ברק אישר 50 דירות בהתנחלות אדם למפוני מגרון
האישור ניתן במסגרת התוכנית להעביר את המאחז הלא חוקי להתנחלות אדם. כמו כן, ניתן אישור עקרוני להקמת 1,450 יחידות דיור בהתנחלות. מועצת יש"ע מגבה את עמדת המדינה שהוצגה היום בבג"ץ - אך בימין הקיצוני טוענים: "זו מלכודת דבש". גם בשמאל זועמים
לאחר קרוב לשלוש שנות דיונים - תושבי המאחז הלא חוקי יעברו להתנחלות קיימת. המדינה הודיעה היום (ב') לבג"ץ כי משרד הביטחון התיר לפי שעה לבנות כ-50 יחידות דיור ביישוב אדם, למרות אישור עקרוני שניתן לבניית כ-1,450 יחידות דיור חדשות - במסגרת התוכנית להעביר את תושבי המאחז הלא חוקי מגרון שבאזור בנימין. לטענת המדינה, המופיעה בתשובתה לעתירת שלום עכשיו שדרשה לפנות את המאחז, מספר יחידות הדיור שלבנייתן ניתן אישור תואם את מספר המתנחלים במגרון.
החלטת משרד הביטחון התקבלה לפני כחודש, על בסיס תוכנית המתאר של היישוב אדם (גבע בנימין), אך הקטע שנדון, הנקרא "אזור מגורים א'", יכול רק 190 מתוך 1,450 היחידות המתוכננות. מתוכן, אישר בינתיים משרד הביטחון לבנות רק 50. במשרד הביטחון מבהירים כי הקמה של כל יחידת דיור נוספת תהיה טעונה את אישור משרד הביטחון.
יושב ראש מועצת יש"ע, דני דיין, דיבר בזכות ההסדר המדובר: "התשובה שהוצגה לבג"ץ משרתת את ההבנות שהושגו עם משרד ראש הממשלה ועם משרד הביטחון בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. אנחנו עומדים מאחורי ההתחייבות שלנו והמדינה צריכה לעמוד מאחורי ההתחייבות שלה".
ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמנם אמר כי הוא "מברך על החלטת המדינה להקים יישוב חדש ביהודה ושומרון", אך הביע חשש שיתר יחידות הדיור לא יאושרו בסופו של דבר: "אני חושש שכשם שנתניהו התקפל מהתנגדותו להקמת מדינה פלסטינית, הוא מתכוון להתקפל בעניין ההתפתחות הטבעית. לא יישאר מההצעה הזו דבר וחצי דבר למעט הניסיון להרוס יישוב קיים במסווה של שמירת חוק, בשעה שבירושלים מתכוונים להלבין עשרות מבנים לא חוקיים ערביים, ומתעלמים מבנייה בלתי חוקית סיטונאית בנגב ובגליל".
מתנחלים במגרון (צילום: AP)
"ברק מוכיח שהעביינות משתלמת"
התנגדות גורפת לעמדת המדינה הובעה על ידי הימין הקיצוני, על ידי חלק מהנהגת המתנחלים וגם על ידי השמאל. ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) קרא לאנשי מגרון שלא לאמץ את הצעת משרד הביטחון. לדבריו, "כוונת ראש הממשלה היא להחריב את מפעל ההתיישבות ולפרק את היישובים הקטנים", ולטענתו "אין מקום לפשרות ולוויתורים".
איציק שדמי מוועד מתיישבי בנימין הוסיף: "אנחנו לא מקבלים שום הסדר שמשמעותו הוא שאין לנו זכות להתיישב בכל מקום פנוי בארץ ישראל, ולכן ההסדר של משרד הביטחון ובג"ץ לא מקובל עלינו". שדמי הוסיף ואמר כי "הדבר היחיד שאנחנו מוכנים לו, זה להזיז את מגרון למרחק של 300 מטרים ולבנות במקום את מגרון קבע. אין שום סיבה שלא נשב בגבעה הזאת, יש לה חשיבות רבה".
