בלק-אאוט: למה זה קורה ועל מה זה יכול לבשר
זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל רגע – בזמן בחינה, בנהיגה, כשעייפים, כשמתוחים ואפילו כשמאוהבים. פתאום אנחנו הולכים לאיבוד. בדרך כלל זה עובר תוך שניות, אבל בלק-אאוט יכול להיות גם סימן ראשון למחלות קשות
זה קרה לי לפני כחודש ברמת השרון. אני זוכרת בבהירות שיצאתי מהחנות בפינה, הנחתי את השקית עם המתנות שקניתי במושב שליד הנהג והתחלתי לנסוע לביתה של חברתי, למסיבת יום ההולדת שבעלה ארגן לה. לפתע מצאתי את עצמי בכיוון אחר, ביציאה לחיפה. תהרגו אותי אם אני זוכרת איך הגעתי לשם, אבל כשהתעשתתי זה היה קצת מאוחר מדי ונאלצתי לנסוע לפחות חצי קילומטר עד לצומת הבא, כדי שאוכל לבצע פניית פרסה ולחזור.
מה לעזאזל קרה לי? סימנים ראשונים של אלצהיימר? בלבול פתאומי? חוסר שליטה? בערב, אחרי שצחקתי על עצמי, ביצעתי הטרדת שרשרת ותשאלתי רופאים שונים על פשר האירוע שעברתי. זה לא אלצהיימר, הם הרגיעו, רק פיזור דעת רגעי, שנייה של התנתקות. עברת מה שמכונה "בלק-אאוט" – אובדן חלקי ופתאומי של פעולת החושים או הזיכרון.
מאז, בכל פעם שהסיפור הזה מתגלגל, תורם כל אחד מהשומעים את ניסיונו באירועים דומים. כך למשל חברה לעבודה נשבעה שהיא שלפה מהמגירה קרש חיתוך לגבינות קשות ואת הסכין המתאימה ולמשך שניות ארוכות לא זכרה בכלל למה עשתה את זה. שכן סיפר שהגיע לחנות לחומרי בניין, ושנייה לפני שהתכוון לתאר את הפיצוץ במקלחת ולבקש גבס הוא הרגיש שיורד עליו מסך והוא פשוט לא ידע מה לומר. חברה אחרת סיפרה איך היא הכינה נאום פרידה מרגש מגבר שיצאה איתו, אבל כשנפגשו היא הייתה בכזה בלק-אאוט שבקושי הצליחה לפצות את פיה.
אז זה קורה לכולם? "בוודאי," מרגיע ד"ר מוטי משיח, פסיכיאטר, סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל. "התופעה הזו מופיעה אצל כולנו בזמנים שונים. למשל, כשממהרים מדי, כשרשימת המטלות שמחכות לביצוע ארוכה והזמן לביצוען קצר. כשאנחנו מתרגשים, כשיש עלינו עומס רגשי, מחשבתי או אחר, כשדעתנו מוסחת. כשאנחנו מוטרדים, מודאגים, חולמניים או מאוהבים. לא צריך לדאוג, כי ברוב המקרים מדובר בחוסר ריכוז זמני, שחולף בתוך דקות."
תופעה ספירלית
הגרסה הידועה יותר של בלק-אאוט היא בזמן בחינות. בכל תקופת בחינות בכל בית ספר, אוניברסיטה או מכללה יימצאו התלמידים שהתכוננו למבחן ושולטים היטב בחומר, אבל ברגע האמת נוחתים עליהם אימה משתקת ובלק-אאוט שמשכיח מהם כל מה שלמדו.
"החרדה משתקת, והבלק-אאוט הנלווה אליה הוא גורם ממתן וממסך," מסביר פרופ' פנחס דנון, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש באר-יעקב. "המיסוך הזה מכסה על החרדה ומגן מפניה. הוא מעין שמיכה שאוגרת בתוכה את כל הפחדים, ורק כאשר האדם נרגע הוא יכול להרפות שרירים, להשתחרר מהבלק-אאוט ולהיפגש עם החרדה."
חוויית הבלק-אאוט בבחינות או לפני הרצאות נוטה, לדברי המומחים, לחזור על עצמה ולהתעצם מפעם לפעם. זו הסיבה שחלקם מכנים אותה תופעה ספירלית, המתרחשת במעגלים שהולכים וגדלים. לדברי ד"ר משיח, בלק-אאוט כולל גם תסמינים שחלקם אופייניים לחולי נפש, כמו דה-ריאליזציה (התנתקות מהמציאות) ופרסונליזציה (התנתקות מהאני.( לדוגמה, הוא מספר על צעירה שהייתה בטיפולו וסיפרה לו בבהלה שכאשר הוזמנה לביקור משפחתי בחיפה, לרגעים נדמה היה לה שהמציאות משתנה ושהיא בעיר הולדתה חרקוב. "מדובר באישה שפויה לחלוטין, מתפקדת ונורמטיבית, שהגיעה לטיפול בבעיה שולית. בעת ההתרחשות היא ידעה בראש שהיא בחיפה, אבל למשך שניות משהו בתחושה שהרגישה החזיר אותה לחרקוב. אותה אישה לקתה בדה-ריאליזציה, כלומר בהתנתקות פתאומית מהמציאות והחלפתה במציאות אחרת.
