מטיילים בפסח

הנימפיאה התכולה: הנרקיס של עין אפק

מעיינות אפק, הניזונים מאקוויפר הנעמן, גרמו בעבר לעשרות נביעות שיצרו ביצה אמיתית, המשמשת בית לבעלי חיים מעניינים וצמחיית-מים מיוחדת במינה. אחד הצמחים הוא הנימפיאה התכולה, הנמצאת על סף הכחדה. סיור מים בשמורת עין אפק

שרה גולדפורסם: 25.06.09 , 13:40

עין אפק הוכרזה בשנת 1979 כשמורה, סובלת מחוסר יחסי ציבור נאותים. למרות היותה השמורה הגדולה של בתי גידול לחים, (660 דונם) הכוללת מים והרבה ביצות, אגמונים מסלולי טיול מסודרים וייחודיים, שבילים על המים, מבנים עתיקים, שפע של עופות צמחי מים וקירבה לעיר (קרית ביאליק), היא אינה מוכרת די בציבור.

השמורה נמצאת כק"מ מזרחית לקריית ביאליק, בהמשך לדרך העפר המובילה לבית הקברות (ישנו שילוט ברור מהכביש הראשי). המקום מתאים לביקור בכל ימות השנה ולכל המשפחה (ילדים ייהנו כאן מאוד). אורך הביקור המומלץ כשעה או יותר – לפי מידת העניין, כל עונה והייחודיות שבה. נוסף על מיני צמחיית הביצות הקיימת רק כאן וכוללת שפע של מים וצמחיית-מים, תוכלו לפגוש ציפורים שמקננות במקום בתקופת האביב וג'מוסים שהובאו למקום ורועים באחו (במכלאה מיוחדת)

בקיץ מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או אחר הצהריים עקב החום הרב, למרות שההליכה היא בשבילים "על המים". אז למה אנו שולחים אתכם לכאן בקיץ? כי פריחת הנימפיאה הכחולה, היפיפיה והנדירה מתרחשת כאן בעונה זו.

שביל עשוי לוחות עץ לאורכו של "האגם הגדול" (צילומים: שרה גולד)

השמורה כוללת את חלקו העליון של נחל נעמן ואת מקורותיו. ייחודה בשימור נופי הביצה ומקורות הנחל, שריד לביצות שהשתרעו משני צידי עברי נחל הנעמן שכיסו בעבר כ- 20,000 דונם מדרום לעכו.

השם אפק מוזכר בספר יהושע כאחת מערי הכנענים שלא נכבשו, וכן בספר מלאכים כאחת מהערים שנתן המלך שלמה לחירם מלך צור, כאות תודה על הסיוע שסיפק לו בבניית בית המקדש.

מה בשמורה?

מסלולי טיול (מעגליים) מסודרים ומשולטים, שרותים נקיים, שולחנות פיקניק מוצלים, מעיינות, ביצות, אגמים, צמחי מים וביצה, דגים, פרפרים, ג'מוסים וטחנת קמח שמורה.

רקע:

מעיינות אפק, הניזונים מאקוויפר הנעמן, הם מקור המים של השמורה. נחל הנעמן ממשיך לזרום צפונה ונשפך לים התיכון דרומית מעכו. בעבר היו כאן עשרות נביעות שיצרו ביצה אמיתית. כיום מנוקזים מי המעיינות ברשת תעלות אל נחל הנעמן.

רוב הנביעות שהיו פעילות כאן בעבר התייבשו, וטיב המים בהן נפגע כתוצאה משאיבת יתר מאקוויפר הנעמן. כתוצאה מכך הופר גם המאזן האקולוגי של החי והצומח בשמורה, ונכחדו צמחים ובעלי חיים רבים. כיום מושקעים מאמצים רבים לשמור על האיזון האקולוגי ולהשיב את בעלי החיים והצמחייה, שהוא בית גידולם הטבעי.