תנועת "נשים בירוק" ו"הוועד למען שדמה יהודית" אף השוו את פעולת הממשלה נגד המתנחלים לפעולת הנאצים נגד היהודים, וקראו שלא "ליפול במלכודת הדבש הטמנת בפניהם. ההיסטוריה מלמדת אותנו שלפני חיסול יהודים, האויב מאגד את היהודים בגטאות - דבר המקל על מלאכת החיסול. הסכמת המדינה להקמת 50 יחידות דיור ביישוב אדם לקליטת פליטי מגרון, אינה אלא מיקרו-קוסמוס של תוכנית חיסול ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ראשית יפתו את המתנחלים מהיישובים הקטנים 'להעתיק' את מגוריהם לתוך 'גושים'. מהר מאוד יהפכו הגושים לגטאות בכל מובן המילה - הרי אין בנייה ואין התרחבות".
גם מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, זעם על תשובת המדינה, אך דווקא בשל התוכנית להקים את יחידות הדיור הנוספות, שכאמור, אושרה רק באופן עקרוני אך לא מעשי: "הישראבלוף בשטחים שובר שיאים חדשים. ברק מקדם תוכנית להקמת 1,400 יחידות דיור בתמורה לפינוי של 40 יחידות דיור, ומוכיח למתנחלים כי הקמת המאחזים הבלתי חוקיים משתלמת".
תגובה חריפה מסר גם ח"כ אופיר פינס-פז (עבודה): "חשיפת אישור 1,450 יחידות דיור בישוב אדם מייתרת את ביקור ברק בארה"ב ועדיף שיחסוך מעצמו את הביזיון. משרד הביטחון עושה צחוק מהעבודה, גם לא מפנה את מגרון וגם בונה בהתנחלות אדם עבור מפונים וירטואליים מאותו מגרון".
גם המדינה הסכימה ש"מגרון הוקם בחטא"
מאחז מגרון, היושב על גבעה בין צומת מעלה מכמש לעפרה, מצפון-מזרח לרמאללה, הוקם באפריל 1999. בתחילה התגוררו במקום רק כמה צעירים, אך לאחר כמה חודשים הצטרפו אליהם משפחות, והוא הלך והתפתח. כיום מונה המאחז 54 משפחות ועוד כמה רווקים. לטענת התושבים למקום יש חשיבות אסטרטגית גדולה, כיוון שהוא חולש על כביש 60, ציר האורך המרכזי ביהודה ושומרון, ויוצר רצף התיישבותי בואכה עפרה ובית אל. המקום משקיף גם על בקעת הירדן ממזרח ועל הרי ירושלים מדרום.
תושבי המאחז מדגישים כי הם "מאמינים שבניין הארץ חייב להיות מבוסס על אדני התורה - ומתוכם אנו שואבים את כוחנו ועוצמתנו".
באוקטובר 2006 הגישה שלום עכשיו את העתירה בדרישה לפנות את המאחז, שנמצא לטענתם על אדמה פלסטינית פרטית. לאחר חודשיים הודיעה המדינה לבג"ץ כי "מגרון הוקם בחטא",
ולא היתה שום במכות להורות על הקמתו. במשך חודשים התנהל מו"מ עם מועצת יש"ע על פינוי המאחז, שהתעכב רבות בשל חילופי הגברי בלשכת שר הביטחון וכניסתו של אהוד ברק לתפקיד.
בינואר 2008 הודיעה המדינה כי המאחז יפונה בתוך שישה חודשים, ויש כוונה להעביר אותו למקום אחר שזמין מבחינה חוקית ותשתיתית. אולם באוגוסט 2008, מועד הפינוי המתוכנן, הודיעה המדינה כי מועצת יש"ע החליטה לפעול בתוך 30 יום לבחירת אתר קבע להעתקת מגרון. רק בנובמבר 2008 הודיעה כי המאחז יועתק לתחומי ההתנחלות אדם, ובפברואר האחרון הוסיפה כי הפינוי יתבצע רק לאחר שתוקם השכונה החדשה בהתנחלות. עדיין לא נמסר מתי הדבר יתבצע בפועל.