ההסתדרות מוותרת על זכויות, אך גובה דמי חבר

שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, חתם לאחרונה על צו הרחבה שהפך לחוק את ההסכם הקיבוצי שעליו חתמה ההסתדרות בשנת 2008 עם ארגון חברות השמירה. ההסכם עדכן את השכר ושינה את תנאי העבודה בענף השמירה והאבטחה, אחד המגזרים המקופחים ביותר בחברה הישראלית המצוי בתחתית סולם השכר, והבטיח להסתדרות להמשיך וליהנות מהכנסה שנתית פוטנציאלית המוערכת בקרוב ל-40 מיליון שקלים, באמצעות תשלום דמי טיפול על ידי העובדים בעקבות החתימה על הצו.

כעת, לא נותר אלא לבדוק האם העובדים יקבלו תמורה ממשית עבור כספם. ההסתדרות, שמיהרה לברך על צו ההרחבה בהודעה לעיתונות, הצניעה את העובדה שהיא ויתרה לחלוטין בהסכם זה על זכויות רבות מהן נהנו העובדים במסגרת ההסכם הקודם משנת 1972, ועתה התפוגגו לחלוטין.

פחות פנסיה, פחות פיצויי פיטורים

מההסכם החדש נעלמה לה הזכות להפרשות לפנסייה של 6% החל מהיום הראשון לעבודה (זכות שהיתה קיימת על פי צו ההרחבה שנחתם בשנת 1988), ובמקומה יקבלו העובדים פנסיה רק אחרי חצי שנה.

כמו כן, התאיידה הזכות לפיצויי פיטורים במקרה של הפסד במכרז של חברת השמירה, ובוטלו סעיפים המבטיחים לעובד בחג שכר של 250% לשעת עבודה, ועוד.

במלים אחרות: אם אתה מאבטח שעובד 20 שנים במפעל, ועכשיו חברת השמירה התחלפה, דע לך שמעתה והלאה אם תמשיך לעבוד אצל החברה החדשה שזכתה, איבדת את זכותך לפיצויי פיטורים מהחברה הראשונה, וגם החברה השנייה לא ממש תרצה להעסיק אותך שמא היא תיאלץ לשלם לך בבוא היום פיצויים על כל השנים שעבדת - גם בחברה החדשה וגם בישנה, מבלי שאיש יפצה אותה.

מחיר מינימום, כולל רווחים לחברה

ואולם, ההסתדרות וארגון חברות השמירה עשו משהו שנראה כמו תרגיל חשבונאי על חשבון העובדים ומזמין השירות כאחד, על ידי קביעת נספח תמחירי פיקטיבי: מזמין השירות אמור להיות מחויב ברכיבי שכר שונים מבלי שחברת השמירה מחוייבת להפריש כספים אלו לעובדיה בפועל - רווח נקי לחברת השמירה על חשבון העובד והמזמין.

כך, לדוגמא, כולל מחיר המינימום של המכרזים תחשיב המבוסס על ההנחה שחברות השמירה משלמות עבור הפרשות לפנסיה של העובדים החל מהיום הראשון לעבודה. זאת, למרות שבפועל, חברות השמירה ישלמו לעובדים פנסיה רק חצי שנה אחרי תחילת עבודתן.

חישוב פשוט חושף רווח פוטנציאלי של 144 מיליון שקלים לחברות השמירה מיישום תעריף המינימום - מבלי ש-100 אלף העובדים המועסקים בחברות שחתמו על ההסכם מול ההסתדרות, ירוויחו מכך דבר וחצי דבר (אופן החישוב: 4,000 שקלים לחודש, במשך שישה חודשים, עבור 100,000 עובדים, כפול 6% הפרשה לפנסיה).

הנחיות החשב הכללי הביאו לשיפור המצב

הפורום לאכיפת זכויות עובדים התנגד לנספח זה, בטענה כי הוא מעשיר את חברות השמירה על חשבון העובדים ובסופו של יום נספח תמחירי זה לא קיבל תוקף של צו.

