"צריכים להתחיל לדבר על יצירת שיווי משקל חדש"

אני קודם כל הומניסט, ואחר-כך ישראלי ויהודי. ואני גם פילוסוף-מחנך, ותיכף אסביר מה זה אומר בשבילי.

אני בראש וראשונה הומניסט כי אני חושב שהאתגר הראשון במעלה של כל בן אדם הוא להיות מצוין בבן-אדמיות. על פי תפישתי זו צריכה להיות הקדימות העליונה של כל אדם.

אחר כך מודבקים עלי סטיקרים של ישראלי ויהודי. במקום השני אני שם את המילה ישראלי ולא יהודי, במידה רבה משום שאני גר במדינת ישראל, והתרבות כאן היא ישראלית. הזהות שלי כנופי תרבות, כנופי ארץ, כשפת אם, כמורשת אבות, כבית – היא של ישראלי.

ובנוסף לכך, במקרה שלי הזהות המקצועית היא גם זהות אישית, והיא של פילוסוף-מחנך. במושג "פילוסוף" אני מכוון לאדם שהעיסוק המרכזי שלו הוא חתירה רעיונית, מושגית, אל הנעלה, הגבוה, האמיתי, הנכון והיפה, ביחד עם מתודה רציונאלית, מחמירה, ביקורתית, רפלקטיבית. ואת הפן החינוכי, שהוא הפן המשלים אצלי, אני חווה כמעין ארוס פדגוגי, משיכה או אפילו תשוקה לדיאלוג שמביא להפריה ולהצמחה של אחרים.

איזו השקפת עולם ואילו ערכים קשורים אצלך להיותך הומניסט?

אני חושב שלהיות הומניסט פירושו מחוייבות ראשונה במעלה לכבוד האדם, לשוויון ערך האדם, ולפיתוח רוח האדם. אלו הם שלושת הערכים המרכזיים.

כבוד האדם קשור לקדושת חיי האדם ולשאיפה לאפשר לבני אדם לממש את מירב הפוטנציאל שלהם, לממש את אנושיותם בצורה המיטבית. שוויון ערך האדם אומר שלכל אחד יש ערך פנימי, מובנה, ושווה לזולתו, ושעלינו לאפשר לכולם לחיות חיים מכובדים. והערך השלישי הוא של פיתוח רוח האדם, שהאדם הדתי יקרא לו פיתוח צלם האלוהים שבאדם. שלושת הערכים האלו מתקשרים גם לערך הבסיסי של סולידאריות, של אחווה. הערכים הללו נמצאים כמובן גם במסורת היהודית, אבל בצורה זו או אחרת ניתן למצוא אותם כמעט בכל התרבויות. יש חשיבות עצומה לכך שנבין שאנחנו בראש וראשונה שייכים למשפחת האדם, ואלה הם הערכים המובילים של המשפחה הזאת.

ומה זה אומר שאתה ישראלי ויהודי, מבחינת הערכים שלך?

אז קודם כל, לפחות ברמה המודעת אני לא מייחס חשיבות גדולה מדי לדברים פרטיקולרים, כמו עובדת היותי ישראלי ויהודי. הרעיון של קדושת הארץ הוא חסר משמעות בשבילי, למשל. זה הבית שלי כי פה נולדתי, וכיוון שזה הבית שלי אלה הם גם תכני התודעה ושפת החשיבה שלי. פירוש הדבר הוא שגם הרבה מהתכנים של ההומניזם מנוסחים אצלי במונחים של התרבות הישראלית.

וכך גם לגבי היותי יהודי. למשל, אני מחובר מאוד לקדימות שיש ביהדות לערכי מוסר ורוח על פני ערכי כוח וחומר, או לתובנה הנפלאה בתנ"ך שאף אדם לא נמצא מעל החוק, כולל דוד המלך וחבורתו, או לנושא של צדק חברתי ודאגה לגר. התנ"ך הוא בעיני הספר הכי מופלא שנכתב אי פעם, ואני חוזר אליו הרבה גם בגלל התכנים שלו וגם בגלל היופי המדהים והניסוחים המופלאים שלו.

לאור הערכים שלך, איך אתה רואה את החברה או התרבות האידיאליות?

אני חושב שחיי הרוח והתרבות של חברה תלויים בשאלה אם היא קשובה למיטב בניה ובנותיה, כשהמיטב הזה קשור לחוכמה, לפוריות, לעומק, למומחיות, לדברים כאלה. אלו דברים שצריך לתת להם כבוד. אני מאמין באליטיזם, במובן של לתת כבוד וחשיבות לגאוני הרוח, ליוצרים גדולים, למדענים פורצי דרך, ולאנשי מופת מוסריים. אני חושב שחשוב לטפח את היהלומים התרבותיים האלה, ושמוטלת עלינו חובה עצומה לבנות את התכנים האלה.

זו תפיסה מאוד שונה מהתרבות שאנו רואים כיום. איך אתה רואה אותנו מתקדמים בכיוון הזה?

אם נאמר שהיום, בעידן הפוסטמודרניזם והגלובליזציה, אנחנו שפוטים של השפעות חיצוניות,

של טרנדים, של אופנות, של צריכה, אז אולי אנחנו צריכים להתחיל לדבר על יצירת שיווי משקל חדש, שפונה אל הפנימיות. אנחנו צריכים לעבור מהצריכה של דברים חיצוניים אל הפנימיות, אל יצירה של גרעין פנים.

אנשים שעסקו בזה הרבה הם שפינוזה וניטשה, והם אמרו שככל שהפנימיות של האדם יותר מגובשת כך הוא יותר שלם, כך יש לו עצמיות ועוצמה גדולות יותר, וכך הוא מסוגל לעמוד איתן יותר, שקול יותר, מול השפעות חיצוניות. אז בעצם האתגר שעומד בפנינו הוא של יצירת נרטיב תרבותי שמכוון אל בניית פנימיות איכותית ואיתנה אשר מקיימת דיאלוג של הזנה והפריה הדדית עם המופתי והאיכותי שבתרבות הציבורית.

• "יש לי חלום"- ראיונות עומק עם אנשי ציבור, אמנים, אינטלקטואלים, פעילים חברתיים ואנשים מהשורה, על הזהות, תפישת העולם והערכים שלהם, חלומותיהם לעתיד האנושות ומדינת ישראל, ומה עלינו ועליהם לעשות כדי להגשים חלומות אלו. נסיון להביא לשיח הציבורי את האידיאליזם שפועם בעורקי החברה והתרבות שלנו, ולגבש ערכים וחזון חדשים ורלבנטיים למאה העשרים ואחת. 
  

• עורך המדור, עמיר פריימן הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית בחינוך, אמנות, החברה האזרחית, תקשורת ופוליטיקה. לראיונות המלאים לחצו כאן , ליצירת קשר שלחו ל amirfreimann@gmail.com .
  

• לכל הטורים של נמרוד אלוני לחצו כאן .