רמת גן: ניצול השואה שהאכיל ברווזים הועמד לדין

מדינת ישראל לא תמיד "הולכת עד הסוף" בכל הקשור למי שמלכלך את רשות הרבים. במקרה של פיטר (שמו המלא שמור במערכת), ניצול שואה בן 70, היא עשתה זאת בנחרצות. מה עשה פיטר כדי "לחטוף" קנס ואחר כך זימון למשפט? האכיל ברווזים בפארק הלאומי ברמת גן.

 

"אני אוסף לחמים ממאפיות ו'סופרים' כדי להאכיל את הברווזים בפארק", סיפר פיטר ל-ynet. "אחרי ששרדתי בגטו בבודפשט קשה לי לראות שזורקים לאשפה לחם, ואני מרגיש שצריך למצוא לו שימוש הולם.

 

"אני תמיד מגיע עם שקיות ניילון ומניח את האוכל בריכוזים עד שהם אוכלים את הכל ולא נשאר פירור. אם נשאר לחם, העורבים אוכלים אותו. אם אני משליך למים אז הדגים אוכלים אותו. כל השנים לא היו בעיות. אפילו הפקחים כבר מכירים אותי ואומרים לי כל יום שלום, שואלים מה שלום הברווזים. אתמול אפילו הודיעו לי במיוחד שאחד הברבורים מת. דייגים תפסו אותו בחכות והוא מת.

 

"נגד החבורות שמלכלכות בלילה לא עושים כלום"

"ביוני בשנה שעברה פקח אחד החליט להציק לי. היה מגיע מדי יום עם הקטנוע העירוני שלו ומצווה עלי ללכת מהפארק. הוא איים עלי ואמר לי שאני מטרד אקולוגי שמאכיל את הברווזים עם לחם. מה שמצחיק ומעציב אותי בכל הסיפור הוא שאנשים מסביבי מלכלכים על ימין ועל שמאל, ולהם לא עושים שום דבר. יש פה בלילה חבורות של אנשים שבאות וצדות את הברווזים, או אנשים שמגיעים לעשות פיקניקים בפארק ומשאירים זבל בכל מקום, אבל איתם אף אחד לא מתעסק. יותר קל לבוא לזקן בן 75 ולומר לו שיעוף מהפארק".

 

זמן מה לאחר שקיבל את הדו"ח, לקה פיטר בליבו ואושפז. במהלך החודשים הבאים התאושש ממחלתו אך את הדו"ח לא שילם. ידי החוק לא נתנו לקשיש חובב הברווזים לחמוק, והם שיגרו אליו זימון למשפט. כשפניותיו לעייריה לא הביאו לפיתרון המחלוקת, פנה פיטר לעמותת "תנו לחיות לחיות". 

 

מנהל הפארק: הוא הוזהר לא פעם

בתשובה לפניית העמותה השיב יוסי זמר-טוב, מנהל הפארק הלאומי ברמת-גן: "על פי פקחי הפארק, הנ"ל מגיע לפארק מידי יום עם שקים של לחם במטרה להאכיל את העופות, על אף השילוט שאוסר על כך, וכן גם פקחי הפארק שהזהירו אותו מספר פעמים לא להאכיל את העופות. אנו נמליץ להמיר את הדו"ח באזהרה בתנאי ש(הוא) יפסיק להגיע לפארק עם שקים מלאים באוכל במטרה להאכיל את העופות".

 

פיטר לא מסכים לקבל את התנאי, ואף תוהה מה הקשר בין האכלת הברווזים לדו"ח. "קיבלתי דו"ח על זריקת פסולת או לכלוך במקום ציבורי, כלומר השלכת פסולת לאגם. התחייבתי בפניהם שאני לא אזרוק פסולת או לכלוך לאגם", הוא אומר, "אך אמשיך להאכיל את הברווזים מחוץ לאגם כפי שעשיתי יום יום מאז קבלת הדו"ח".

 

לטענתו, יצרו עימו קשר מהעירייה בטלפון ואמרו שמבחינתם זה לא מספיק שהוא מתחייב לא להשליך לחם לאגם, אלא להפסיק כליל את האכלת הציפורים. "אבל הציפורים צריכים לאכול, הן לא אוכלות.... העירייה לא מאכילה אותם, אז שיתנו לציבור להאכיל אותם באופן מסודר. אני לא עושה את זה כדי להפריע למישהו או מלכלך את הסביבה. אפילו אין לי מספיק מזון להאכיל את כולם".

 

העירייה: אסור להאכיל את העופות באגם

מעיריית רמת גן נמסר: במקרים שונים במהלך השנה נגרם נזק בריאותי לבעלי החיים עקב אוכל שהאכילו אותם מבקרים במקום. עובדי הפארק הלאומי מאכילים את בעלי החיים מדי יום ולכן מוצבים שלטים רבים האוסרים על האכלת העופות באגם.

האזרח קיבל דו"ח מפקחי הפארק בגין השלכת לחם לאגם. העירייה הסכימה להמיר את הקנס באזהרה בתנאי שיתחייב שלא להאכיל יותר את העופות. לצערנו, לא הועבר מכתב התחייבות כפי שביקשנו, ולכן נאלצנו להמשיך את ההליך המשפטי.

בלי קשר לגיל האזרח, מצופה מכל המבקרים לכבד את הוראות החוק ובעיקר מצופה מאוהבי בעלי החיים לפעול כחוק. הצגת הנושא כאילו העירייה מתנכלת לניצול שואה הבא לתומו להאכיל ברווזים חוטאת למציאות ונראית יותר כמו כותרת צהובה ולא כעיתונות רצינית. 

 

אנו מצפים מ'תנו לחיות לחיות' לפעול כשמם ולא להגן על גורמים המסכנים את חיי החיות הרבות שהובאו למקום בעמל רב. 

מ"תנו לחיות לחיות" נמסר בתגובה: "כל מה שיש לפיטר בחיים זה האכלת חתולים וברווזים בפארק הלאומי בר"ג, והנהלת הפארק במקום לשתף איתו פעולה ולעזור לו על יד אספקת מזון לברווזים, נלחמת איתו ונותנת לו דו"חות. אנו קוראים להנהלת הפארק לשבת עם פיטר ולמצוא פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים ושטובת בעלי החיים בראש. ניתן לפתור את הנושא מחוץ לכתלי בית המשפט".