ואולם, אילו ההסתדרות הייתה משכילה להציג נספח תמחירי אמיתי, שיש בינו ובין התשלום לעובדים קשר ממשי למציאות, הרי שהיה בכך כדי לשפר בצורה דרמטית את מצבם של המאבטחים במגזר הפרטי.

בשלוש השנים האחרונות, הפורום נלחם במכרזי ההפסד אותם פרסמו גופים ציבוריים במסגרת פסקי דין, בהם קבוע בתי המשפט כי לא ניתן לזכות במכרז בעלות הנמוכה מעלות העבודה המינימאלית.

בנוסף לפורום, החשב הכללי הן הקודם והן הנוכחי, התגייסו למאמץ זה, לאחר שגילו בשורה ארוכה של ביקורות שהתבצעו על ידי רואי חשבון, את הפרת הזכויות הרוחבית של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה. הפרה זו התקיימה הן בחברות עימן ההסתדרות היתה קשורה בהסכמים קיבוציים והן בחברות שלא.

כתוצאה מביקורות אלו ניסח החשב שורה של הנחיות חסרות תקדים שנועדו להבטיח את זכויות עובדי הקבלן במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות ולמנוע את קיומם של מכרזי ההפסד.

הנחיות אלו ואכיפתן על ידי החשב הכללי, ופסקי הדין שפסלו את מכרזי ההפסד, הם שהביאו לשיפור מצבם של עובדי השמירה המוצבים בסקטור הציבורי.

ההסתדרות נשארת מאחור

למרות שניתן היה לצפות שההסתדרות תוביל מאבקים אלו, הרי שהיא הסתפקה בקבלת מיליוני השקלים מהעובדים, ובחלק מהמקרים, בהם המאבטחים החליטו להתארגן לאור הפרת זכויותיהם, סירבה להכריז על סכסוך עבודה ולאפשר לעובדים לשבות - לאור קשריה הטובים עם חברות השמירה.

40 מיליון שקלים בשנה הינם הכנסה נכבדה (אופן החישוב: דמי טיפול בסך של 0.8% משכרם של 100,000 עובדי חברות השמירה, המשתכרים בממוצע 4,000 שקלים בחודש). אם מוסיפים לכך את ההכנסות מעובדי הניקיון שמצבם עוד גרוע מאלו של השומרים, את עובדי הסיעוד ואת עובדי חברות כוח האדם ניתן להגיע להכנסה של קרוב ל-100 מיליון שקלים בשנה, המגיעים מהעובדים המקופחים ביותר ללא תמורה ממשית, פרט להכנסה השוטפת שתקבל ההסתדרות.

היכולת של ההסתדרות לייצג את עובדי השמירה באופן לא דמוקרטי ללא עריכת בחירות בענף זה, ולחתום על הסכמים שלא אושרו על ידי העובדים, מעמידה קושי רב למונח ייצוג הולם על ידי ארגון עובדים. זאת, כשארגון זה צפוי לקבל 40 מיליון שקלים בשנה עבור דמי טיפול, על רקע החתימה על צו ההרחבה על ידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני - פטרונו הפוליטי של שר התמ"ת שאישר את הצו.

יו"ר ההסתדרות הצליח, אמנם, להגיע במשא ומתן על חוק ההסדרים האחרון להישגים ניכרים שיקדמו את זכויות העובדים ואת זכות ההתארגנות, אך משעה שזכות זו קיימת, וכל עוד ההסתדרות מבקשת לייצג עובדים אלו, מוטלת עליה חובה לפעול על בסיס של ייצוג הוגן ודמוקרטי למען כל אותם עובדים שמהם היא זוכה להכנסות אלו.

הכותב הוא חבר בהנהלת עמותת קו לעובד ובפורום לאכיפת זכויות עובדים