הארנונה לא שלך? נעקל בכל זאת. תלונות הציבור

אזרחי ישראל מתלוננים היום קצת יותר - וכנראה גם צודקים יותר. דו"ח תלונות הציבור לשנת 2008, שמציג היום (ד') נציב התלונות - הוא מבקר המדינה לינדנשטראוס, כולל 10,571 פניות - 30 אחוזים מתוכן הוכחו כמוצדקות. מדובר בגידול של 8.4 אחוזים בהשוואה למניין התלונות הכולל, שהוגשו בשנה הקודמת, וזינוק של 72.5 אחוזים לעומת 2003.

נגד מי התלוננתם? המוסד לביטוח לאומי שומר על הבכורה - עם 986 תלונות. במקום השני והלא מכובד - משטרת ישראל, עם 584 תלונות שהוגשו נגדה. אחריה משרדי האוצר (376), המשפטים (371), הפנים (323), מערכת בתי המשפט (322) ומשרד החינוך (313). בתחתית הרשימה - משרד ראש הממשלה עם 57 תלונות, והמשרד להגנת הסביבה עם 53. חברי-הכנסת, להם מעמד מיוחד בפניות למבקר, הגישו 57 תלונות לעומת 83 ב-2007. המוביל: זבולון אורלב, ששימש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.  

אבל לא פחות מהמספר הכולל, מעניינות כמה דוגמאות נקודתיות. כך סיפורה של ניצולת שואה, שהגישה ללשכה לשיקום נכים במשרד האוצר תביעה לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. תביעתה נדחתה, כמו גם הערעור לבית-משפט השלום בתל-אביב. אחותה, ניצולה גם היא, ערערה למחוזי, שקיבל את טענתה והורה למשרד האוצר לשלם לה תגמולים. אך המתלוננת הראשונה עדיין לא קיבלה דבר, כיוון שעבר זמן רב בין החלטת משרד האוצר לערעור.

בתה של הניצולה קבלה בפני הנציב, כי אמהּ ודודתה עברו יחד את השואה, ולא ייתכן כי אחת תקבל קיצבה והשנייה לא. בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר התרככו מעט ואמרו כי הם מגלים הבנה למצבה של האשה, אולם מנועים לשלם לה תגמולים, בשל דחיית בקשותיה. הסוף טוב: משרד המבקר התערב, והאוצר החליט לפנים משורת הדין לשלם גם לה תגמולים.

תלונה נוספת התקבלה מאזרח, שהגיע לאתר גבעת התחמושת בירושלים. הוא נדרש לשלם דמי כניסה, אף שמדובר ב"אתר הנצחה ממלכתי". בחוק נקבע כי המדינה אחראית להקמתם ולתחזוקתם של אתרי הנצחה ממלכתיים, באמצעות משרד הביטחון, וכי תקציב ההוצאות למימון עבודות התחזוקה ושיפוץ של אתרים אלה ייקבע בחוק התקציב.

במשרד הביטחון הסבירו כי לא הם האחראים לתחזוקת האתר, כי אם עמותת גבעת התחמושת, שהקימה אותו. עוד נטען שמפני שהעמותה היא גוף פרטי, אין המשרד מוסמך לאסור עליה לגבות דמי כניסה. בעמותה טענו כי התקציב המוקצה לה אינו מספיק, וגביית דמי הכניסה הסמליים מאפשרים לתת שירות טוב יותר למבקרים. המבקר קבע כי יש לאפשר כניסה למקום בחינם, אך נכון לעכשיו בקשתו טרם התקבלה.

תפקוד לקוי או אי הודעה על הריון?

כדי לפטר אשה בהיריון יש לקבל אישור ממשרד התמ"ת, אך מתלונה שהגישה אחות מהמרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל עולה כי לא תמיד נאכפים הנהלים. בבית-החולים אמרו כי האשה לא פוטרה בשל הריונה, אלא בשל חוסר אמינות ותפקיד לקוי. בין הטענות שהציגו כראיה: העובדה שבראיון העבודה, בזמן שהייתה בתחילת החודש השני, נמנעה מלהודיע שהיא הרה. בנוסף טענו כי האחות נתנה למטופלת תרופה ללא אישור רופא.

הנציב מצא כי בית-החולים התייחס בחומרה רבה לכך שהאחות לא דיווחה על הריונה במהלך ראיון העבודה. גם העובדה שפוטרה כבר למחרת היום שבו חל אירוע מתן התרופה - ועוד בטרם הסתיים התחקיר - מעידה לדברי הנציב, כי עוד לפני אותו מקרה התרשם בית-החולים שמדובר בעובדת לא אמינה. בסופו של יום, יפצה בית-החולים את האחות המפוטרת ב-15 אלף שקלים.

