקתית”.

לעומת זאת, המצדדים בסיליקון טוענים כי כיום שיטת ההזרקה שונה מבעבר - הזרקת טיפות מיקרוסקופיות של החומר במקום כמויות גדולות - ואינה גורמת לתופעות לוואי או לסיכונים.

כאמור, בעקבות הוויכוח מינה באחרונה משרד הבריאות ועדה נוספת לבדיקת הנושא, בראשות ד”ר יוסף אלקלעי, מומחה לרפואת עור. כשחבריה יגיעו להסכמה ולהמלצות, הן יועברו להנהלת משרד הבריאות.

ומה נעשה בינתיים? נזריק או נתאפק? לדברי היו”ר החדש של איגוד הפלסטיקאים, ד”ר יהודה אולמן, הוויכוח בעד ונגד קיים גם בתוך איגוד הפלסטיקאים, כך שהארגון יגבש תגובה והמלצות רק לאחר קבלת ההחלטה בוועדה.

בוטוקס: שיתוק לא רצוי

לפני כחודש, בעקבות חקירה מקיפה שנמשכה כמעט שנה, יצא ה־FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי) בהוראה חריפה: על יצרניות הבוטוקס - בוטולינום טוקסין (מן הרעלים החזקים ביותר המוכרים כיום) - ”להוסיף אזהרה על תווית המוצר, הנוגעת לסיכון ולתופעות לוואי כאשר השפעת החומר מתפשטת מעבר למקום ההזרקה”.

להוראה זו קדמה אזהרת בטיחות שפרסם ה־FDA בפברואר 2008, בעקבות דיווחים חוזרים על תופעות לוואי קשות לאחר הזרקת בוטוקס, כולל כשל נשימתי ואף מוות. הדיווחים התייחסו בעיקר לילדים החולים בשיתוק מוחין, שקיבלו את הזריקות לצרכים רפואיים במינונים גבוהים הרבה יותר מאלה שבשימוש הקוסמטי. אולם ה־FDA הדגיש שהחקירה מתמקדת בכל שימושי הבוטוקס, הרפואיים והקוסמטיים כאחד, ושהאזהרה כוללת את שני סוגי הבוטוקס הקוסמטי: בוטולינום טוקסין מסוג A ומיובלוק (בוטולינום טוקסין מסוג B).

הבוטוקס פועל על ידי שיתוק חלקי של סיבי שרירים וכך מונע מהשרירים להתכווץ וליצור קמטים. החוקרים מצאו כי החומר עלול להתפשט אל מעבר למקום ההזרקה ולגרום לשיתוק או להחלשת שרירים בחלקים אחרים בגוף, כגון שרירי הנשימה או הבליעה ושרירי הגפיים.

אולם, משיחות שערכנו עם פלסטיקאים רבים נראה כי סכנת הבוטוקס אינה מדאיגה אותם. הסיבות: מאחר שהכמויות בהזרקה הקוסמטית קטנות (שלא כמו בטיפולים רפואיים, שם המינון גבוה הרבה יותר), הסיכון להתפשטות החומר הוא זעיר, בעיקר כשאת ההזרקה מבצע רופא מיומן. בטיפולים רפואיים בבוטוקס, המינונים גבוהים הרבה יותר. נוסף על כך, לדברי ד”ר וינברג, הבוטולינום טוקסין הוא חומר זמני יחסית - הוא מתפוגג כעבור כארבעה חודשים. במקרה של פגיעה, היא זמנית.