השיטה החדשה לטיפול בשבר בצוואר הירך
אלפי אנשים בישראל נזקקים מדי שנה לניתוח לתיקון שברים בצוואר ובראש הירך . בניתוח חדש, שמבוצע נכון להיום רק בבית החולים מאיר, משמרים את ראש הפרק הפגוע גם בקרב קשישים במקום להחליף אותו. ההצלחות מרשימות, אבל לא כל הרופאים מתלהבים מהשיטה
מדי שנה לוקים מיליוני אנשים בעולם, ואלפים בישראל, בעיקר בני הגיל השלישי, בשבר בצוואר הירך. במקרים האלה אין מנוס מביצוע ניתוח לקיבוע השבר. בשבוע שעבר, בכנס אורתופדים שנערך בווינה, הציג ד"ר בני קיש מהמרכז הרפואי מאיר את הניסיון שצברו הוא וצוותו בגישה ניתוחית חדשה בשבר בפרק התת-ראשי.
"כשמדברים על שבר בצוואר הירך, הכוונה היא למעשה לשברים שממוקמים באזורים שונים בירך," מסביר ד"ר קיש, אורתופד בכיר במאיר. "רוב השברים האלה מופיעים לאורך הירך, ומקבעים אותם בניתוח באמצעות ברגים. סוג אחר הוא שבר בפרק התת-ראשי, שממוקם בראש הירך, בחלק הכדורי שלו. זה שבר שגורם לכאבים ולאי-יכולת לדרוך על הרגל, וגם הוא מצריך התערבות ניתוחית."
"שבר בפרק התת-ראשי נגרם על פי רוב לקשישים כתוצאה ממעידות, שחלקן הגדול התרחשו בבתיהם, אבל גם לצעירים שנפגעו בתאונות דרכים למשל. בניתוח הקלאסי נהוג לאחות את השבר הזה בעזרת ברגים כשמדובר בצעירים, ואילו אצל קשישים מנתקים את החלק הכדורי מהפרק, מוציאים אותו ובמקומו משתילים תותבת ברזל שצורתה כדורית. אורך חייו של השתל עד שהוא נשחק מגיע לשבע עד עשר שנים."
בניתוח בשיטה החדשה, שצוותו של ד"ר קיש מבצע כבר שלוש שנים, לא מחליפים את החלק הכדורי של הפרק גם כשמדובר בקשישים, אלא מנסים לשמר אותו. "מדובר בניתוח פתוח, שמבוצע בהרדמה כללית," מסביר ד"ר קיש. "בשלב הראשון אנו מחזירים את השבר למקומו הטבעי, באמצעות הפעלת מניפולציה בדרך שמזכירה החזרת כתף פרוקה למקומה. בשלב השני, שלב הקיבוע, אנו מחדירים לעצם מסמר תוך-לשדי, שממנו יוצאים שני ברגים שמחזקים את החלק שנשבר, וכך מתקבלים יציבות גבוהה יותר וקיבוע איתן וחזק."
היתרון של הגישה הזו, לדברי ד"ר קיש, טמון בעובדה שהתוצאה נשמרת לצמיתות. "כשהביולוגיה עובדת ואספקת הדם למקום תקינה, הקיבוע נשאר יציב לכל ימי חייו של המנותח. וזהו גם ייחודו של הניתוח, כיוון שבשיטה הקלאסית החלפת ראש הפרק במקום תיקונו מצריכה ניתוח חוזר כשהתותב נשחק."
עם זאת, גם בשיטה החדשה עלולים להתעורר סיבוכים: "מדיווחים בעולם עולה שזה קורה ב30%- מהמקרים, כשאספקת הדם אינה תקינה וכשהשבר לא התקבע, ואז אנחנו חוזרים לגישה המקורית הסטנדרטית ומחליפים את ראש הפרק השבור," מסביר ד"ר קיש.
מסמרים או ברגים?
לפני כשנתיים וחצי, בשעה שצעד ברחוב, הסתער כלב על תנחום גורביץ, ,73 ותקף אותו. כתוצאה מכך הוא נפל על המדרכה, נחבט והתעלף. אחרי שפונה למרכז הרפואי מאיר ועבר סדרת צילומי רנטגן, שמהם עלה בבירור כי נגרם לו שבר בראש פרק הירך, הכינו אותו הרופאים לניתוח: "הם הציגו לי את שתי הגישות, זו של החלפת הפרק וזו של התיקון, ונתנו לי לבחור," הוא מספר. "היה ברור לי שאני הולך על שימור ראש הפרק ולא על החלפתו, כי כך הסיכוי לאיחוי גבוה יותר. למחרת הניתוח כבר הקימו אותי מהמיטה, ובימים הבאים התחלתי להתהלך בעזרת קביים."
אחרי שעבר תרגול פיזיותרפי ושיקום, שב גורביץ להתהלך על רגליו, ללא כאבים או צליעה. "נכון שאני אדם מבוגר, אבל אני בריא ובכושר מצוין," הוא אומר".חזרתי לעשות צעידות ארוכות וספורט, ואם לא מזכירים לי אני שוכח שעברתי ניתוח."
עד כה עברו במרכז הרפואי מאיר את ניתוח תיקון השבר התת-ראשי 120 חולים, גברים ונשים, שגילם 74 שנים בממוצע. "ניתחנו בני 30 וגם בני ,90 ואצלנו שיעור הסיבוכים נמוך יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, ועומד רק על 10% מהמנותחים, שאצלם עלה הצורך להחליף את הפרק," אומר ד"ר קיש.
השיטה של שמירת ראש פרק הירך המקורי ותיקונו בקרב קשישים אינה רווחת והיא מתבצעת רק בחלק ממדינות אירופה. ד"ר דוד הנדל, מנהל מחלקה אורתופדית במרכז הרפואי וולפסון, אינו דוגל בה. "אצל צעירים שעברו טראומה וכתוצאה ממנה נגרם להם שבר תת-ראשי אנחנו מנסים לשמר את האיבר הפגוע, לשחזר ולקבע אותו חזרה למקומו, אבל לא באמצעות מסמר תוך-לשדי אלא בעזרת שלושה ברגים, כפי שנהוג לעשות בגישה השמרנית והמקובלת," הוא אומר. "אבל כשמדובר בקשישים אני מעדיף לבצע החלפה של פרק ראש הירך בתותבת, כיוון שהתוצאה המתקבלת לטעמי טובה יותר, ושיעור הסיבוכים קטן יותר."
לפי הנחיות משרד הבריאות, ניתוחים לאיחוי שבר בפרק הירך יש לבצע 48 שעות מרגע שאובחן. הקפדה על חלון ההזדמנויות הצר העומד לרשות החולה חיונית ומצילה חיים, ולכן בית חולים שעומד במגבלת הזמן הזו מתוגמל כספית על ידי משרד הבריאות. ראוי לציין שהניתוח עצמו אינו פשוט ועלול להיות מסוכן בכל צורה שבה הוא מתבצע. לבד מסיכוני הרדמה, עלולים להופיע קרישי דם, אספקת דם דלילה, כשל ניתוחי בשל עצמות מתפוררות וכו.' עם זאת, לדעת רופאים הסיכוי של ניתוח עדיף על הסתכנות באי-ביצועו, דבר שעלול להביא למוות.