הסינים והאצטקים במאבק שליטה על מאדים
בספרו "תשעת בני הדרקון", היוצא כעת לאור בתרגום לעברית, נעזר כריס רוברסון באחת הטכניקות המוכרות ביותר של סופרי המד"ב - היסטוריה אלטרנטיבית. רן לוי משוחח עם הסופר על גיבורי על ואיך לומד סופר לשפוט את הכתיבה שלו
מדפי ספרות המדע הבדיוני מעולם לא סבלו מעומס יתר בחנויות הספרים העבריות, כך שתרגום עברי חדש לספר מאת סופר מד"ב צעיר הוא תמיד מאורע משמח.
"תשעת בני הדרקון" של כריס רוברסון (הוצאת גרף) מביא את סיפורם של תשעה פושעים, המקבלים הזדמנות נדירה לחמוק מבין אצבעותיו של המוציא להורג. הקיסרות הסינית הגדולה נמצאת במלחמה מתמשכת כנגד האימפריה האצטקית, כששדה הקרב העיקרי הוא 'כוכב האש' - שם הקוד בספר למאדים. על תשעת הפושעים, כולם חיילים לשעבר של הקיסרות הסינית, להסתנן לתוך אסטרואיד המשמש כבסיס מרכזי של ה'אצטקים' ולהשמיד אותו באמצעות פיצוץ גרעיני. במעין גרסא עתידנית של '12 הנועזים', נאלצים הפושעים ללמוד להסתדר זה עם זה תוך כדי המשימה- אתגר קשה לא פחות, כך נדמה, מאשר ההתמודדות עם האויב האצטקי צמא-הדם.
"תשעת בני הדרקון" הוא אחד מתוך סדרה של ספרים וסיפורים קצרים של רוברסון, המגוללים את ההיסטוריה האלטרנטיבית של 'האימפריה השמיימית', היא הקיסרות הסינית. זהו הספר הראשון בסדרה המתורגם לעברית, אך הסברים במהלך העלילה ונספח שמתאר את עיקרי הדברים מבטיחים שהקורא יזרום בטבעיות לתוך הרקע ההיסטורי גם ללא ידע מוקדם.
כבונוס מיוחד עבור הקהל הישראלי מופיע בספר גם סיפור קצר אחר של רוברסון, 'וונדר האוס' שמו, המתרחש בירושלים האלטרנטיבית - ומתאר את המצאת הקומיקס הראשון... באידיש. זה הרבה יותר משעשע משזה נשמע, אני מבטיח - הרי באידיש, כידוע, הכל נשמע הרבה יותר מצחיק.
באמתחתו של רוברסון כמה מועמדויות לפרסים נחשבים בעולם המד"ב, והוא אף שיתף פעולה עם סופרים חשובים כגון פיליפ חוזה פארמר ומייקל מורקוק. הדרך אל ההצלחה הייתה פתלתלה במיוחד עבור רוברסון. "עד שנות העשרים המאוחרות שלי כבר כתבתי עשרות סיפורים ושישה, אולי שבעה ספרים. אבל לא מכרתי מילה אחת. היה לי הרבה מה ללמוד - פה ושם כתבתי משהו טוב, אבל הייתה חסרה לי היכולת להבדיל בין הדברים הטובים לבין החומר שהיה...בוא נהיה כנים- חרא".
וכיצד רכשת את היכולת הזו?
"בדיוק בנקודה שבה כבר הייתי בשיא התסכול, הצטרפתי לקבוצה של סופרים כאן באוסטין, טקסס. החברים האחרים בקבוצה היו מוכשרים אך חסרי ניסיון כמותי. פרסמנו מגזין-אינטרנטי של הסיפורים שלנו, ואחר כך מכרתי ספרים דרך האתר. אחרי מספר שנים של הוצאה-עצמית, סוף סוף הפכתי לסופר טוב. הספרים בהוצאה-עצמית בקושי נמכרו, אבל הניסיון הזה לימד אותי המון על הדרך שבה מתנהלת הוצאה-לאור, וסייע לי להחליט איזה סוג של סופר אני רוצה להיות".
הניסיון בהוצאה-עצמית שכנע את רוברסון שהוא מסוגל להתפרנס כסופר. אחרי מספר שנים של עבודה כמהנדס בחברת Dell וכתיבה בערבים ובסופי שבוע, פרש רוברסון ויחד עם אשתו הקים את הוצאת הספרים העצמאית MonkeyBrain ('מוח של קוף', בתרגום בלתי רלוונטי בעליל). הוא נטל בעלות על עתידו הספרותי, ונדמה שההימור השתלם לו. ההוצאה פרסמה מספר ספרי מדע ומדע בדיוני מוצלחים (ביניהם של פארמר ומורקוק שהוזכרו לעיל) ונכון להיום נדמה שבסיפור סינדרלה הזה השעון מסרב לצלצל לשעת החצות.
מה היה קורה אילו?
