איך התפתח מנהג ברכת כוהנים בכותל?

שאלה:

מי קבע באיזה יום תהיה ברכת כהנים בכותל? (מיכאל פולק, י-ם)

תשובה:

מיכאל שלום.

ברכת הכוהנים בכותל, אינה חיוב הכתוב באחד מספרי ההלכה, ולכן גם אינה מחייבת. לא את הכוהנים ולא את המשתתפים.

ישנם ביהדות מנהגים הצומחים דרך התבטאות של אחד מגדולי ישראל, שאמר זאת על פי מקורות קבליים, או שהייתה לו איזו הארה.

מנהג ברכת הכוהנים בכותל הוא מנהג חדש יחסית והתפתח במשך מספר שנים עד שהגיע למצבו הנוכחי.

תחילתו בשנת תש"ל (1970) השנה של מלחמת ההתשה. יהודי ירושלמי בשם רבי מנחם מנדל גפנר שכאב את המצב, נזכר בזמן שהותו בכותל במדרש המתאר את סגולתה וברכתה של ברכת הכוהנים גם בזמן שבית המקדש חרב.

עדות לסגולת הברכה מצאו גם בתנ"ך בתקופתו

של המלך חזקיהו: "וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם", (דברי הימים ב פרק ל, כז).

בנוסף, התגלתה עדות על מנהג כזה שהנהיג רב האי גאון (לפני כ 1300 שנה), הוא קיים תהלוכת כוהנים סביב הר הזיתים, ובספר הרוקח (לר' אליעזר מגרמייזא, תלמידו של רבי יהודה החסיד) נכתב: "אם היו שלוש מאות כהנים עומדים בהר הזיתים והיו אומרים ברכת כוהנים, היה בא המשיח".

הרב גפנר קיבל עידוד מרבנים ואדמו"רים, והזמין שלש מאות כוהנים בתאריך ג' כסלו תשל"א (שחל ביום שלישי בשבוע).

המנהג התקבל בהתלהבות, ועבר מספר שינויים לגבי הזמן המתאים לכך. כיום נוהגים לקיימו בשלשת הרגלים; בחול המועד פסח, בחול המועד סוכות, ובאחד מימי השבוע שאחרי חג השבועות. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)