אחרי הנזיפה: מח"ט כפיר מתקן לגרסה מרוככת

האלוף נזף - המח"ט מנסה לתקן: מפקד חטיבת "כפיר", אל"מ איתי וירוב, שאמר במהלך עדות במשפט המתנהל נגד פקודו, כי "לפעמים מכה בעורף או בחזה, במקרים שיש חיכוך, לפעמים ברכיה או חניקה לצורך הרגעה - היא סבירה", מציג גרסה חדשה לפיה ניתן להפעיל אלימות רק במצב של "פצצה מתקתקת".

בסנגוריה הצבאית משוכנעים כי הלחץ מצמרת צה"ל עשה את שלו, בעיקר נוכח העובדה שבמסגרת תהליך ההערה הפיקודית למח"ט, נרשם כי הנושא "יובא בחשבון בדיוני שיבוץ עתידיים של הקצין".

הפרשה שנחשפה ב-ynet ובמרכזה עומדים לדין סגן אדם מלול והחובש, סמל א', בגין אלימות נגד פלסטינים במהלך פעילות מבצעית בספטמבר 2008, ממשיכה לגרום זעזוע ביחידות פיקוד מרכז ובצה"ל בכלל.

ל-ynet נודע כי בימים האחרונים ביקש המח"ט וירוב להתייצב פעם נוספת על דוכן העדים, על מנת להבהיר מחדש את דבריו בדיון. דברים אלה גרמו להד ציבורי נרחב, ובעוד שרבים בצבא ציינו כי הם משקפים את מורכבות הפעילות בשטחים שאינה סטרילית בשל מאפייניה, זכה המח"ט לביקורת מצד הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ואלוף פיקוד המרכז גדי שמני, שרשם לו הערה פיקודית.

לאור העובדה שבקשתו של אלוף-משנה וירוב להעיד בשנית נדחתה, הוא ניסח טיוטת תצהיר אותו ביקש להגיש באמצעות הצדדים לבית הדין. על אף שהוא מדגיש בתצהיר כי אין מדובר בחזרה מדבריו, עיון במסמך חושף שינוי מהותי בהשקפת עולמו.

לדבריו, הצורך בהבהרת דבריו נובע מכך ש"חש שהשאלות בדיון נוסחו באופן כוללני ותשובותיו לא היו בהירות". אל"מ וירוב, שהבהיר בבית הדין כי אין טבלה שאומרת מה מותר ומה אסור "וגם בלתי ניתן שתהיה", מפרט בטיוטת התצהיר מעין "קוד אתי" חדש לפעילות בשטחים ובו מדרגים שונים לסוג הפעילות משגרה ועד אירוע טרור. הוא גם מפרט סוגים של התנהגות הפלסטיני בעת תשאול.

על אף שבעדותו טען כי "לא פעם אגרסיביות כלפי אדם שאינו מעורב, מציפה מידע שמוביל אותנו בסופו של דבר אל המעורב עצמו... אנחנו נעכב, נחקור ונפעיל לחץ פיזי מותאם על כל אדם כדי להגיע למחבל הבודד", וכן אמר באשר לאנשים שאינם חשודים... כי "הצמדה לקיר, דחיפה, מתן מכה שאינה פוצעת, הן בהחלט דבר שכיח בניסיון להגיע למימוש משימה", הוא מציג כעת עמדה שונה במהותה לפיה ניתן להצמיד לקיר, לדחוף או לתת מכה שאינה פוצעת רק במהלך תחקור תוך כדי אירוע פח"ע, "אחרי שהפלסטיני לא עונה ויש חשד שבגלל התנהגותו, מצוי בידיו מידע רלוונטי לסיכול פעולה ורק זה יכול למנוע 'התפוצצות הפצצה'".