רוברסון לוקח ברצינות את ההיסטוריה החלופית של העולם שהמציא. הוא משרטט בסיפוריו מציאות מפורטת למדי שבה האימפריה הסינית, במקום להתכנס בתוך עצמה בעקבות סכסוכים פוליטיים פנימיים, הקדימה את האירופאים בגילוי 'העולם החדש'. הסינים המציאו את הטיסה הממונעת (באמצעות שידוך הדאון של דה-וינצ'י אל הזיקוקים שלהם) וכבשו את מרבית העולם.
היסטוריה אלטרנטיבית היא טכניקה אהודה ביותר על סופרי המדע הבדיוני. ברומנים רגילים, הקורא כבר מכיר את עולם הסיפור והסופר רק נדרש להכיר לו את הדמויות. סופר מד"ב, לעומת זאת, חייב להסביר לקורא כיצד נראה ומתנהל העולם החדש שיצר במוחו הקודח- בין אם מדובר בעולם חייזרי או בכדור הארץ עתידי. קשה לשמור על עלילה סוחפת ומותחת, כשעל הסופר לעצור בכל פסקה שנייה ולהסביר מדוע, לכל הרוחות, הגיבור הראשי חייב להיות כל כך מאופק ועצור מבחינה רגשית (כי הוא מכוכב וולקאן, כי אימו הייתה בת אדם ואביו חייזר ובגלל ש....אתם מבינים את הנקודה).
היסטוריה-חלופית מאפשרת לסופר דריסת רגל בעולם שכבר מוכר לנו, לפחות בחלקו- אך עם זאת שונה מספיק כדי לאפשר לו לקחת את רעיונותיו הבדיוניים אל המחוזות הפרועים ביותר. רוברסון, למשל, מנצל את הפולחנים המוכרים של האטצקים בהם היו נטבחים קורבנות אדם כשי לאלים, ומביא לנו ספינות חלל אצטקיות שבהם המנועים נכנסים לפעולה רק אם חיישנים מיוחדים מזהים את דמם של קורבנות על מזבח החללית.
כמה מהספרים הגדולים ביותר של המדע הבדיוני מושתתים על עקרון ההיסטוריה האלטרנטיבית: 'האיש במצודה הרמה' של פיליפ ק.דיק ("בלייד ראנר", "דו"ח מיוחד") מתרחש בעולם שבו גרמניה הנאצית ויפן האימפריאליסטית ניצחו את מלה"ע השנייה והן מחלקות את ארצות הברית ביניהן.
מה גרם לך לבחור בהיסטוריה-חלופית כרעיון המרכזי של ספריך?
"נחשפתי לרעיון הזה בספרי הקומיקס של ילדותי, כשסופרמן וחבריו עוברים לעולם מקבילים ונלחמים בנאצים וכו'. מאוחר יותר, בקולג', גיליתי שהיסטוריונים רבים נוהגים לשחק במשחק ה'מה היה קורה אילו..?', אבל בהתבסס על מאורעות אמיתיים. באמצעות הניסיון להבין מה יכול היה להתרחש אחרת, אני חושב שניתן לקבל מושג טוב יותר על מה שבאמת התרחש בהיסטוריה שלנו".
אילו סיפורים קראת אתה, כילד?
"כל מה שיכולתי להניח עליו את ידי, באמת. המון סופרים קלאסיים- ז'ול וורן, אדגר רייס בורוס וכולי. היו לי ערימות ענקיות של קומיקסים- במיוחד של סופרמן, אקס-מן וגיבורי על אחרים".
ניתן לחוש בבירור את אהבתו של רוברסון לדפים המצוירים ובלוני הדיבור בין השורות של 'תשעת בני הדרקון'. הפושעים הנשלחים למשימה הם בעצמם מעין גרסאות אנושיות של גיבורי-על: צלף פנטסטי, מומחה קשוח לאומניות הלחימה, הגאי-חלל מבריק וכו'. אולי נטייה זו מסבירה את נקודת החולשה העיקרית של הספר: נדמה שהדמויות אינן מתפתחות מספיק במהלך הסיפור, והן נותרות מעט 'קומיקסיות' לכל אורכו, כשעברה של כל דמות הוא מעט מאולץ ומחוספס.
על חולשה זו מחפה יכולתו המצוינת של רוברסון 'להסריט' עבורנו קטעי פעולה מותחים וזורמים - שוב ההקבלה המתבקשת לקומיקסים, אבל הפעם מהכיוון החיובי. רוברסון גם שולף מספר הברקות מד"ביות מעוררות מחשבה, כמו תיאור של עיר קטנה שנעה על מסילה בתוך אסטרואיד חלול כדי לשמור על כוח משיכה מלאכותי - מעין רכבת ענקית שנעה במעגל אינסופי, וכמובן הטכנולוגיה רוויות הדם של האימפריה האצטקית. 'תשעת בני הדרקון' הוא פתיח מסקרן לעולם של רוברסון, ונקווה שבגרף יביאו בעקבותיו את הסדרה כולה.
רן לוי הוא מהנדס חשמל, סופר מדע פופולארי ועורך הפודקאסט "עושים היסטוריה "
לפנייה לכתב/ת 
כריס רוברסון. אצטקים בחלל וקומיקס ביידיש
צילום: סופיה קואץ', באדיבות הוצאת גרף
עטיפת הספר "תשעת בני דרקון"
עטיפת ספר
