עתירה נגד השב"כ: לא לכבול בחקירה
אחרי הדו"ח המקיף שפרסם, עתר הוועד נגד עינויים לבג"ץ בבקשה להורות לחוקרים להימנע מהשפלת הנחקרים - ולפרסם הנחיות ברורות לשימוש באמצעי ריסון שלא גורמים כאב
הוועד נגד עינויים עתר היום (א') לבג"ץ נגד השב"כ, בבקשה כי בית המשפט יורה לארגון להימנע משימוש בכבילה כאמצעי חקירה בכלל ולמנוע שימוש באזיקים כאמצעי הגורם כאב או סבל בפרט. העתירה הוגשה בעקבות ממצאי דו"ח שפרסם הוועד בשבוע שעבר, שטען לפרקטיקה שגרתית זו בקרב חוקרי שב"כ וצה"ל.
בדו"ח תיעד הוועד נגד עינויים 574 מקרים בשנה האחרונה, שבהם צה"ל והשב"כ כבלו פלסטינים באופן מכאיב, משפיל ומוגזם שאינו נחוץ למנוע את בריחתם - בניגוד לחוק הבינלאומי. לטענתם, בין היתר עושים בשב"כ שימוש באזיקונים פוצעי ידיים, קשירות שגורמות נזק לצמיתות ויומיים של כבילה למיטה בלי שירותים.
מקבעים את ידי הנחקר למשענות הידיים של הכסא (צילום: AP)
הוועד מבקש מבג"ץ להורות על איסור בשימוש בתנוחות מסוימות לצורכי חקירה. בין היתר, הם מציינים את קיבוע ידי הנחקר למשענות הידיים של הכסא, באופן שאינו מאפשר תנועה. הוועד אף מבקש מבג"ץ שיורה על קביעתן ופרסומן של הנחיות ברורות להסדרת אופן השימוש באמצעי ריסון שאינם גורמים לנחקרים כאב או סבל - וכן את סוגם, תדירותם ומשך השימוש בהם.
בעתירה נטען כי שיטות הכבילה המקובלות בחקירות שב"כ גורמות לכאב,
סבל והשפלה קיצוניים ואף נזק בריאותי חמור, לעתים לצמיתות. "מדובר לכל הפחות בהתעללות חמורה, ולא פעם אף בעינויים של ממש במטרה לחלץ הודאות מהנחקרים". עוד טוען הוועד כי "הכבילה המכאיבה והמשפילה מהווה הפרה של הזכות לחופש מעינויים ומצורות אחרות של יחס אכזרי בלתי אנושי ומשפיל, ואף מהווה פגיעה אנושה בזכותם של נחקרים לשלמות גופנית ונפשית".
לטענת הוועד, המסקנה כי האיזוק המכאיב משמש כאמצעי לחץ שנועד לחילוץ מידע מהנחקר, ולא כאמצעי הגנה על החוקרים או מניעת בריחה, כפי שטוענים בשב"כ מקבלת חיזוק מהעובדה שכאשר אותם נחקרים עצמם מובאים למסירת הודאה בפני שוטרים, הם אינם נכבלים כלל.
לפנייה לכתב/ת 
עצורים פלסטינים בעזה. ארכיון
צילום: רויטרס
מומלצים
