זהירות, הגשמת פנטזיה עלולה להיות מסוכנת
רונית רוצה לשכב עם ארבעה גברים, עידן רוצה פעם אחת להרגיש נאנס. כל אחד והגחמה שלו, וכולנו מסתובבים במרחב הלא מוגן של החיים, מזינים עצמנו בשאריות של מה שחלמנו
לכולנו יש חלומות, בכל הגדלים ובכל הצורות. למיכל יש חלום להקים משרד עורכי דין המתמחה בהגנה על נשים מוכות, לאייל יש חלום להכות אשה שתהנה מזה. לאלון יש חלום לתכנן בית, אורית רוצה לגרום לו לשכן אותה בביתו שלו. שימי חולם על טיול במזרח, אורי רוצה לשיר במזרחית.
לכולנו יש חלומות, בכל מיני מישורים ובכל הצורות. חלומות מניעים אותנו לשאוף ליותר וצובעים את חיינו השגרתיים בצבעים של אופטימיות, הגשמה עצמית ואופוריה. אין לזלזל בחלומות אלו. אלמלא החלום של הרצל, לא היינו פה. מרטין לותר קינג פילס בחלומו את הדרך לברק אובאמה. חלומות של ילדים נתנו לעוזי חיטמן תוכנית אחר הצהריים, וחלומות של ישראלים שאפתנים משלשלים אלפי שקלים לכיסם של המכונים המתמחים בהכנה לפסיכומטרי.
מתי חלום הופך למסוכן? מתי הוא הופך ממקדם פעולה למנפץ אשליות? חלום עובר מידידותי למשתמש למשהו אמורפי וחסר גבולות ברגע שהוא הופך לפנטזיה מינית.
הפנטזיה המינית, האחות האקזוטית של חלום, שוכנת במגירות הכי אפלות שלנו. היא מבטאת את כל הצרכים שלנו ועומדת מול כל פחדינו. היא מאפשרת גם לשגרתי שבאנשים להיות כוכב רוק בהתהוות, ולכנועה שבנשים להיות מלכת דאנג'ן בבגדי עור ושוט פעם בשבוע, בין 21:00 ל-23:00.
הפנטזיות שלנו מוצנעות מפני הקהל הרחב
הפנטזיה המינית היא האחות המביכה של החלום. בעוד על חלומות להיות שוער של קבוצת הכדורגל של ברצלונה אין לאף אחד בעיה להצהיר, הפנטזיות שלנו בדרך כלל מוצנעות מפני הקהל הרחב, בעיקר בגלל אופיין האפלולי והקיצוני: הן בדרך כלל מייצגות כל מה שאנחנו לא בחיי היומיום.
לכולנו יש פנטזיות, והן בדרך כלל נוגעות באקסטרים. רונית רוצה לשכב עם ארבעה גברים שיגרמו לה להרגיש מנוצלת, גדעון רוצה להשפיל. עידן רוצה פעם אחת להרגיש נאנס, הילה רוצה להשתתף באורגיה בהסכמה. רונן רוצה מאה נשים, ליאת רוצה לנסות רק אחת. כל אחד והגחמה שלו, כל אחד והפנטזיה האישית שלו, וכולנו מסתובבים במרחב הלא מוגן של החיים ומזינים עצמנו בשאריות של מה שחלמנו אתמול בלילה.
יש כאלה שמממשים את הפנטזיות שלהם. אני אישית הייתי חלק מהאסכולה שדוגלת בניפוץ מסגרות ובשחרור נפשי על ידי מימוש אותה פנטזיה. על כל חברה שפרשה בפני את הפנטזיה הכי הכי שלה, פרצתי בקמפיין נשיאותי שמעודד פתיחוּת, השכרת צימר על גדות הכנרת ומימוש התסריטים הכי פרועים של אותה המועמדת.
רק באחרונה החלה לחלחל בי התחושה שאני משחקת באש. הבנתי שמימוש פנטזיה אומר בהכרח שעליי לוותר עליה. הביצוע של התשוקה הכי אפלה שלי, אומר בהכרח שהיא תחדל מלהיות יצירה פרטית שלי ותהפוך להיות עוד חוויה בספר הזכרונות שלי. האם אני מוכנה לוותר על זה? האם נכון להעלים את הפנטזיה על ידי מימושה?
לטעום מאבק הכוכבים בטעם מוקה
פנטזיה מתאפיינת בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת, כולה או מקצתה, בעולם בדיוני (בדומה לערוץ E , או לאפשרות שעידו רוזנבלום יזרוק את יונית ויתאהב בי). לעתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים (בראד פיט, יו ג'קמן ועוד אלים מיתולוגיים עכשווים).
בפנטזיה שלי הפרטית, הגיבור נתפש כבעל יכולות על-טבעיות, המשרתות את רצונותיי הבלתי נדלים. אם שירה רוצה להיקשר (ולא רגשית) ליואל, ואלי רוצה לבלות לילה עם התאומות "תרדי" ו"לי", אני רוצה לבלות ערב אחד עם הבן המשותף של וויל סמית ודנזל וושינגטון. רק ערב אחד לטעום מאבק הכוכבים בטעם מוקה, עם קוביות השוקולד ו"כלי פעלולים" אחד אורגינל. לילה אחד של ריקוד בקצב R&B בין המצעים החדשים שרכשתי ב"כיתן".
לבלות לילה אחד בגבול בין מציאות לדמיון?
הפנטזיה לככב בין סדיניו של אותו פרא מלווה אותי לא פעם במפגשים המציאותיים של החיים. היא משרה קסם במקום שהוא חסר, מכניסה תשוקה גם בלילות הכי בנאלים. היא קורעת לי את התחתונים כשהוא מוריד אותם בעדינות, והיא מלבה אותי כשאני אמורה להתנהג באיפוק. הפנטזיה הערמומית צובעת בוורוד, או יותר נכון במוקה קטיפתית, את התשוקות הכי כמוסות שלי.
אז מה, חברים, לזרוק את כל העולם העשיר הזה לפח רק על מנת לדעת איך זה באמת? לוותר על אלפי מחשבות קסומות רק כדי לבלות לילה אחד בגבול בין מציאות לדמיון? אני לא יודעת, זה נראה לי כמו ללוות כסף מכרמלה סופרנו, או להסתבך עם מייק טייסון. פשוט לא כדאי.
במבחן המציאות, הדמיון מנצח. אין אמת שמשתווה לפנטזיה, ואין סיטואציה נכונה יותר מהחלום הפרטי שלך. מימוש הפנטזיה מאלץ אותנו בהכרח לוותר עליה ולחזור להיות אנחנו. הגשמת החלום תפוגג את הקסם, כמעט בהכרח.
ועם מה נישאר? עם אותם סיפורים חסרי תכלית על איזה חיים "משוגעים" עשינו באילת עם ההיא, או איזה קטעים היה בערב שבו בילינו עם ההוא...
שווה? תחשבו שוב...
לפנייה לכתב/ת 