המקרה הבא לא נלקח מהעיר חלם, אלא ממשרד החינוך. שתי פסיכולוגיות, שלמדו באוניברסיטאות בברזיל ובארגנטינה, התלוננו כי למרות שבידיהן תארים ודיפלומות מחו"ל - בארץ הן הוכרו כבעלות תואר ראשון בלבד, ולא כבעלות תואר "מוסמך". במשרד החינוך הסבירו כי במדינות אלו לימודים לתואר ראשון נמשכים בין ארבע לשש שנים, והשתיים למדו חמש שנים. במשרד הבריאות, לעומת זאת, הוכרו השתיים כבעלות תואר "מוסמך" ואף נרשמו בפנקס הפסיכולוגים. בסופו של דבר, לאחר עיכובים, הוכרו השתיים כבעלות תואר שני גם על-ידי משרד החינוך.

ועוד מנפלאות החינוך: תלמידת תיכון היתה אמורה להיבחן בבחינת בגרות בנגינה באורגן דו-קומתי. אבל משרד החינוך הודיע, לאחר ההרשמה, שלא ניתן לקיים את הבחינה. ההסבר: הוחלט שלא לקיים בחינות בגרות בנגינה בכלים אלקטרוניים המשמשים לנגינת סולו, אלא רק בכאלה המשמשים לליווי באמצעות מוזיקה קלה. אלא שבחוזר שהפיץ המשרד לא נכתב בבירור כי אי אפשר להיבחן בכלים כמו האורגן. בסופו של דבר התקיימה הבחינה המיוחלת, אבל התלמידה נדרשה לסחוב את האורגן הכבד מהבית. הנציב התערב שוב - ומשרד החינוך העביר את הבחינה למקום בו יש אורגן דו-קומתי.

"עובדים עד 17:00"

את המקרה הבא אפשר להגדיר כ"ראש קטן". עובד של חברת שמירה וניקיון השיג צו הוצאה לפועל נגד מעסיקו, כיוון שלא קיבל את שכרו. המעקלים הגיעו למקום בו נמצאים משרדי החברה, אך טענו שלא ניתן היה לאתר את החברה בכתובת שנמסרה להם. במשרד הנציבות לא שלחו נציג משלהם - ומצאו ללא כל בעיה. 

מבדיקה התברר כי המעקלים הגיעו למקום ב-19:30 בערב, בזמן שדלתות

 בניין המשרדים היו נעולות, כי כנראה העובדים הלכו לביתם שעתיים וחצי קודם לכן. שלט לא היה במקום, וגם שמה של החברה לא היה על תיבת הדואר - לכן סברו לתומם כי היא לא קיימת שם. הנציב הפנה לחוק, לפיו צווי עיקול נגד חברה באזור משרדים צריך לבצע עד 17:00.

ומה לגבי מי שרוצה לקבל שירות דווקא באינטרנט? הפרסומות אמנם קוראות לנו לחסוך זמן ולפנות ל-gov.il של הממשלה. אבל שניים, שפנו למינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לא זכו למענה, בנימוק שמסיבות טכניות, המינהל אינו מסוגל להשיב באמצעות דואר אלקטרוני - והמתלוננים לא ציינו פרטי התקשרות אחרים. הנציב מצא כי בשום מקום לא כתוב שהמינהל לא יכול לענות לפונים אליו במייל.

מה צריך לעשות כדי לאתר חשוד? 

כ-240 ק"מ מפרידים בין אילת לבאר-שבע, אך הדבר לא מנע ממשרד התמ"ת לזמן לחקירה במשרדי יחידת הסמך לעובדים זרים בבירת הנגב - כמה מתושבי אילת. המתלוננים אמרו כי הם רוצים להיחקר בעירם, אך החוקרים אמרו: בואו לבאר-שבע. הנציב התערב, ומעתה תושבי אילת לא ייאלצו לנסוע מאות קילומטרים כדי להיחקר.

בכל שנה מטפל הנציב-מבקר בתלונות על התארכותן של חקירות. הפעם קבל אדם, שהתלונן במשטרה ביולי 2006 על תקיפה. לאחר שנה שהתיק לא טופל במשטרה, הוא פנה לנציבות. מהבירור עלה שאיש לא טיפל בתלונה, ורק בינואר 2008 הודיעה המשטרה כי ניתנה הנחייה לזרז את החקירה. למה זה קרה? החשוד בתקיפה לא התייצב לחקירה, אף שזומן אליה. גם לאחר שהוצא נגדו צו מעצר הוא לא אותר. במאי 2008 נסגר התיק, כיוון שהחשוד לא נמצא.