בכניסה לשמורה, שאותה מפעילה רשות הטבע והגנים, משלמים ומקבלים דף הסבר הכולל מפה. מחנים את הרכב בחניה המרוחקת מעט מהכניסה, ונכנסים לשמורה. מימין לשביל, שירותים נקיים ומימין לכם תראו גינת איקלום משולטת, כולל הסברים לצמחי ביצות שהיו כאן ורובם נכחד. שימו לב לא לפספס את בריכת הנימפיאה התכולה הנמצאת בהמשך בסמוך לטחנת הקמח.

הנימפיאה התכולה. קרויה על שם אלילת טבע במיתולוגיה היוונית

עצרו להתפעלות מעשרות הפרחים המפוארים הצפים על פני המים. כל הפרח גדול ומרנין-עין, קוטרו עשרה ס"מ. צבע עלי הכותרת לבן שנמסך בו מעט תכול ונוטה לסגול או ורוד.

הצמח נדיר בארץ ועל סף הכחדה. בעבר גדל במקווי-מים מתאימים במישור החוף ובצפון הבקעה, אבל נכחד מרובם. הנמפיאה התכולה הושבה לעין נימפית ולמקורות הירקון מפרטים שנשמרו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב. הצמח קרוי על שם נימפה: אלילת טבע במיתולוגיה היוונית. נימפיאה הוא שם של צמח מקודש בתרבויות שונות, כמו מצרים הקדומה והודו.

טחנת קמח צלבנית

המשיכו ועלו בזהירות במדרגות התלולות לגג טחנת הקמח שהוקמה על ידי הצלבנים, ונותרה בשלמותה ואף פעלה עד שנת 1925. מהגג ניתן להשקיף על מרחבי השמורה, הביצות, הצמחייה העבותה, השבילים, התעלות והאגמים הנמצאים במסלול הטיול שלנו והיישובים מסביב.

טחנת הקמח העתיקה. נותרה בשלמותה ואף פעלה עד שנת 1925

אם יתמזל מזלכם תראו גם את עדר הג'מוסים שהובאו לאזור האחו על מנת לשמור על האיזון העדין. בירידה שימו לב לצמחים הגדלים על קירות המבנה ובקירבתו: צלף קוצני, קיפודן מצוי, כתלית יהודה וצמרנית הסלעים.

רדו למטה והמשיכו לטייל בשבילים המסומנים בזהירות. בצידי השביל ישנן מעברים וגשרונים לתצפית לבריכות והאגמונים השונים, שלכולם שמות המסומנים במפה שקיבלתם בכניסה. לאורך המסלול פזורים ספסלים למנוחה והתבודדות במקומות היותר רומנטיים בהם ניתן לעקוב אחר שפיריות מתעופפות, עופות מים ודגי שפמנון ענקיים השוחים להנאתם (במיוחד ליד הגשרונים).

בצידי האגמים מצטופפים עצי אשל, ערבה מחודדת, שיחי ערברבה שעירה, מיני שנית (כמו שנית גדולה), מיני גומא רבים (כמו גומא הפפירוס), עצי תאנה ענפים, שיחי יערה ואחרים. מרבדים של צמחי נהרונית צפה צובעים איזורי ביצה ואגמים מסויימים בירוק בהיר. כאן הכל ירוק וכחול כאילו אין בעיות מים במדינה...

שפירית על ניצן של נימפיאה תכולה

שיא המסלול הינו בשביל עשוי לוחות עץ בן כמה עשרות מטרים לאורכו של "האגם הגדול", אבל זהירות, הוא ללא מעקה! ההרגשה היא כאילו אתם הולכים על המים – חוויה.

המלצה: אם לא חם לכם, עלו על התל המוערך כבן 5,000 שנה. נמצאו בו שרידים מתקופות שונות, החל מהתקופה הכנענית ועד התקופה העותומאנית. בסיום אפשר להתרווח ולפתוח שולחן בשולחנות הפיקניק הנמצאים בצל חורשת האקליפטוסים.