ביה"ד: לנזקקים מותר לקבל עזרה מקרובים

פסק הדין עוסק בגבר בן 50 מאשדוד אשר מקבל הבטחת הכנסה בשיעור מלא (1,400 שקלים לחודש). באפריל 2006 ניסו בני משפחתו של האיש לעזור לו והפקידו בחשבונו סכום של כ-1,800 שקלים, ובמאי באותה שנה הפקידו שם 4,000 שקלים נוספים.

אלא שבשל הסיוע שקיבל, החליט המוסד לביטוח לאומי לשלול את זכאותו של האיש לגימלה. הנזקק קיבל לחודש אפריל 2006 קיצבה חלקית ובחודש מאי לא קיבל קצבה כלל. בעקבות זאת, הגיש האיש בעזרת עורך הדין אדי ווסר מהלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים בירושלים בקשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד החלטת המל"ל.

באוקטובר 2007 קבע בית הדין האזורי שדן בתיק כי "תכלית חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלה למי שאין לו הכנסה ולא למי שיש לו הכנסה". בית המשפט קבע כי הכנסה כוללת גם סיוע של קרובים, ולכן דחה את תביעתו. בעקבות זאת פנתה הלשכה לסיוע משפטי לבית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את הערעור וקבע כי הנזקק יהיה זכאי למלוא גמלת הבטחת הכנסה לחודשים מאי ואפריל.

בית הדין הארצי נימק את החלטתו בכך ש"אין מחלוקת שתמיכת קרובים איננה נחשבת בגדר הכנסה בסכומים שהופקדו וכי אין לתמוה על כך שבני משפחה מתנדבים מדי פעם לסייע לקרוב משפחתם לשפר במעט את מצבו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה היגיון כלכלי או חברתי, והיא מתעלמת מגובהה (הנמוך, א.ג) של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה".

עוד כתבו השופטים בפסק הדין כי "השקפת המוסד לביטוח לאומי מתעלמת ממוסד העזרה ההדדית הקיימת בחברה הישראלית, שיש לו יסודות עמוקים במורשת ישראל וכי עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה היא למעשה, בגדר מתנה".

בעקבות פסק הדין אמרה ראש הלשכה לסיוע משפטי בירושלים, עו"ד עדי קומרינר-פלד: "מדובר במקרה עקרוני, שכן מקרים רבים דומים בהם מיוצגים מקבלי הגמלאות באמצעות לשכות הסיוע המשפטי ממתינים כעת למתן ההחלטה בעניינם. אנו מקווים כי החלטה תקדימית זו תביא כעת לפסיקה מתאימה גם באותם מקרים"