חוקר רצח כרמון: העדויות לא נגבו באלימות

על רקע הדרישה לפתוח את התיק מלפני חצי יובל ולזכות שניים מהמורשעים, האיש שניהל את חקירת רצח החיילת דפנה כרמון טוען שלא הופעלה נגדם אלימות משטרתית, ולא מבין דבר אחד: מה לגבי שני המורשעים האחרים ברצח? "האם כלפיהם לא הופעלה אלימות?", תהה הבוקר (יום א') סגן-ניצב בדימוס שמואל מרמלשטיין, ויש לו גם תשובה: "ההבדל הוא שהשניים האלה הורשעו גם ברצח הנער דני כץ, אז ציבורית זה לא ייתפס".

ב-11 ביוני 1982 נעלמה כרמון, בת 19, ולאחר שלושה שבועות נמצאה גופתה. כמעט שלוש שנים לאחר הרצח, הציע אחמד קוזלי - שנעצר בפרשת רצח הנער דני כץ - למסור מידע לחוקריו תמורת הפיכתו לעד מדינה. המידע שמסר הוביל למעצרם של שלושת הנאשמים הנוספים, האחים כמאל ומוחמד סביחי ובן דודם עאטף סביחי, שהודו במשטרה. ב-1987 הורשעו שני האחים ברצח ובאונס ונגזרו עליהם שני מאסרי עולם, וכל הנסיונות לבקש משפט חוזר נדחו מאז.

הצוות בראשות מרמלשטיין פענח אז את המקרה, ולדבריו גביית העדויות והשחזור התנהלו כראוי. עם זאת, בשיחה עם ynet אמר שיהיה זה לגיטימי לפתוח את התיק, לפי דרישת הסנגוריה הציבורית: "החוק מאפשר זאת ולי אין שום בעיה. טבעי שכל אדם ירצה להשתחרר, וזה הלהט שעומד מאחורי הדברים".

מרמלשטיין נזכר: "התיק חזר אליי אחרי רצח הנער דני כץ, כאשר אחד החשודים הציע להיות עד מדינה בשני מקרי רצח. הוא ניסה לסחוט הבטחות. בסופו של יום, היו בתיק ארבעה חשודים שכולם שיחזרו, הודו והובילו למקום בו לדבריהם בוצע הרצח. העדויות לא נגבו באלימות, החקירה התנהלה כפי שכל חקירת רצח מתנהלת ועובדתית - כל הארבעה הובילו אותנו בדיוק לאותו מקום. לא הייתה להם שום סיבה להודות סתם".

על השאלה האם לדעתו יש לשנות את החוק ולהביא אדם לדין לא רק על סמך הודאה ושחזור, השיב מרמלשטיין: "החוק הפלילי קובע שמניע לא יעלה ולא יוריד מהתיק. ואני שואל - האם צריך לחפש מניע נסתר כשארבעה חבר'ה חוטפים בחורה, אונסים ורוצחים אותה?"

"היה מקובל להכות בחקירות ולא להקליט"

בצד השני של החקירה העתיקה הזו, חושבים אחרת. עורכת הדין תמי אולמן מחיפה ייצגה ב-1984 את האחים סביחי בשלב "מעצר הימים" (לפני הגשת כתב אישום),

ובהמשך ייצגה את מוחמד סביחי בפני הוועדה של שירות בתי הסוהר, שדחתה את בקשתו לניכוי שליש מתקופת מאסרו. לדבריה, כבר בתקופה שלאחר מעצרם, טענו באוזניה כי הוכו במהלך החקירה.

"זו הייתה שיטה מקובלת באותה תקופה במשטרה, לא שאלו יותר מדי שאלות", אמרה היום אולמן. "רק הרבה שנים לאחר מכן, כאשר בתי המשפט והמחוקקים הבינו שהרבה מאוד הודאות הוצאו בכוח, נקבע בחוק שכל חקירת רצח תוקלט ותתועד". עורכת הדין הוותיקה מאמינה שיש מקום למשפט חוזר: "ייתכן שעל פי הנוהלים המקובלים היום יתברר כי ההודאות שלהם אינן תקפות".