נא להפריע
סדרת הדרמה "שירות חדרים", שבמרכזה זוג חדרניות במלון תל אביבי, מפגינה פוטנציאל מרשים ועוד עשויה לגרום לנו להתמכר. עכשיו נותר רק להגביר את מינון המין על חשבון המלודרמה
בתי מלון הם שם נרדף לאקשן. הרי עצם קיומם בתור מקומות שמשמשים אנשים כמפלט מביתם, הוא הזמנה לדרמה, לחגיגה של ארעיות וחוסר מחויבות ולמיש-מש אנושי נהדר. עכשיו גם אצלנו עלו על הפוטנציאל: קבלו את "שירות חדרים", סדרת הדרמה החדשה של רשת שיצאה לדרכה אמש (ה') בערוץ 2 ומתרחשת כולה בבית מלון תל אביבי.
הדרמה, שנוצרה על ידי הבמאי ערן ריקליס ("עץ לימון", "הכלה הסורית") ובוימה על ידי איתן ענר ("סיפור חצי רוסי", "פרצוף של פוקר") ורוני גרובר, מספרת את עלילות המלון דרך החדרניות שלו, אתי (אסי לוי) ושימי (נלי תגר המפתיעה). אחת היא חדרנית ותיקה, עם סיפור חיים מרגש ומטען רב על הגב, השנייה חדשה בתחום שעברה לתל אביב ממושב בדרום.
"שירות חדרים". חדרניות, גרסת הברנז'ה (צילום: יוני המנחם)
כבר בפתיחה אנו מבינים שהחדרניות לא פה בשביל לקפל את המצעים. למרות ההוראה המפורשת של "אל תדברו עם האורחים", הן לא מפסיקות לבחוש, להתערבב, להסעיר ולרכל, כל אלה תוך כדי פוליש אגבי על החלונות. זה אולי יוצר אופי דרמטי לתוכנית, אבל גם מכניס זיק של מופרכות: באיזה עולם בדיוק חדרניות גונבות ויברטורים, מפשרות בין בני זוג רבים, מחזרות אחרי אורחים, מנהלות שיחות נפש ועושות את הכל בעגה ואינטליגנט ברנז'איים (כולל אזכור למשאיות ברינקס ושאר פאנצ'ים שנראו ששויפו היטב בחדרי תסריטאים ברמת החיל)?
לא מתבלבלים מהעובדות
ועדיין, אם מקבלים את חוקי הסדרה, יש בה פוטנציאל ממכר. זה מתחיל מהפן הוויזואלי, שנעזר בתפאורה מדויקת ובצילום נאה שעושה חסד עם הניגוד שבין אנושיות האורחים לבין הרקע המנוכר והאפלולי עליו הם פועלים. גם המשחק משובח לחלוטין - החל מאסי לוי, שחוזרת לתפקידה הקבוע כאישה על סף התמוטטות עצבים (בין אם אוהבים או לא) ומספקת את הסחורה הקבועה, ונלי תגר, על תקן הצעירה המבטיחה.
תגר בת ה-26 לא חריגה ביופיה או בתחכומה, ויכולה בקלות להיות בחורה שגדלנו איתה בשכונה. כאן כוחה - היא יוצרת הזדהות אינסטנט, ומכניסה אותנו בקלות לנעלי החדרנית הסקרנית. בנוסף, קאדר מכובד של שחקנים מגיח לאורך הפרקים, כולל סשה דמידוב, דני שטג, יחזקאל לזרוב, איתי תורג'מן, תומר שרון, לירון ברנס, אורלי פרל ועוד, במה שמהווה רענון נעים.
לגבי הסיפורים - כאן הסדרה נופלת, בהנחה שאתם טיפוסים שמתעקשים על עובדות. הטלנובלה שמציצה מבין וילונות האמבטיה מפריעה קצת, כמו בפרק
הראשון בו החדרניות נכנסות לחייהם של זוג בירח דבש. בעולם המשוגע של בתי המלון, המלא באנשים חוגגים וחדרניות שמוחקות את המסיבה, כנראה שקשה שלא לגלוש לדרמה מוגזמת.
בעיה נוספת היא העדר המיניות, לפחות לפי הפרק הראשון. הרי בתי מלון הם מקדש הסליזיות, ולמרות שניסו לדחוף לנו צעצועי מין וחשפנים, האווירה המינית די מנוטרלת ומזכירה לפעמים יותר סרט ערבי מאשר בית מלון שוקק.
אך למרות המגרעות, "שירות חדרים" היא סדרה לא רעה בכלל, עשויה בסטנדרט מהוקצע ואוחזת בקונספט נאה שהיה יכול בקלות להחזיק ערב ב-HBO. רק תנו לנו עוד קצת מין, עוד קצת נלי, סיפורים יותר מציאותיים ופחות מלודרמה וטלנובלה, ויש בהחלט מצב שנעשה צ'ק אין ליותר מלילה אחד.