נתניהו הכריע: האוצר יפקח על השכר בבנק ישראל
נתניהו זימן את הנגיד ואת שר האוצר ללשכתו, והכריע במחלוקת בין הגופים, בנוגע לחוק בנק ישראל החדש. ראש הממשלה קבע כי האוצר יפקח על השכר בבנק, אך הבנק יוכל לערער לראש הממשלה, אם יחשוב שרמות השכר אינן משרתות את ייעודו
ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע הלילה במחלוקת שבין האוצר לבנק ישראל בסוגיית הפיקוח על שכר עובדי הבנק. ראש הממשלה קבע כי הפיקוח ישאר בידי האוצר במתכונת הנהוגה בנוגע לכל המגזר הציבורי. עם זאת, קבע נתניהו כי אם נגיד הבנק יחשוב שרמות השכר אינן משרתות את ייעודו של בנק ישראל הוא יוכל לערער על כך בפני ראש הממשלה. סוכם שאם יידרש לטפל בערעור כזה, יסתייע ראש הממשלה בוועדה ציבורית מקצועית שימנה היועץ המשפטי. בכך קיבל נתניהו חלק מבקשות בנק ישראל.
מוקדם יותר הערב זימן נתניהו את הנגיד סטנלי פישר ואת השר יובל שטייניץ לפגישת עבודה בלשכתו, בפגישה השתתפו גם יועצו הכלכלי של נתניהו, אורי יוגב, סגן שר האוצר יצחק כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי והממונה על השכר באוצר אילן לוין.
הכרעת ראש הממשלה התקבלה על שני הצדדים ומבנק ישראל נמסר כי הם מברכים על כך שהושגה הסכמה, שתפתח את הדרך לגיבוש סופי של החוק החדש. בהכרעתו התבסס ראש הממשלה על מספר עקרונות מנחים ובראשם העקרון כי השכר בשירות הציבורי, לרבות בבנק ישראל, צריך להיות מפוקח על ידי האוצר. "נדרשת שקיפות לגבי האופן שבו משתמשים גופים ממשלתיים באשר הם בכספי הצבור, ועם זאת הכרחי לשמר את עצמאותו הניהולית והתפקודית של בנק ישראל, כמי שמתווה את המדיניות המוניטרית של המדינה", נמסר בהודעה משותפת של נציגי שלושת הגופים.
על פי הכרעת ראש הממשלה, ימשיך האוצר לפקח על השכר בבנק וכן יטפל בחריגות השכר על פי הסמכויות המוקנות לו בחוק יסודות התקציב. לעניין הסמכות לאשר שינויים בשכר או בשאלה מה היא חריגת שכר, החליט ראש הממשלה כי תוקם לפי החוק החדש ועדה מקצועית חיצונית שתכריע במחלוקות שהתגלו בין האוצר לבנק ישראל.
בראש הועדה יעמוד נציג הכשיר לכהן כשופט בבית הדין לעבודה, שזהותו תיקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה. לצידו יכהנו שני נציגי ציבור שימונו על ידי ראש הממשלה ושר האוצר בהסכמת הנגיד. אם אחד הצדדים מצא כי החלטת הוועדה איננה על דעתו, הוא יוכל לערער בפני ראש הממשלה והחלטתו תהיה הקובעת. נתניהו הנחה את מנכ"ל משרדו לתקן את טיוטת החוק החדש בהתאם להחלטתו ולהביא אותה לאישור הממשלה.
- התפוצץ המו"מ על חוק בנק ישראל
על מה התקוטטו האוצר ובנק ישראל?
לא היה מנוס מהתערבותו האישית של נתניהו, לאחר שכשלו מאמצי התיווך של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, ששוחח עם מנכ"ל האוצר ירום אריאב ומנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו. גבאי נדרש להתערב כשהמחלוקת פרצה לתקשורת, ביוזמת האוצר. המתיחות הגיעה לשיאה במסיבת העיתונאים של הנגיד פישר בראשית השבוע שעבר.
ערב פגישת הפסגה בלשכת נתניהו, פרסם האוצר השוואה בין הצעות הבנק להצעותיו בסוגיית השכר. בהשוואה דובר ב-4 נושאים שנויים במחלוקת, שבהם יחליפו הוראות החוק החדש את הוראות החוק הקיים.
