אחרי שהורעל למוות בכלא: יוני אלזם זוכה מרצח
ארבע שנים לאחר הרשעתו, הפך העליון את החלטת המחוזי, אך עבור אלזם היה זה מאוחר מדי - ב-2005 מת בתאו, שעות לפני עדותו במשפטו של שמעון זריהן, שהואשם באותו רצח. השופטים מתחו ביקורת על הפללתו באמצעות מדובבים: "הטעו אותו, הניאו אותו ממפגש עם עו"ד - פגעו בזכויות היסוד שלו"
בית המשפט העליון זיכה הבוקר (יום ב') את יוני אלזם, שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב במעורבות ברצח העבריין חנניה אוחנה לפני כארבע שנים. אלזם נרצח בתאו בכלא לפני שאמור היה להעיד נגד עבריין אחר, שמעון זריהן, שהיה הנאשם העיקרי באותה פרשה. השופטים אסתר חיות ויורם דנציגר מתחו ביקורת חריפה על הרשעתו של אלזם באמצעות מדובבים משטרתיים, שלדבריהם פגעו קשות בזכויותיו.
אלזם - שנגזר עליו מאסר עולם בעקבות הרשעתו - נמצא מת בתא מאסרו בדצמבר 2005, וחוות דעת רפואית שניתנה לאחר מכן קבעה כי מת מהרעלה חריפה של ציאניד. בעקבות מותו הופסקו ההליכים המשפטיים נגד זריהן, והוא שוחרר. הוריו של אלזם הגישו תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר, בדרישה לפיצויים של כעשרה מיליון שקלים.
הכרעת הדין התקבלה ברוב דעות של השופטים אסתר חיות ויורם דנציגר, אל מול השופט אדמונד לוי שנותר בדעת מיעוט. בפסק הדין מתחה השופטת חיות ביקורת נוקבת ומפורטת, במסגרת חוות דעתה, על פעילות המדובבים שהביאו להרשעתו של אלזם, שלדבריה פגעה בזכויות היסוד שלו. לדבריה, תמלילי השיחות בין המדובבים לאלזם "ממחישים היטב כיצד באה לידי ביטוי פגיעה זו, שבשום אופן אינה יכולה להיחשב כתחבולה לגיטימית".
השופט דנציגר הוסיף בפסק הדין כי "מעיון בתמלילי השיחות שנערכו בין אלזם לבין המדובבים, עולה כי במקרה שלפנינו נרמסה זכותו של אלזם ברגל גסה. המדובבים - לא זו בלבד שהניאו את אלזם מלהיוועץ בעורך-דינו, אלא שהם גם הטעו אותו בנוגע למצבו המשפטי". חיות ודנציגר הסכימו כי יש לפסול את קבילות הודאותיו של אלזם, ולכן יש לזכותו מהעבירות בהן הורשע, שכן הרשעתו נסמכת על הודאות אלה.
בניגוד לחיות ודנציגר, סבר השופט אדמונד לוי כי יש להשאיר את ההרשעה על כנה, כיוון שאלזם, לדבריו, קיבל החלטה מודעת ומושכלת להודות, בעקבות אמונתו שהתבררה כמוטעית, כי בידי החוקרים מצוי מידע הקושר אותו לרצח. לוי סבר כי בהפעלתם של המדובבים לא נפל פגם המצדיק את פסילת התוודותו של אלזם בפניהם.
האב: "הילד שלי היה שעיר לעזאזל"
"הוא זוכה באופן מוחלט", אמר בעקבות הזיכוי אביו של יוני, מיכאל אלזם. "אם הייתי חושב שהבן שלי הוא הרוצח לא הייתי מגיש ערעור. כואב לי שהילד לא בא איתי היום הביתה, אלא נמצא מתחת לאדמה. הילד שלי היה שעיר לעזאזל. שלושה חוקרים שישבו עליו הוציאו ממנו הודאה בכוח. הצדק היום נעשה. הייתי עם אמונה גדולה מאוד. אני עוד לא יודע מי הרעיל אותו, מאוד הייתי רוצה לדעת".
האב הוסיף: "אם יוני היה היום בחיים הייתי מחבק אותו והוא לא היה זז ממני מטר. הייתי אומר לו שהצדק יצא ושיש צדק במדינה הזאת". לאחר שיצא מאולם בית המשפט, התקשר אלזם לבנו דניאל, ואמר לו: "זיכו אותו זיכוי מוחלט. אני מאוד מאושר היום".
פרקליטו של אלזם, עו"ד שרון נהרי, אמר: "אני שמח על הזיכוי, וצר לי שיוני איננו בחיים. סופסוף במדינת ישראל ידעו שגם אדם שמודה בביצוע עבירה, לאחר שמפרים את הכללים, כמו מניעת מפגש עו"ד-לקוח ותרגילי חקירה בלתי הולמים - יפסלו את הודעתו והוא יזוכה. ככה צריך לנהוג במדינה מתוקנת".
במרס 2005 הורשע אלזם במעורבות ברצח העבריין חנינה אוחנה, כחלק ממאבקי כוחות בעולם התחתון, ובנובמבר באותה שנה נדון למאסר עולם. במהלך מאסרו נחשב לאסיר טעון הגנה בהפרדה ארצית, מכיוון שנשקפה סכנה ממשית לחייו. ב-13 בדצמבר 2005, שעות ספורות לפני שאמור היה להעיד במשפטו של זריהן, שותפו לרצח לכאורה, הוא נמצא מת בתאו בכלא אשמורת, והוא בן 22 בלבד.
נסיבות המוות נותרו עלומות עד עצם היום הזה, אולם לפי אחד החשדות, העבריין יעקב אברג'יל הכריח את אלזם לשתות את הרעל.