מוקדם מהצפוי, המדוזות בדרך לכאן
נחיל גדול של מדוזות ממין חוטית נודדת צפוי להגיע לחופי ישראל בימים הקרובים. מבלי להקל ראש בצריבות המתרחצים, החוקרים מודאגים בעיקר מהפיכת המין הפולש הזה - ומינים אחרים - לטורפי-על, על חשבון מינים אחרים. הסיבות: דיג יתר, זיהום בים ושינוי האקלים. המשמעות: יותר מדוזות
לתשומת לב המתרחצים: נחיל גדול של מדוזות אמור להגיע בימים הקרובים אל חופי ישראל. בסוף השבוע דיווחו דייגים כי מדוזות ממין חוטית נודדת נלכדו ברשתות שלהם מול חופי מרכז הארץ; גם אנשי המכון לחקר ימים ואגמים תיעדו אותן.
"המדוזות בדרך כלל מגיעות בין השבוע האחרון של יוני לתחילת יולי. העובדה שהן הופיעו שלושה שבועות מוקדם יותר היא מטרידה ומדאיגה. הדבר מהווה סמן לכך שישנו שינוי לרעה במערכת הסביבה הימית", אמרה ל-ynet פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית במכון לחקר הימים והאגמים בחיפה, שעוקבת אחר תנועת החוטית הנודדת ב-19 השנים האחרונות.
חוטית נודדת (צילום: המכון לחקר ימים ואגמים)
מבלי להקל ראש בצריבה ובקושי של המתרחצים, עיקר הדאגה של חוקרי המדוזות ברחבי העולם היא ההשלכות של הפעילות האנושית והשינויים באקלים העולמי, שמסייעים למיני מדוזות לגדול ולבסס את עצמן כטורפי-על על חשבון מינים אחרים.
בים התיכון למשל, החוטית הנודדת היא למעשה מין פולש. מדובר במדוזה טרופית, שהגיעה לאזורנו דרך תעלת סואץ וממזרח אפריקה בסוף שנות ה-70. דבר בואה התגלה בשעתו על ידי פרופ' גליל וצוות חוקרים. אחת הבעיות העיקריות היא שאוכלוסיות של מינים פולשים התרבו והגיעו למספרים גדולים הרבה יותר מאשר אוכלוסיות המדוזות באזורי המחייה הטבעיים שלהן.
"ללא מערכת של איזונים ובלמים מבחינת טורפים, מחלות וטפילים, שיווי המשקל הטבעי התערער ובעשור האחרון מחקרים הראו כי ישנן התפרצויות גדולות ותכופות יותר של מיני מדוזות ברחבי העולם ובמיוחד במזרח הרחוק", היא מסבירה.
קבוצת חוקרים בינלאומית שפירסמה לאחרונה מחקר בכתב העת המדעי הנחשב "Trends In Ecology & Evolution", טוענת כי ישנם שלושה גורמים עיקריים המביאים להסלמה בהתפרצויות המדוזות בעולם: דיג יתר, עודפים של חומרים אורגניים שמקורם באדם (חומרי דישון, בוצה) המוזרמים לים ושינויים באקלים המשפיעים על טמפרטורת הים.
מחסלות מקצועיות
דיג יתר נחשב לבעיה עולמית קשה הגורמת לפגיעה ולהכחדה של מיני דגים, אך גם במקביל פוגע במיני בעלי חיים שנתפסים במקרה ברשתות, ביניהם צבי ים, כרישים ובעלי חיים ימיים נוספים, שחלקם ניזונים ממדוזות.
"ברגע שהטורפים העליונים ניצודים שוב ושוב, חל שינוי במארג המזון והם מפנים את מקומם למינים אחרים, ביניהם גם המדוזות שנותרות ללא מתחרים טבעיים", מסבירה גליל. "אם מוסיפים לכך גם את יכולת ההתרבות המהירה וההסתגלות המופלאה גם לתקופות של מחסור במזון, הן למעשה מעצבות מחדש את הסביבה הימית".
ליפנים יש בעיות גדולות יותר (צילום: AP)
גליל משווה את נחילי המדוזות למגה-אורגניזם שטורף כל הנקרה בדרכו. "המדוזות הספורות שנצפות בחופים הוא רק חלק קטן. המאסות הגדולות נמצאות במעמקים", היא מגלה. "כשהן מתקבצות יחד, הן עשויות להגיע לאורך ורוחב של קילומטר ולעומק של עשרות מטרים, ולמעשה מחסלות מגוון רחב של בעלי חיים בים".
ביפן לדוגמא מתמודדים בשנים האחרונות ולא בהצלחה יתרה עם נחילי מדוזות ענק, שחלקן עשויות להגיע למשקל של כ-200 קילוגרם ונקשרות לרשתות הדייגים היפנים וקורעות אותן. המטרד מאלץ את הדייגים המקומיים לבזבז שעות ארוכות במאמץ להפטר מהמדוזות, רגע לפני שיחלו במסעם חזרה ליבשה עם שלל דגים מועט ביותר.
לדעתה, מעבר לעבודה המחקרית הקיימת בפועל, דרושה פעולה דחופה לשלב בין מדע ופעולות בשטח בסיוע הרשויות המקומיות. "לניקיון חופים פעמיים בשנה אין השפעה גדולה על המערכת הימית", מזהירה גליל.
"אכיפה נגד דיג יתר ומזהמים, שיתוף פעולה בין הרשויות למדענים, פעילות נגד מינים זרים שעשויים לערער את שיווי המערכת האקולוגית הן אבני הדרך להתמודדות עם המדוזות. חשוב שנפסיק לרמות את עצמנו ולהתעלם מהעובדה שאין קשר בין הפעולות המתבצעות ביבשה לאלו המתרחשות בים".
