מחקר: כדאי לדגים לשחות עם חיילי השייטת

ברשות הטבע והגנים פועלים בשנים האחרונות על מנת להכריז על שמורת טבע גם בים מול חופי ישראל, כדי להגן על המגוון הביולוגי בים. המאמצים הללו זכו לאחרונה בחיזוק משמעותי: מחקר שבוצע באזור הצבאי הסגור לדיג בו מתאמנים לוחמי השייטת בעתלית מצא כי מספר מיני הדגים באזור זה גדול פי שניים ממספר מיני הדגים באזורים אחרים, שם מותר לדוג.

ברשות מקווים שתוצאות המחקר החד-משמעיות יסייעו לה לקדם מהלך של הכרזה על לפחות שלושה אזורים מוגנים מדיג בצפון הארץ ובדרומה. "תוצאות המחקר הזה מסייעות לנו מאוד בקידום התהליך של שמורות טבע. מחקר כזה משכנע שצריך לסגור שטח ימי, כי יש נתונים מספריים שמראים כמה גדול השיפור וכמה ניתן להשפיע. זוהי עדות מדעית חדה וברורה שתומכת בסגירת אזורים", הסבירה האקולוגית הימית של הרשות, ד"ר רותי יהל. 

הדיג משפיע לא רק על המינים המסחריים

את המחקר, שמומן על ידי רשות הטבע והגנים, ביצעו פרופ' אהוד שפניר, אקולוג ימי מהחוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, ואורן סונין, דוקטורנט המשמש גם כמנהל תחום דיג ימי במשרד החקלאות. הם השוו בין מיני הדגים הנתפסים באזור מוגן (אסור לדיג) ובין אלו הנתפסים באזור סמוך אליו - שאינו מוגן וחשוף לדיג אינטנסיבי.

האזור המוגן ליד עתלית נבחר משום שהוא היחיד בארץ למעשה שבו נאכף האיסור לדוג, מסיבות ביטחוניות. בישראל אין עוד אזורים אזרחיים שכאלה, בהם נאכף איסור דיג.

החוקרים למדו כי באזור המוגן מתקיימים בממוצע כמעט פי שניים יותר מיני דגים בהשוואה למספר המינים באזור ימי סמוך שאינו נהנה מהגנה - 32 מינים לעומת 17 מינים. בדיקות שנערכו לגבי כמה סוגי דגים אף הראו תוצאות משמעותיות יותר, המגיעות לפי חמישה. ההבדלים בין האזורים ניכרים גם בהימצאותם של מיני דגים המוגדרים כמינים בסיכון, וגם בכל הפרמטרים המודדים את בריאותה של המערכת האקולוגית באזור. 

בשיחה עם ynet ציין פרופ' שפניר כי הדיג בים התיכון, כמו גם באוקיינוסים בעולם, סובל בשנים האחרונות מהידלדלות הדגה בין השאר בגלל דיג-יתר. התוצאה לדבריו היא פגיעה מתמשכת לא רק באוכלוסיות הדגים המסחריים אלא גם במינים שאינם מסחריים המצויים באותם בתי גידול.

אזור האסור בדיג: בעולם זה עובד, בישראל פחות

כיום אין כאמור בישראל שטחים אזרחיים בהם חל איסור מוחלט וממושך על דיג. שמורת הטבע היחידה בה אסורה לחלוטין פעילות דיג הינה שמורת אכזיב-ראש הנקרה, אולם מדובר באזור חדש יחסית כך שבפועל אין עדיין אומדנים באשר ליעילותם האיסור לדוג.

לפיכך רוצים ברשות לקדם מהלך במסגרתו יוכרזו לפחות עשירית מהמים הטריטוריאליים של ישראל כשמורות טבע ימיות. הם מציינים כי אם תעבור התוכנית את שלבי ההתנגדויות במוסדות התכנון ותיושם בשטח, ניתן יהיה לאורך זמן לאושש את אוכלוסיית הדגה לחופי ישראל, שסובלת מדיג יתר, זיהום ונזקי בנייה בחופים.

"השמורות הימיות מפגרות בכ-150 שנה אחר השמורות היבשתיות, אבל בשנים האחרונות החלה התעוררות עולמית בנושא", אומרת יהל. ההתעוררות העולמית חלה בעיקר בשל מה שאנשי המקצוע מכנים "תהליך ההתרוקנות של האוקיינוסים מדגים", תהליך שבמסגרתו נכחדות בקצב מהיר אוכלוסיות רבות של דגים.

בניגוד לשמורת הטבע הימית באזור ראש הנקרה, מהלך ההכרזה על השמורות העתידיות יבקש לסגור אזורים נרחבים יותר לפעילות אינטנסיבית של דיג ובנייה. "שמורת ראש הנקרה מגיעה עד למרחק של כשני קילומטרים מהחוף. אנחנו מדברים על קידום של בין שלוש לארבע שמורות ימיות גדולות שיגיעו עד ל-22 ק"מ מהחוף", הסבירה יהל.