הצוללת הישראלית שבה מאילת דרך תעלת סואץ
צוללת הדולפין, שירדה לנמל אילת, שבה חזרה לבסיסה. היא עברה היום בתעלת סואץ, כשהיא מלווה בסטי"ל. גורם ביטחוני הסביר כי אין כוונה להציב צוללת דרך קבע באילת: "להיפך, אנחנו מצמצמים את הנוכחות שלנו שם"
צוללת הדולפין הישראלית, שירדה לנמל אילת דרך תעלת סואץ, שבה היום (א') באותה הדרך כשהיא מלווה בספינת טילים. עדי ראיה סיפרו כי הצוללת שעגנה באילת ביום שלישי וברביעי, שבה לחיפה דרך תעלת סואץ.
גורם ביטחון ישראלי אמר היום כי לישראל אין כוונה להציב צוללת באילת באופן קבוע: "להיפך, אנחנו מצמצמים את הפעילות הימית שלנו באילת", אמר הגורם. גורמי ספנות ציינו כי הים האדום אינו המרחב הטבעי לצוללות מסוג דולפין.
צוללת מדגם דולפין (צילום ארכיון: AFP)
שלוש הצוללות מדגם "דולפין" ("דולפין", "לוייתן" ו-"תקומה") נבנו עבור חיל הים בגרמניה בשלהי שנות התשעים, ועוצבו במיוחד כדי שיוכלו לבצע מגוון משימות. העיקרית שבהן: גילוי ומעקב אחר כלי שיט והטבעתם במקרה שיידרש באמצעות טילי טורפדו תת-מימיים וטילי שטח מסוג "הרפון". בנוסף, יכולות צוללות אלה להגיע בסתר לקרבת חופים רחוקים לצורך איסוף מודיעין, לכוון כוח אווירי אל מטרות הנמצאות בקרבת החוף ולהנחית צוללנים ולוחמים.
בנוסף לכך - לפי דיווחים בכלי תקשורת זרים - לצוללות הדולפין יש יכולת לירות מצינורות השיגור שלהן טילי שיוט אסטרטגיים למטרות הנמצאות בטווחים של כ-1,500 ק"מ. לפי אותם דיווחים, אפשר גם לחמש טילים אלה בראשי קרב גרעיניים. צוללות דולפין מסוווגות כקונבנציונאליות מפני שהן מונעות בדיזל, אולם אם נכונים הפרסומים הזרים יש להן יכולות מבצעיות שמותקנות רק בצוללות אטומיות שמפעילות מעצמות כמו ארה"ב, רוסיה בריטניה וצרפת.
פרשננו לענייני ביטחון, רון בן ישי, מציין כי הצוללת לא הייתה יכולה לעבור בתעלת סואץ בלי שהמצרים יידעו על כך ויתנו אישור מעבר. מי התעלה רדודים ויש בה תנועת אוניות ערה המסכנת צוללת, גם אם תעז להתגנב ולשייט בעומק מזערי מתחת לפני המים. סביר גם שהמצרים היו מבחינים בה בעין בלתי מזוינת. הדבר נכון על אחת כמה וכמה אם הצוללת הישראלית שייטה על פני מי התעלה.