האיחוד האפריקני: לא נסגיר את נשיא סודן

מדינות אפריקה החליטו לא לשתף פעולה בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה הדורש את הסגרת נשיא סודן, עומר אל-באשיר. האיחוד האפריקני הודיע אמש (יום ו') כי החלטתו מתבססת על החסינות הניתנת למנהיגי מדינות ב"אמנת רומא".

לפני ארבעה חודשים הוגש לבית הדין בהאג כתב אישום נגד אל-באשיר. מיוחסת לו אחריות ישירה למלחמה בחבל דרפור המערבי, שבה נהרגו על-פי הערכות האו"ם כ-300 אלף בני אדם, ו-2.7 מיליון נעקרו מבתיהם. מאז תלוי ועומד נגדו צו מעצר בינלאומי, אולם הדבר לא הפריע לו לבקר במדינות רבות.

אחרי הגשת כתב האישום הכריז האיחוד האפריקני כי צו המעצר מאיים על תהליך השלום השברירי בסודן וביקש מהאו"ם לדחותו בשנה. מנהיגי היבשת, שהתכנסו אתמול בלוב, שבו לעסוק במעמדו של אל-באשיר ולבסוף פרסמו

הודעה, לפיה אין בכוונתם "לשתף פעולה בנושא זה". ההחלטה למעשה מאפשרת לנשיא סודן לנוע בחופשיות ברחבי אפריקה מבלי לחשוש ממעצר.

מנהיג לוב מועמר קדאפי, המכהן כנשיא התורן של האיחוד האפריקני, אמר בעבר כי בית הדין בהאג מהווה "טרור מסוג חדש" וכי מדובר במאמץ מכוון לערער את היציבות באפריקה. עם זאת, 30 מדינות באפריקה חתמו על "אמנת רומא" שהביאה להקמת הערכאה הבינלאומית ולכן הן מחויבות למלא את הוראותיה.

ז'אן פינג, בכיר באיחוד האפריקני, אמר כי ההחלטה להפר את האמנה נובעת מכך שהאו"ם התעלם מבקשת הארגון לדחות את כתב האישום בשנה. "אנחנו מראים לקהילה הבינלאומית שאם היא לא מעוניינת להקשיב ליבשת שלנו או להתחשב בהצעותינו - כהרגלה - גם אנחנו יכולים לפעול באופן חד-צדדי", הבהיר פינג.

בית הדין הבינלאומי הפלילי נוסד ב-2002 כדי לשפוט אישים שביצעו פשעים חמורים ברחבי העולם. מדובר בגוף בינלאומי עצמאי שאינו חלק ממערכת האו"ם,

למרות שלעתים הוא מתחיל בהליכים משפטיים בעקבות פנייה מצד מועצת הביטחון, כפי שאירע במקרה של אל-באשיר. מושבו של בית הדין הוא בעיר האג שבהולנד.  

הבסיס החוקי להקמתו היא "אמנת רומא" שעליה חתמו 120 מדינות לפני 11 שנה. האמנה נכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2002, אחרי שאושררה בידי 60 מדינות - ועד היום אישררו אותה 108 מדינות. בין המדינות שלא אישררו את האמנה - ישראל, סין, רוסיה, ארצות הברית, וגם סודן.