נהיגה בזהירות מופרזת

אין שום קשר בין הסערה בביצה בעקבות דבריו של הרבצ"ר לבין שערוריית פרס ספיר. הרב הצבאי הראשי תת אלוף אביחי רונצקי אמר בכנס חיילות דתיות שעמדתו לא נוחה מגיוס בנות לצבא. השר לשעבר יוסי שריד עמד בראש חבר השופטים שהעניק את הפרס היקר והיוקרתי לספר שהעורכת שלו היא גם אחייניתו.

שני המקרים השונים כל-כך מעוררים אצלנו סערה משום שאיבדנו את חוש המידה והפכנו כולנו, עיתונאים ופוליטיקאים וסתם אזרחים, לחבורה של נוקדנים שלא מרשה לזוז בלי ייעוץ משפטי צמוד, ובלי נהלים של מה מותר להגיד ומה אסור, וכל שטות הופכת לקמפיין היסטרי וסוחף כל.

בציבור הדתי כבר יש לגיטימציה לשירות בנות בצה"ל. דבריו של הרב הצבאי נאמרו בכנס של בנות דתיות שבחרו בשירות הצבאי, ובמהלך הדיון נשמעו גם דברים על הקשיים שהצבא מעמיד לא פעם בפני המתגייסת הדתית. יתירה מזו, הרב הצבאי הראשי הנוכחי מינה קצינה מיוחדת שמטפלת בחיילות הדתיות ובהתמודדות שלהן בצבא. אבל לצדיקים והפטריוטים יש תו תקן מה מותר לרב צבאי ראשי לומר, ומה אסור לו לומר בשום פנים ואופן.

בעיניהם, לרבצ"ר מותר להחזיק ולומר רק דעה אחת, את הדעה שלהם. בשבילם כל חריגה, ולו קלה ועדינה מהקונצנזוס שהם הנחילו לצבא, היא עבירה חמורה על ערכי הציונות, שוויון האישה ושאר עבירות שבתורה הציונית. הוא הרי לא הביע עמדה פוליטית, לא הקיא על הרמטכ"ל, או חרג מי-יודע מה מסמכותו. הוא רק אמר, השם ירחם, דברים שבכל בית בו יש נערות דתיות (ואפילו חילוניות) עולים וצפים. הוסיפו לכך שהרב רונצקי, דוס ומתנחל, מצוי כבר תקופה ארוכה תחת קמפיין-מתקפה של חוגי שמאל, ותבינו שזו עוד הזדמנות להתגלח על זקנו של הרב רונצקי. הכל פוליטיקה.

ולעוד פסילה

ההתנפלות על יוסי שריד דומה, מכיוון הפוך. חלק מהמתלוננים עושים זאת בגלל שהוא שמאלן ומעצבן וצדיק כזה כל-כך הרבה שנים, ואחרים הם מהטריטוריה של קנאת סופרים. אם לי משהו מפריע במתן הפרס הוא העובדה ששמאלנים מפרכסים פרסים לשמאלנים, אבל זה דיון אחר על מפריסי הפרסים. לעומת זאת הטענה על הקשר בין הדוד יוסי לאחיינית העורכת ולהוצאת הספרים היא מגוחכת. קהילת הסופרים והעורכים וממילא גם השופטים היא קטנה וצפופה, ואם נפסול שופטים בועדות פרסים בגלל היכרות וקרבה, נצטרך לייבא שופטים מתאילנד.

במקרה של שריד, אפשר לומר לגנותו, הגולם קם על יוצרו. זה גולם ששריד עצמו יצר במשך שנים של טהרנות, ודקדוק אחר אתיקה במקום שבו צריך סתם שכל ישר, ועירוב של בג"ץ במקום שבו השיח האזרחי והפוליטי היו צריכים לקבוע. מי שחיפש את שריד מצא אותו עכשיו על דבר של מה בכך, כי עם צדיקים מקפידים על חוט השערה. שערה ששריד עצמו היה נוהג תדיר לעשות ממנה סערה. היוצרים קמו על הגולם.

נו, אז עכשיו כל הנודניקים והצדיקים ימנו

שופט! עליון!! בדימוס!!! לראש ועדת השופטים. לא רק של פרס ספיר, גם של הקדם-אירוויזיון, וגם של בחירת מלכת היופי. כי שופטים מקצועיים הם ישרים ונקיי כפיים ואין להם משפחה ואצלם אין פוליטיקה. וגם בצבא ימנו ליד הרבצ"ר איזה פצ"ר או פצמ"ר או כל ראשי תיבות שישגיח שהאיש לא יחרוג מהנהלים הקפדניים של ההתבטאות וידבר רק דברי נימוסין מקובלים ומשעממים לפי פקודות הצבא.

מדינה של משפטנים נהיינו, ושל קמפייניסטים. אם אי אפשר לומר כלום, בסוף לא אומרים כלום. ואם כל השופטים תמיד חשודים - ימוגרו נא כל הפרסים לעד, ואם הכול חוק ותקנות ונהיגה בזהירות מופרזת וגילוי נאות – העולם חוזר לתוהו.

דברים לגיטימיים אמר הרב אביחי רונצקי אם כי צריך תמיד להיזהר; ביושר נהג יוסי שריד, אם כי תמיד צריך להיזהר. כי מה יגידו, מה יגידו.