360 מעלות של U2

השבוע השיקה להקת U2 בברצלונה את סיבוב ההופעות הבינלאומי החדש שלה. המופע נקרא "U2360 tour", משום שאת ההופעה אפשר לראות ב-360 מעלות, כלומר, מכל זווית באצטדיון. את הופעת הפתיחה שלהם הם קיימו בברצלונה, באצטדיון הקאמפ-נו, שמכיל 100 אלף מושבים ביציעים, וקיבולת של כ-30 אלף איש על הדשא.

כשבונו עלה, כל הקהל שאג והאדמה רעדה (צילומים: רונן בוידק) 

בניית הבמה המטורפת של המופע (שבונו קורא לה "חללית"), ארכה חודש שלם, וכשבועיים לפני ההופעה החלה הלהקה לקיים שם חזרות אינטנסיביות. מדי יום שוחררו לרשת סרטוני "טיזר" הכוללים צילומים מתוך החזרות, מתהליך הבנייה של הבמה ושל צילומים שונים ומשונים שקשורים להופעה.

ביום ההופעה, הגעתי לאצטדיון כבר בשעה 6 בבוקר. מסביבי היו כבר כאלפיים איש ליד שער הכניסה הראשי. אנשים ישנו בתוך אוהלים, כשהם מסודרים בשורות בסדר מופתי. כשהתחלתי להסתובב בין האנשים, כולם הסתכלו עליי בצורה חשדנית, אבל כשראו שאני עם ציוד צילום, כולם נרגעו, וחשבו שאני כנראה קשור להפקה.

אדג'. נותן בדיסטורשן ומקפיץ את כולם

עם הזמן החלו עוד ועוד אנשים לזרום לכיוון השער, אך האבטחה הספרדית החזירה אותם לסוף התור, שהשתרע הרחק הרחק מהאצטדיון, מה שסחט קריאות הידד ומחיאות כפיים חזקות למאבטחים.

לארי מאלן. עלה ראשון כשכל הזרקורים עליו

לאחר המתנה ממושכת ומתישה של כמעט 12 שעות בחום הממש ישראלי - לצד תיירים מכל קצות תבל, ממרוקו עד ניו זילנד - החלה תנועה בכיוון השערים, מאות מאבטחים לבושים צהוב זוהר התמקמו ברחבי הכניסה לאצטדיון, אנשים נעמדו בתור, והתחילו קריאות שמחה ושירה בתורים הארוכים.

מאותו הרגע, זה נהיה רציני. המאבטחים הכניסו את הקהל בגלים של כ-100 איש בדקה. מי שעבר את הבידוק הבטחוני והצגת הכרטיס החל לרוץ ריצת אמוק לכיוון ה"איזור האדום", שהוא למעשה העיגול הפנימי שמקיף את המפלצת שבנתה U2. החללית קיבלה אותם תחת רגליה הענקיות.

עד להופעה, קשרתי שיחה עם הבחור שעמד לצדי, אירי בן 40, שזו ההופעה ה- 63 של הלהקה שהוא רואה. הוא סיפר שהכיר את כל העוזרים של חברי הלהקה בשמות המלאים שלהם ושלמרות שרק נולדה לו ילדה, הוא עזב הכל ובא. מופע החימום היה של להקת Snow Patrol, שהעניקה הופעה ממש טובה, השתוללה על הבמה והרימה לספרדים את לחץ הדם. אבל כולם חיכו לדבר האמיתי, ובשעה 22:00, זה קרה. 

לארי מאלן המתופף עלה לבמה ראשון כשכל הזרקורים עליו והתחיל לתת בראש. דקה אחריו עלה אדם קלייטון הבסיסט ואחריו אדג'. שלושתם נותנים בדיסטורשן, ומקפיצים את כולם. ואז עלה האיש הקטן, שכמו שהוא אומר בשיר "Stand Up Comedy": "ג'וזפין, היזהרי מגבר קטן עם רעיונות גדולים".

כשבונו עלה, כל הקהל שאג והאדמה רעדה. הוא קפץ באוויר כמו חרגול עם רגל באוויר, בתנועת ה-Zoo TV המפורסמת שלו. כולם נכנסו לטירוף בשיר הפותח "Breathe", צועקים ולא מאמינים שהם שם. בונו מבקש ממישהו דגל אירלנד ומתעטף בו, מתמוגג על הרגע וממשיך.

בהמשך ההופעה, חברים אמיצים העלו את חברותיהן על הכתפיים, מה שגרר תגובות נמהרות של המאבטחים, שסימנו להם להוריד אותן, בלי לספק הסבר. זה מתקבל אחרי מספר דקות: שתי זרועות ענק החלו לנוע מעל הראשים של העומדים ב"אזור האדום", מה שהעניק לחברי הלהקה אפשרות לטייל ברחבי הבמה החיצונית בקלות.

בהמשך ההופעה קיים בונו, כהרגלו, שיחת טלפון מפתיעה. הפעם זה היה לתחנת חלל. במהלך השיחה המשעשעת סחט בונו מהאסטרונאוטים הבטחה שיחתמו על קמפיין One שהוא מנהל. כולם צוחקים וההופעה ממשיכה. לאחר מכן התבקש הקהל לחבוש מסכות של עליהן אסירת המצפון הבורמזית Aung San Suu Kyi, שהכין מבעוד מועד.

U2 ירדה מהבמה ולקראת ההדרן הופעלו בכל הכוח מכונות עשן. כשהמוזיקה החלה, ירד מלמעלה מיקרופון עגול בצורת הגה של מכונית, ונכנסה דמות שנראית כמו חייזר, מלאה באורות לייזר. זהו בונו, לבוש בחליפה שמורכבת מעשרות לייזרים, שנראים בכל מקום בזכות העשן הסמיך.

בונו תפס את ההגה והחל להתנדנד ברחבי הבמה כמו ילד במגרש משחקים. כולם באקסטזה, אף אחד לא מבין מה הוא רואה, ומסכי הענק החלו להתפצל. המסכים שהיו למעלה נפתחו למשהו שנראה כמו כוורת דבורים, והקהל בהלם ואינו מבין מה הוא רואה.

בונו סיים את קטע ההדרן לקול קריאות הקהל של "אולה, אולה, אולה, אולה", כמיטב המסורת באיצטדיון של ברצלונה. חברי הלהקה ירדו, כשהם מנופפים לשלום. כך הסתיימה לה חווית חיים, לפחות עד שאראה אותם שוב, בברלין, לונדון וקרואטיה.