ובאותו עניין: אזרחית קבלה על כך שהמשטרה מטפלת כבר שנתיים בתלונה שהוגשה נגדה. התברר שהתיק עבר כמה פעמים בין המשטרה ללשכת התביעות, שהחזירה את התיק למשטרה כדי לבצע השלמות - וחוזר חלילה. כל התהליך הזה נמשך לא פחות משנה וחצי. המשטרה הודתה שמדובר בתיק פשוט, והורתה לסיים את החקירה כמה שיותר מהר.

למה נעלמו כספים מהחשבון?

תלונות רבות מוגשות נגד הביטוח הלאומי, שלעתים עושה כבשלו בחשבון הבנק שלנו. כך התלונן אדם, שהביטוח הלאומי קיזז כספים מקצבת הילדים ששולמה לו, מבלי שהודיע על-כך מראש. מבירור שנערך עלה כי שולמו לו דמי לידה גבוהים ממה שהיה צריך לקבל.

באותו מצב היתה גם אם לשניים, שהופתעה לגלות כי הביטוח הלאומי אינו משלם את מלוא קצבת הילדים לה היא זכאית. מבירור שנערך עלה כי ב-1995 קיבל בעלה בטעות כספים, לאחר שאדם אחר התבלבל ורשם את מספר החשבון שלו בטופס קבלת הקצבה. בשני המקרים איש לא טרח לעדכן את המשפחות על הורדת הכספים מהקצבה, ומה הסיבה לכך. יש לציין כי הנציב מצא גם ליקויים במתן שירות במוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי.

הסעות לתלמיד הנכה? רק בשעות שלנו

גם בעיריות המצב לא ורוד. תושב רמת-גן התלונן על שחויב לשלם חוב ארנונה של אחר. העירייה לא השתכנעה ושלחה לו מעקלים. האיש העביר לעירייה את שמה וכתובתה של בעלת החוב האמיתית, אך המעקלים באו בכל זאת וגבו ממנו אלף שקלים. בסופו של דבר, הגובה ננזף - ובעלת החוב האמיתית החזירה את הכסף למתלונן. גם נגד חברת החשמל הוגשה תלונה מצד אשה, שנאלצה לשלם חוב של אדם אחר. בהתערבות הנציב בוטל החוב - והאשה אפילו זכתה בהתנצלות.

עיריית כרמיאל לא הסכימה להסיע ילד נכה, כיוון שהוא לומד בשעות "בעייתיות" בישיבה תיכונית בצפון - משבע בבוקר עד שש וחצי בערב. שירותי ההסעות שהוצעו לו חייבו אותו להתחיל ללמוד בשמונה, ולצאת הביתה כבר בשלוש. העירייה ומשרד החינוך הסבירו, כי התלמיד לומד בבית-ספר של החינוך הרגיל על-פי בחירת הוריו, ולא על-פי שיבוץ שקבעה העירייה. לכן, אין הוא זכאי כלל להסעה. אך הנציב מצא כי העירייה לא קבעה לתלמיד שיבוץ אחר, ואף שהוא נמצא זכאי לכיתת חינוך מיוחד, אין במוסדות החינוך הממלכתי-דתי באזור כיתה שתתאים לצרכיו. אותו תלמיד, גילה הנציב, השתלב בבית-הספר ומצבו השתפר לאין ערוך. בעירייה הסכימו אפילו שהמקום בו לומד התלמיד הוא המסגרת הטובה ביותר עבורו, בנסיבות הקיימות. הנציב פסק לטובת משפחתו, וחייב לספק לו את ההסעה בשעות הדרושות.  

ברשות השידור אומרים שיש תמורה בעד האגרה - אבל יש כאלה שצריכים לשלם אגרה כפולה. כך בני זוג המתגוררים ברחוב, ששמו שונה. ברשות שלחו שתי דרישות שונות לשניים, כדי שישלמו את האגרה. השניים טענו שהם גרים באותו בית - בתגובה נאמר להם: שלמו שניכם. כך היה גם לבעל קיוסק, שקיבל שתי הודעות לתשלום אגרה. בשני המקרים נמצאו התלונות מוצדקות - ומעתה, בתקווה, תקבל כל יחידה דרישת תשלום אחת. אמן.