הסדר טיעון: עבודות שירות לשוטר שחנק מתנחל

כמה שבועות לאחר מחיקת האישומים נגד עשרות מתנחלים שביצעו עבירות במסגרת ההתנתקות, זוּכה גם שוטר שפגע במתנחל - במסגרת אותם אירועים - לעונש מקל. המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים הגיעה להסדר טיעון עם יניב ראובני, שוטר מג"ב שהואשם בתקיפת מפגין בתקופת ההתנתקות במחסום כיסופים. על-פי הסדר הטיעון, ראובני לא יורשע בתקיפה, אך יפצה את המפגין, אלעד כהן, ב-8,000 שקלים ויבצע עבודות שירות. במח"ש הביעו שביעות רצון בנוגע להסדר - בעוד כהן ופרקליטיו זועמים.

ראובני צולם ביולי 2005 כשהוא לופת בשתי ידיו את צווארו של כהן וחונק אותו. בעקבות זאת, הוגש נגדו כתב אישום בגין תקיפת סתם. "השוטר ניגש אל המתלונן", נטען בכתב האישום, "לפת אותו בצווארו בשתי ידיו, לחץ באצבעו על גרונו וחנק אותו. זאת ללא כל התגרות מצדו של המתלונן. כתוצאה ממעשים אלה של הנאשם, נגרמו למתלונן כאבים חריפים בגרונו והוא אף סבל מאובדן נשימה למשך מספר שניות".

ראובני חונק את כהן, יולי 2005. "לחץ באצבעו על גרונו"

אולם במח"ש החליטו בסופו של דבר להגיע להסדר טיעון עם פרקליטיו של ראובני, ובטוחים כי מדובר בהסדר הוגן לנוכח נסיבות האירוע. ההסדר הוצג השבוע בבית משפט השלום בבאר שבע, שעדיין צריך להכריע אם לקבלו.

"התלבטנו ארוכות בתיק זה", אמר בבית המשפט נציג מח"ש, עו"ד שלומי אברמזון. "התקיפה אירעה על רקע האירועים החריגים ויוצאי הדופן של ההתנתקות. מדובר באירוע רב משתתפים כאשר הכוח המשטרתי היה מצומצם לעומת המפגינים. המתלונן לא התפנה מהמקום... לפי נתון זה קמה לנאשם זכות להשתמש בכוח, אך השימוש בכוח שבו נקט חרג באופן קיצוני מהסביר".

"גם נגד שוטרים נוספים לא מוצו ההליכים"

עוד ציין עו"ד אברמזון כי על רקע האירועים החריגים בתקופת ההתנתקות, לא מוצו ההליכים גם נגד שוטרים אחרים בתיקים מקבילים, כמו גם ש"לא מוצו ההליכים נגד נאשמים שתקפו שוטרים בתקופת ההתנתקות". ראובני עצמו הודה במעשיו והביע חרטה. "לא התכוונתי לפגוע באף אחד", אמר.

בארגון זכויות האדם ביש"ע, המייצג את כהן, תמהים על הסדר הטיעון המקל. לטענת הארגון, ההשוואה בין מפגיני ההתנתקות ובין השוטרים האלימים שפעלו נגדם היא השוואה פסולה ונטולת-בסיס. דברי נציג מח"ש, לפיהם לא מוצו ההליכים נגד נאשמים שתקפו שוטרים, סותרים את המציאות, משום שבשום תיק של תקיפת שוטר על ידי מפגין "כתום" לא ניתנה חנינה או הקלה כלשהי.

טענה נוספת של הארגון היא שכהן עודכן לגבי ההסדר רק זמן קצר לפני הגשתו, והביע את התנגדותו. מנהלת הארגון, אורית סטרוק, ביקשה להציג בפני השופטת הודעת טקסט שקיבלה מכהן דקה לפני תחילת הדיון, כשנודע לו במפתיע על עסקת הטיעון. בהודעה כתב: "לפני מספר דקות התקשרו ממח"ש והודיעו לי שהולכים על עסקת טיעון. אמרתי שזה לא נשמע לי, אז אמרו שזה לא נתון להחלטתי ולשיקולי".

בכוונת כהן לבקש מבית המשפט לא לאמץ את עסקת הטיעון. "אני חש שמח"ש רצו לסגור את התיק הזה ללא קשר לעובדות המקרה", הוא אומר. "זו פשוט בושה מה שהלך שם. התובע הפך להיות הסנגור של השוטר. מה שנשאר לי זה לתבוע את השוטר בהליך אזרחי".

במח"ש ביקשו להדגיש בתגובה כי נציגם הודיע לכהן טרם הדיון בבית המשפט על הסדר הטיעון. לטענתם, במהלך השיחה אמר כהן כי הוא מבין את השיקולים, ולא הביע את התנגדותו להסדר. בכל מקרה, מדגישים במח"ש, על פי חוק נפגעי עבירה, בעבירות מסוג זה אין חובה על התביעה לעדכן את נפגעי העבירה לגבי הסדר.