בנושא הנורמה המחייבת לגבי שכר עובדי הבנק – החוק הקיים אוסר מתן הטבות שכר החורגות מהנהוג בשירות המדינה ללא אישור שר האוצר, וקובע כי כל הסכם שנעשה בניגוד לכך בטל. הבנק הציע כי בחוק החדש, יחול האיסור רק על חריגות מההסכם הקיבוצי החדש ומהעדכונים שייעשו בו.
כמו כן, הציע בנק ישראל כי נורמות השכר ייקבעו על בסיס שינויים בשכר של ארבע קבוצות מעובדי המגזר הציבורי והמערכת הפיננסית, שייקבעו על ידי הממשלה, בהסכמת הנגיד ובהתחשב בצרכים החיוניים של כוח האדם בבנק.
האוצר הציע לעומת זה כי הנורמה המחייבת את שר האוצר בנוגע לשכר עובדי הבנק תתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, בהתאמה לבעלי תפקידים דומים המועסקים בבנק במתכונת דומה, והכל תוך התחשבות בצורכי כוח האדם הייחודיים של הבנק. האוצר היה מוכן ללכת לקראת הבנק ולקבוע מנגנון ערעור על קביעות השר בנוגע להסכמים.
בנושא הליך האכיפה והפיקוח – לפי החוק הקיים שר האוצר רשאי, לאחר שימוע, לקבל החלטה האוסרת תשלום הטבות חורגות, וקובעת הוראות בנוגע להשבת כספים ששולמו בניגוד לחוק. האוצר מציע כי סמכויות האכיפה והפיקוח יישארו בחוק החדש בידי שר האוצר במתכונת החוק הקיים.
הבנק מציע כי תלונות השר על חריגות בשכר, ייבדקו ויטופלו בידי 2 גופים חדשים שיוקמו בחוק – המועצה המנהלית של הבנק וועדה מקצועית. השר ידווח למועצה. אם תתקבל דעתו היא תדאג לתיקון המעוות. אם לא – השר, בהסכמת ראש הממשלה, יעביר את העניין לוועדה וזו תוריד לצדדים החלטה מחייבת. רק אם החריגות לא תוקנו, יוכל שר האוצר להפעיל את סמכויות האכיפה הנ"ל.
בעניין גורמי האכיפה – האוצר מציע שגם כאן לא יחול שינוי לעומת החוק הקיים, לפיו השר יאציל את סמכויותיו לממונה על השכר במשרדו והוא שיפעיל אותן ברוב המקרים. עמדת הבנק לעומת זה היא שסמכויות השר אינן ניתנות להאצלה לממונה על השכר, כאשר ראש הממשלה הוא למעשה הסמכות העליונה שתכריע במחלוקת בהעברתה לטיפול הוועדה המקצועית.
בעניין שקיפות הליכי האכיפה והפיקוח – החוק הקיים מאפשר לדרוש בכל עת מידע לצורך ביקורת ובקרה. גם כאן עומד האוצר על המשך הנוהל שבחוק הקיים, המחייב את הבנק להעביר אליו מידע פעם בחצי שנה על פי הכללים שיקבע שר האוצר. הבנק מוכן להגיש דיווח תקופתי אחת לחצי שנה והאוצר יוכל לבקש מהבנק הבהרות תוך 45 יום מקבלת הדיווח. מעבר למועד זה לא ניתן לקבל מידע נוסף.
האוצר מתנגד להצעות הבנק בטענות שנורמות השכר המוצעות על ידו רחבות, ללא התחשבות בשכר המגזר הציבורי ומסתירות אפשרות של חריגות תחת מעטה של עמימות. הליך האכיפה ארוך ומסורבל, ללא הקפאת הטבות השכר, כשהמילה האחרונה בידי ועדה מקצועית אף לא בשיתוף ראש הממשלה; שר האוצר וראש הממשלה אינם תחליף לממונה על השכר, בגלל עומס עיסוקיהם והעדר ידע ומומחיות מצדם בתחום השכר; בנוסף סבור האוצר כי קבלת הצעת הבנק תקשה לבצע אחריו מעקב וביקורת בזמן אמיתי.