דוגמה אחרת לבלק-אאוט, המשותפת לאנשים רבים, היא שאנחנו אומרים דברים שכלל לא התכוונו להגיד: כאילו קול זר מתוכנו מדבר בשמנו. "במקרה כזה, כשמעמתים אותנו עם הדברים שאמרנו, התגובה תהיה: מה, אנחנו אמרנו את הדברים האלה? לא יכול להיות. אתה בטוח שזה הייתי אני"?
לסוג אחר של "מתנתקים לרגע" שייכת אחת מחברותיי. לא פעם במהלך שיחה אני מאבדת את הקשב ואת המבט שלה. פתאום העיניים שלה נודדות, מבטה מתקבע על נקודה בחלל והיא מתנתקת. "היי, בוקר, תחזרי אליי," אני מבקשת. ואז היא מטלטלת את ראשה וחוזרת מהבלק-אאוט. כששואלים אותה על מה היא חושבת באותם רגעי התנתקות, היא עונה שעל כלום. פשוט יורד לה מסך והיא הולכת לאיבוד.
על פי רוב אנחנו מתעוררים מזה בזמן ומגחכים על עצמנו. אבל לא פעם זה גם נגמר רע. "עמדתי במטבח והכנתי סלט. אני זוכרת שהייתי מוטרדת ממשהו, וכל הזמן חשבתי איך אני פותרת את הבעיה שנקלעתי אליה," מספרת ד.' "פתאום הגעתי לאיזה מבוי סתום עם עצמי, ומסך ירד לי על הראש. לא ידעתי מה אני עושה או איפה אני, הייתי ממש מבולבלת." בהיסח הדעת היא חתכה אחת מאצבעות יד ימין שלה בסכין הירקות. החתך העמוק הביא אותה לחדר מיון, שם נתפרה האצבע ונחבשה, ולמשך שבועיים היא נוטרלה מפעולות רבות.
נורת אזהרה
בלק-אאוט עלול להיות גם תסמין למחלות שונות, למשל אפילפסיה. "שכחה רגעית עשויה להיות ביטוי ראשוני של התקף אפילפטי," אומר פרופ' אבינעם רכס, נוירולוג בכיר מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם. "זה יכול להתרחש במהלך נהיגה, לדוגמה, כאשר אדם מגיע לכתובת אחרת מזו שהתכוון אליה. הוא לא סובל מפיזור דעת ולא שרוי במתח וכתוצאה מכך מאבד את הצפון: הוא פשוט לא יודע שהוא עומד ללקות בהתקף אפילפטי."
סוג אחר של בלק-אאוט עלול להתרחש אצל חולי סוכרת. פרופ' רכס: "חולה סוכרת בן ,50 שטופל באינסולין, יצא מביתו במכוניתו בכוונה להגיע לשכונת בית וגן בירושלים, ואחרי זמן מצא את עצמו באזור קריית-מנחם. הוא עצר את המכונית והבחין בשקית עם עוגיות במושב שלידו. הוא לא זכר איך הגיעה השקית לאוטו. הוא נסע לקונדיטוריה שהכתובת שלה הייתה רשומה על גבי השקית ושאל את הבעלים אם הוא היה שם ואם הוא קנה את העוגיות. התשובה הייתה חיובית. הנהג לקה בפוגה טמפורלית, כלומר בבלק-אאוט שהתבטא בשכחה זמנית, כתוצאה מנפילת הסוכר בדמו. הוא תיפקד, אבל הוא לא זוכר מה קרה לו.
"במקרה אחר נהג אוטובוס זהיר ומנוסה, ללא עבירות תנועה, נכנס עם האוטובוס ב'אין כניסה' תוך שהוא פוגע ב11- מכוניות חונות. למזלו, הוא נעצר על ידי שוטר שהבחין במתרחש. אחרי שנבדק התברר שהנהג לקה באירוע מוחי שגרם לו לאובדן שדה הראייה הימני. בזמן שפגע במכוניות החונות הוא לא הרגיש רע ולא ידע בכלל שהוא עובר אירוע מוחי. הוא היה שרוי בבלק-אאוט. ראוי לציין שכאשר בלק-אאוט מתרחש בגלל או בזמן מחלה פתאומית או כרונית, האדם אינו נחשב בר-שיפוט, כיוון שמבחינה משפטית הוא נתפס כמי שלא פעל מתוך רצון חופשי."