14 שנה לאחר התלונה: הדוד הורשע באונס
במשך שנים שמרו שתי אחיות בסוד כי נאנסו על-ידי דודן. רק כשאחת מהן היתה כבר אם - היא התלוננה ואז גילתה כי גם אחותה נפלה קורבן. הן נלחמו כדי להעמידו לדין. לאחר הרשעתו של הדוד, אמרה אחת מהן ל-ynet: "זה ניצחון מאוחר"
שנים רבות לאחר ששתי אחיות נאנסו - הורשע דודן בבית המשפט: תושב באר-שבע בן 63, הורשע היום (ה') בבית משפט המחוזי בעיר בשורה ארוכה של עבירות אונס ומעשים מגונים שביצע במשך שנים בשתי האחייניות שלו - כשהיו נערות מאז שנת 1986. הוא ביצע עבירות מין גם קודם לכן כשהשתיים היו ילדות, אך בשל חוק ההתיישנות הוא הורשע בעבירות שביצע מלפני 23 שנים.
השתיים לא סיפרו על המעשים, עד שהאחות הגדולה, כיום בת 41, החליטה לחשוף את שעברה.
היא ואחותה הגישו תלונה במשטרה לפני כ-14 שנים, אבל הפרקליטות טענה אז שאין די ראיות להעמיד את הדוד לדין, שכן קיימת גם בעיה בעדויות.
האחות לא נכנעה ונלחמה על-מנת שיעמידו את מי שפגע בה לדין. היא הגיעה עד לפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. מנכ"ל משרד המשפטים כיום, משה שילה, ליווה אז את התיק משנת 1998 וסייע בפתיחתו מחדש. בשנת 2003 הוגש נגד דודן כתב אישום חמור בגין ביצוע שורה של עבירות מין קשות.
השופטים, רויטל יפה-כ"ץ, ורדה מרוז ואריאל ואגו, פסקו כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו. עוד קבעו כי הנאשם הביא את שתי האחיות למצב שמנע מהן להתנגד למעשיו. "חרף מאמצי ההגנה", כתב השופט ואגו, "הרי שלא הוטל ספק ממשי בעדויות הברורות והאמינות שהציגה הפרקליטות, ובראשן עדותן המרשימה והמרגשת של שתי המתלוננות".
הקורבן: "חשה עצב ושמחה ביחד"
האחות הקטנה אמרה ל-ynet לאחר הכרעת הדין: "אני חשה עצב ושמחה ביחד. טוב לי שזה נגמר כך, אבל אני עדיין עצובה. זה נראה לי כמעט לא הגיוני שחיכינו במשך כל כך הרבה זמן להחלטה הזו של השופטים. לא יאמן שבמשך 14 שנה חיכינו למערכת המשפט. כיום יש בי רק זלזול למערכת הזו, ואין לי אליה אף טיפת כבוד".
לדבריה, אחותה הגדולה החליטה לחשוף את המעשים, כדי שדודה לא ייפגע בבתה בת השלוש. "רק אז היא סיפרה לי מה עבר עליה, ואני סיפרתי לה מה שקרה לי. לא ידענו אחת על השנייה, לא ידענו שהוא פגע בשתינו. ברגע שפתחנו את הנושא והתחלנו לדבר עליו, אי אפשר היה להשאיר את זה ולהמשיך כרגיל". על הכרעת הדין היא אמרה כי כעת יש בה תחושת ניצחון גדולה, אך היא מתעמעמת בעקבות הזמן הרב שעבר. "זה ניצחון מאוחר", סיכמה.
האחות הגדולה היתה נסערת לאחר ההרשעה. היא לא האמינה שהמאבק הארוך שלה נשא פרי. בן הזוג שלה, שליווה אותה לאורך כל הדרך, אמר: "היא צריכה זמן להתאושש ולחזור לעצמה. אפשר להבין. היא חיכתה שנים לרגע הזה ונלחמה כל כך קשה. בהתחלה לא האמנתי שהיא תצליח להביא אותו לדין, כשראיתי שסוגרים את התיק. אבל עם הזמן התחלתי להבין את החשיבות של רצונה לעמוד מולו בבית המשפט".
משה שילה הביע סיפוק מהחלטת השופטים: "הצדק יצא לאור לאחר הרבה זמן. היתה כאן התמשכות הליכים לא פשוטה ובעייתית, וניתן ללמוד מהתיק הזה שדווקא ניתן לזרז הליכים. האחות הגדולה הגיעה אליי לאחר שהתיק שלה נסגר וקבעו שאין די ראיות. אני חשבתי שלא צריך ללכת רק על תיקים בטוחים. במהלך השיחות הרבות שהיו לי איתה למדתי כיצד לדבר איתה, למדנו להכיר זה את זו, כך שבסופו של דבר היתה מסוגלת למסור עדות".
ד"ר תמר מורג, מרצה למשפטים במכללה למנהל בראשון לציון, ליוותה את האחיות לאורך מאבקן. "אני חשה סיפוק אדיר מפסיקת השופטים. אני גאה באחות הגדולה על היכולת שלה ושל אחותה להניע מאבק ולשכנע את המערכת לשמוע את הקול שלהן". היא הוסיפה כי בתיק הזה יש מסר אופטימי למתלוננות נוספות, "מי שחשוב לה להעמיד לדין את מי שפגע בה - אסור שתוותר".
לפנייה לכתב/ת 
