איסוף מידע ביומטרי - נקודת התורפה של המאגר
בדיון שנערך היום (א') בכנסת בנוגע לחוק המאגר הביומטרי, אמר נציג משרד הפנים כי נקודת התורפה של חוק המאגר הביומטרי היא האיסוף הראשוני של האמצעים הביומטריים מהאזרחים. "אם האויב ירצה לתקוף אותנו, הוא יתקוף בזמן ההרכשה הראשונית"
היום (א'), התקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה דיון נוסף בנוגע לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (החוק הביומטרי - PDF), כחלק מסדרת דיונים שמנהל יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, שיזם את החוק במסגרת כהונתו כשר הפנים בממשלה הקודמת.
שטרית, שהיה חבר הוועדה היחיד שהשתתף בדיון, אישר במהלך הדיון סעיפים שונים בחוק, סעיף שש (נטילת אמצעים ביומטרים לצורך השוואתם לאמצעים ולנתונים ביומטרים שבמאגר) וסעיף שבע (אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והשוואתם).
ימנע זיופים או יסכן את הפרטיות?
אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל. התומכים במאגר מציינים כי באמצעות המידע יתקשו פושעים לזייף זהויות, וניתן יהיה להנהיג בישראל תעודות זהות חכמות הכוללות גם נתונים ביומטרים. מתנגדי החוק טוענים כי מאגר כזה מעמיד את פרטיות האזרחים בסכנה חמורה, ושתעודות חכמות ניתן ליצור גם ללא הקמת המאגר.
בחודש אוקטובר האחרון החוק התקבל בקריאה ראשונה. לפני כחודש עבר החוק הצבעת רציפות והועבר לוועדת משותפת בראשות השר שטרית, שהוא מיוזמיו העיקריים - על מנת לקדם אותו במהירות.
נקודת התורפה - ההרכשה הראשונית
במהלך הדיון, דנו נציגי משרד הפנים בהרכשה הראשונית של התעודה - שהיא הפעם הראשונה בה האזרח יגיע למשרד הפנים כדי למסור את פרטיו לשם הנפקת התעודה.
כך, למשל, יוכל גורם עוין לגשת למשרד הפנים, ולהזדהות כאדם אחר. אם משרד הפנים לא יעלה על זיוף הזהות, ירשמו פרטיו הביומטרים של הגורם העוין כאלה של האדם אליו הוא התחזה, גם בתעודת הזהות הביומטרית וגם במאגר.
נציג משרד הפנים אף ציין כי ההרכשה הראשונית היא נקודת התורפה הגדולה ביותר של החוק. "אם האויב שלנו ירצה לתקוף אותנו, הוא יתקוף אותנו בזמן ההרכשה הראשונית", אמר הנציג, אך סייג את דבריו ואמר שאם בעל הזהות האמיתי יגיע למשרד הפנים אחרי שגורם עוין "יגנוב" את זהותו, משרד הפנים יוכל לגלות את הטעות במהרה.
בנוסף, ציין כי גם כיום המצב דומה. "גם עכשיו מישהו יכול למכור את הזהות... אם אבנר יגיד לי "בוא, תיקח את הזהות שלי" אני אוכל להשתמש בזהות שלו". נציגי משרד הפנים ציינו כי הדרך היחידה למנוע הנפקות כפולות או מזוייפות הוא הקמת מאגר.
"אנשים נחתכים בצורה נחרצת"
דורון שקמוני, נציג איגוד האינטרנט הישראלי שנכח בוועדה, מתח ביקורת קשה על התנהלותה: "הייתי בעשרות דיונים בחיים שלי, ואף פעם לא ראיתי ישיבה שמתנהלת ככה... אין דיון ענייני ואנשים נחתכים בצורה נחרצת".
שקמוני המשיך וציין כי הוא תומך בכל הקשור לתעודות זהות חכמות, אך מתנגד למאגר עצמו. "המאגר הזה כולו הוא משקולת מאוד גדולה לחוק הזה, זה אלמנט שיעכב אותו בהרבה, יגרום לכך שיהיה דיון ציבורי קשה מאוד בכל הרמות שנדרשות, מכיון שנעשה פה משהו שלא נעשה במדינות המערביות. לא נעשה - אנחנו הולכים להיות המדינה המערבית הראשונה שמקימה מאגר ביומטרי של כל אזרחיה".
"הדיונים האלה הם דיונים בעיצומם בכל המדינות, ואם הדבר הזה יעבור אנחנו נהיה המדינה המערבית הראשונה שעושה את הדבר הזה. אני לא חושב שזה במקרה, המדינות האחרות לא נמנעו מזה מסיבות של חוסר זמן וחוסר תקציב", הוא ציין.
שטרית הגיב לדבריו, ואמר: "מה שאתה אומר לא מדויק, במדינות רבות יש מאגרים ביומטרים. צרפת, שוויץ, בריטניה ועוד (יש לציין שמדינות אלה המאגרים התנדבותיים ולא של כלל האזרחים במדינה, א.ר)... למאגר יש מטרות מאוד ברורות בחוק... הממשלה זכאית לקבל החלטה, אני בענין הזה שותף. ההפחדות שאתם עושים לציבור לא נכונות, אין שום סכנה במאגר הזה."