סתירה מהותית נוספת שעולה מהדברים: בדיון קרא אל"מ וירוב את כתב האישום וציין כי "הצורך באלימות בתשאול מהסוג הזה - הוא דבר סביר", כשנשאל באשר לקצינים שאמרו שאסור להפעיל כוח פיזי בתשאול, ענה "יש היתממות בפני בית הדין... לפעמים צעקה והצמדה לקיר. לפעמים אין מנוס מלטלטל, להצמיד, לדחוף, כשהדבר מחייב... נתינת מכה, דחיפה, בסיטואציה גם אל מול אנשים שאינם מעורבים בסיטואציה מבצעית, אם זה יכול לקדם את ביצוע המשימה, היא בהחלט דבר אפשרי". אבל חודש אחרי, בתצהיר ציין: "רק כדי למנוע פגיעה בכוחותינו או באזרחים, ניתן לבצע הצמדה לקיר או דחיפה שאינה פוצעת למנוע התפוצצות פצצה".

עו"ד שמי כהן, המייצג את סגן אדם מלול, הדגיש היום כי אל"מ וירוב נתן גיבוי למרשו לאורך כל ההליך המשפטי וממשיך בגיבוי גם היום. "אין בטיוטת התצהיר כל סטייה מהגיבוי שניתן לאדם. המח"ט עמד לצידו מתחילת הפרשה וגם כעת עומד לצידו. מבחינתנו לא מדובר בחזרה מעדותו אלא בניסוח שונה של הדברים ובכל אופן הגיבוי למרשי עומד בעינו".

יישור קו עם האלוף

מדברים נוספים שכתב המח"ט בטיוטת התצהיר, נראה כי הוא מיישר קו עם האלוף שמני כפי שפורסמה בשעתו באמצעות הודעת דובר צה"ל, שם הובהר כי דברי המח"ט עשויים להתיר רושם בלתי ברור לגבי המותר והאסור בקרב החיילים. זה בדיוק מה שמציין כעת אל"מ וינרוב.

על אף מה שנכתב בתצהיר, הבהיר המח"ט בשיחות עם משפחת מלול וסביבתו הקרובה, כי הוא ממשיך לתת גיבוי מלא למלול ולסמל א' וסבור כי אין להתייחס אליהם כאל עבריינים או ככאלה שמהווים סיכון לציבור. עוד הבהיר כי טיוטת התצהיר מהווה תיקון ניסוח בלבד לדברים שאמר בבית הדין, אך אינם סותרים את עמדתו לפיה הפעילות ביהודה ושומרון מורכבת.

בסביבתו של המח"ט ציינו כי לאורך כל ההליך המשפטי הוא ניצב לצדם של פקודיו ומתכוון להמשיך לפעול באופן הזה, ומאידך ביקש באמצעות התצהיר להתנסח בצורה עדינה יותר על מנת לצמצם נזק שעשוי להיגרם לנזק בעקבות התבטאויותיו במהלך עדותו בבית הדין.

אמש, לאחר שב-ynet דווח על מפקד פלוגה מהחטיבה שסירב להעיד בנושא מחשש כי ייפגע פיקודית, אומרים בצוות הגנה של סמל א',

הכולל את הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ אודי בן-אליעזר, רס"ן אבי חלבי וסרן יובל קגן, לאחר שעיינו בטיוטת התצהיר כי גרסתו החדשה של המח"ט ממחישה את היותו בין הפטיש לסדן. "מחד הוא רוצה להגן על פקודיו, מאידך הוא ספג הערה פיקודית שעשויה לפגוע בו עצמו בעתיד, כפי שנגזר מההליך הפיקודי ומכאן השינוי בגרסאות. הדבר מוכיח פעם נוספת שהפעולה בה נקט האלוף גרמה למצב בלתי אפשרי לקיום הליך משפטי תקין. בין אם בעדים שאינם רוצים להעיד ובין אם במפקד בכיר שנאלץ לשנות גרסה. ברור מאליו שבאופן הזה לא ניתן לקיים משפט צדק למרשנו".