שתף קטע נבחר

 

האם מותר להחזיר לחיצת יד לגבר זר?

שאלה:

 

האם על פי ההלכה מותר לי ללחוץ יד שגבר שאינו בן משפחתי מושיט לי? (אביבה, בית שמש) 

 

תשובה:

 

אביבה שלום,

 

בפרשת איסורי עריות (ויקרא פרק יח), נאמרה לשון מיוחדת: "לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (פסוק ו). ונחלקו המפרשים בכוונת התורה בביטוי זה של איסור הקירבה;

 

הרמב"ם לומד כי כל קירבת בשר "או שחיבק ונישק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר" – הרי זה עובר על לאו מן התורה. (הלכות איסורי ביאה פרק כא, א).

 

לעומתו כותב הרמב"ן כי כוונת הפסוק היא על קירבה גמורה של יחסי אישות, ואילו האיסור של נגיעה וקירבה אינו מן התורה, אלא איסור שחכמים קבעו כדי להרחיק מן העבירה.

 

גם לדעת הרמב"ם, מדובר על מגע של חיבה והנאה, אולם מגע לצורך, כמו טיפול רפואי – מותר.

 

כך למשל הורה הרב פיינשטיין (מגדולי הפוסקים בארה"ב בדורנו), כי אין להימנע מנסיעה ברכב ציבורי, אף על פי שקשה להימנע מנגיעה ודחיפה בין גברים ונשים, משום שאין במגע זה שום כוונה של חיבה.

 

מכאן ללחיצת יד הנהוגה בעולם מטעמי נימוס. לכאורה, אין בה משום נגיעה של חיבה והנאה, אלא ביטוי של נימוס מקובל, וכך היה מקובל בקהילות רבות באירופה, בעיקר בגרמניה. לעומתם, יש מחמירים בכך, וידועים מספר מקרים של גדולי ישראל כמו הרב נסים ז"ל, ויבדל לחיים הרב עובדיה, שלא לחצו ידים לנשים באירועים רשמיים ועוד רבים.

 

המתירים, מוסיפים שאם גבר (או אישה) הושיטו יד, ומניעת הלחיצה עלולה לגרום לבושה והלבנת פנים – אין להחמיר, וצריך להשיב בלחיצה. (שו"ת הרב ליאור)

 

היתר זה של דרך ארץ ונימוס, צריך זהירות, משום שאנו עדים כיום, למציאות בה פגישה בין גבר ואישה מתבטאת גם בחיבוק ונישוק, האסורים בוודאי לכל הדעות.

 

לכן, כאשר מושטת יד, צריך לכתחילה להשתדל להתחמק בנועם, ובדיעבד, אפשר לסמוך על המקילים, והכל תלוי בכוונת הלב.

 

בשולי הדברים שתי הערות; א. אין ספק כי למתבונן מן הצד, נראית השאלה והתשובה, העוסקים בהתנהגות פרטנית - תמוהים. הדבר נובע מהשוני שבהסתכלות על החיים: מי שחפץ שחייו יהיו, בהתאם לציווי "קדושים תהיו" – מבין כי הקדושה נבנית דווקא בתשומת לב לפרטים הקטנים. צא וראה לאן הגיעה המתירנות שבין המינים בתרבות המערב.

 

ב. העיסוק בפרטים קטנים, דומה לתכניתו של מהנדס הבניין הצריך לשים לב לכל פרטי הבניין, בניגוד לאדריכל, המצייר רק את התמונה הכוללת. פרטי המצוות הם הבונים את החיים למעשה, ואפשר לראות זאת במבחן התוצאה של היהדות במשך דורות רבים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

יש לכם שאלה? רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet ובבית ההוראה "CALL ההלכה" - טל': 1-800-200-377 בימים א' עד ה' - בין 19:00 ל-23:00.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים