ב"ש: נחשף פרויקט הקניון שיהיה הגדול בישראל

שם-טוב צרויה, ראש צוות האדריכלים בחברת יסקי-מור-סיוון, התגאה באיכויות הירוקות של הקניון, שיהיה מוקד צריכה, בילוי וחברה בעבור תושבי בירת הנגב וסביבותיה. לצד העיצוב הירוק והחסכוני באנרגיה, נועד מראה המקום גם להרשים ולשבור את החזות המדברית של העיר.

להב וצרויה אמרו את הדברים בטקס חשיפת הפרויקט שהתקיים אחר-הצהריים באולמי "הורדוס" בבירת הנגב.  

בחזית הראשית של הקניון יהיו שלושה מפלים שיחרצו את אבני הבנייה. "המים מבטאים שגשוג וחיים", הסביר צרויה. נוסף על כך, הקניון יכלול בריכה לאיסוף מי גשמים ומי מזגנים וניצולם החוזר להשקייה, ושימוש בתאורה טבעית ובאנרגיה סולארית.

בסמוך לקניון יוקם פארק ירוק בשטח של כ-8,000 מ"ר. סביב הקניון יפותחו שבילים מיוחדים לרוכבי אופניים. "על הגג יהיו אלפי תאים פוטו-וולטיים, וכך נוכל לחסוך באנרגיה. בכניסות לקניון יותקנו זכוכיות מיוחדות שיהיו שקופות מבלי לספוג את אנרגיית השמש", הסביר צרויה.

לדברי היזמים, הקניון יהיה גדול פי שניים מקניון רמת-אביב. יהיו בו 40 אלף מ"ר שטח מסחרי להשכרה, 1,800 מקומות חנייה וכ-5,000 מ"ר לבילוי ופנאי. מעבר בסיסי צה"ל לנגב והעובדה כי עתודות הקרקע במרכז הולכות ונעלמות הובילו את היזם להב להבין כי באר-שבע עתידה להיות המרכז הכלכלי הבא.

"זה בעצם מתנ"ס ענק" 

הקניון יוקם על הריסות מלון נאות מדבר הנוסטלגי, שאותו מכיר כמעט כל באר-שבעי. מתוך הריסות הנוסטלגיה יוולד מרכז הבילוי והפנאי למאות אלפי תושבי האזור. "כשהציעו לי לקנות את נאות מדבר, לקח לי כמה שניות לזהות את הפוטנציאל בעסקה, ותוך 24 שעות הכל כבר היה חתום", הסביר להב - יליד באר-שבע אשר מגדיר עצמו 'באר-שבעי מהרצליה פיתוח'.

"שאלו אותי 'למה באר-שבע?' ואני אמרתי: 'מבאר-שבע תצא הבשורה'. זו עיר צרכנית מהמובילות בישראל, עיר מחוז עם חצי מיליון איש. זה הדבר הגדול הבא. זו תפיסת עולם, קונספט, מרכז המשלב בילוי ופנאי ומרכז קהילתי. זה בעצם מתנ"ס ענק".

להב שואף להפוך את הקניון לבית השני של התושבים. הקניון ישתתף בפעילות למען חיי הקהילה בשיתוף גופי עירייה לכל שכבות האוכלוסייה. בין השאר תינתן אכסנייה לחוגים לעידוד היצירה המקומית; מרכז למפגש תנועות נוער וחיילים; מרכז בילוי לילדים ומועדון גיל הזהב.

מאחורי ההיבט החברתי מסתתר גם מניע כלכלי. באר-שבע כבר רוויה מרכזי קניות, ולכן קניון באר-שבע צריך להפוך עצמו אטרקטיבי במיוחד בעבור הקהל שהוא עתיד לשרת. אבי שייט, מנהל פיתוח עסקי של קבוצת להב, הסביר כי הדבר ימנף גם את הפעילות העסקית-כלכלית במקום.

"ככל ששוהים יותר במקום רמת ההוצאה לנפש עולה, והפדיון עולה", אמר שייט. גם הצבא הוא חלק מרכזי בעסק. "יהיו שאטלים מהבסיסים ועד לקניון. מי שיוצא לאפטר לא יברח. בלילה יפזרו את החיילים חזרה לבסיסים".

"הקניון יהיה אור לגויים"

"אנשים יבואו וילמדו מאיתנו - הקניון יהיה אור לגויים", אמר להב. "אנחנו יוצרים מרכז ציבורי". לדבריו, הקניון עתיד להיות חלק בלתי נפרד מהעיר, אך אין לו כוונה כי הדבר יפגע במרכזים הנוספים. "יהיה קרב על מתן שירות טוב יותר. יש מקום גם לזה וגם לזה".

בניית הקניון עתידה להתחיל ב-2010, אך כבר עכשיו החלו עבודות העפר. הבנייה צפויה להסתיים ב-2012. בשטח הסמוך לקניון מעוניינת העירייה להקים בית מלון, וקבוצת להב מתחרה על השטח במכרז.

300 אלף כלי רכב חולפים מדי יום בציר שדרות טוביהו, שעליו יוקם הקניון. 35% מאוכלוסיית העיר מתגוררים במרחק של 1.5 ק"מ מהקניון.

איש לא השכיל להבין את הפוטנציאל הטמון בשטח היקר הזה עד כה, ולהב החליט להקים במקום את מפעל חייו, את החזון שלו; מרכז מסחר מטרופוליני בשילוב פעילות קהילתית. אבל עדיין מתקילים את להב בשאלה 'למה באר-שבע'? "באר-שבע והנגב יעברו בשנים הבאות מהפיכה", אמר נשיא לשכת המסחר בנגב, יעקב בן יזרי. "זו סיבה מספיק טובה להבין למה דווקא באר-שבע".