לא מלמדים ליבה? שר החינוך ישלח איומי סרק

מה עושים במשרד החינוך נגד אלו שלא מלמדים את מקצועות הליבה? שר החינוך, גדעון סער, מאיים לשלוח מכתבי אזהרה לאותם בתי ספר, אך בפועל במשרד מודים כי מדובר בהתרעות שאין להן משמעות.

בדיון שנערך היום (ב') בוועדת החינוך של הכנסת, בעניין חוק גפני שהוא נגזרת של חוק נהרי, אמר השר סער: "חוק נהרי הוא חוק רע - על אף שהצבעתי עבורו. אני מתכוון לעמוד על לימודי ליבה

 בכל בתי הספר והורתי לשלוח מכתבי אזהרה לבתי ספר שאינם עומדים בכך. החוק הזה מעודד חינוך פרטי ואני רוצה להגן על החינוך הרשמי. לימוד היסוד שריר וקיים, לא יהיה מצב שלא ייתקיימו לימודי היסוד. מי שלא יקיים אותם בהתאם להיקף התקצוב שלו - אנו נשלח מכתבי התרעות".

השר סער לא פירט, למרות בקשת ynet, מהן הסנקציות בהן הוא ישתמש נגד מוסד שלא ילמד בהתאם לתקצוב אותו הוא מקבל ולתוכנית הליבה.

מקצועות הליבה הן: מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, עברית (שפת אם), היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה. במקצועות אלה מחויבים מרבית בתי הספר בארץ, למעט מוסדות פטור תורניים. מזה שנים שמתנהל ויכוח בשאלה - האם יש לכפות על המוסדות החרדיים את תוכנית הליבה. במשך השנים נדונו סנקציות שונות, בעיקר תקציביות נגד מוסדות שבחרו שלא ללמד את המקצועות הללו על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. בחוק נהרי דובר על כך, שכל מוסד מוכר שאינו רשמי יקבל תקצוב מלא מהמדינה והרשות המקומית.

חברי הכנסת משה גפני, מנחם אליעזר מוזס ואורי מקלב מיהדות התורה הגישו לאחרונה הצעה לתיקון חוק נהרי, לפיה תוקנה עדיפות לרשתות החינוך החרדיות - החינוך העצמאי ורשת מעיין החינוך התורני, באמצעות תקצובן על ידי הרשויות המקומיות בשיעור מלא, תוך השוואת מעמדן למוסדות החינוך הרשמיים. כמו כן הוגשה בקשה להטיל על הרשויות המקומיות חובת הקצאת מבני חינוך לרשתות אלה והשתתפות בתקציבן גם בדרך של מתן שווה כסף. בנוסף לכך הוצע לבטל את התקצוב בשיעור 75% שניתן לכלל בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים ושחובת הרשות המקומית להשתתף בתקצוב תהיה לגבי המוסדות של הרשתות האמורות בלבד.

נוסח חלופי לחוק

יו"ר הועדה ח"כ זבולון אורלב ושר החינוך סרבו לתת עדיפות לרשתות החרדיות ולחוסר השיוויון, שהיתה יוצרת הצעת החוק. הם הציעו נוסח חלופי, שיעודו לפתור את הבעיה הכללית שהתעוררה לאחר חקיקת חוק נהרי. הצעת החוק שאושרה היום לקריאה ראשונה פתרה את הבעיה של הרשויות המקומיות ונתנה להן אפשרות להמשיך ולתת תקצוב לחינוך המוכר שאינו רשמי גם בשווה כסף כבעבר, אך הותירה על כנה את השוויון בתקצוב כלל מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים בשיעור של 75%. בסופו של דבר לא התקבלה הצעתו של ח"כ גפני לחוקק חוק מיוחד לחינוך החרדי, בנפרד מהחינוך הממלכתי.

ח"כ אורלב: "הצלחנו היום למנוע נזק ופגיעה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי ופרקנו סיכון לחינוך הרשמי במדינת ישראל. יש להקפיד גם להבא לשמור על העדיפות הלאומית, שהמדינה צריכה להעניק לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, שכן רק הוא קולט את כל התלמידים ללא אפליה ומחנך לשרת ולשאת בעול בכל תחומי המדינה".

בעקבות הדיון, הודיע מרכז השלטון המקומי כי יגיש הסתייגויות לחוק. יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, אמר: "הגיע הזמן, שמדינת ישראל , אחרי 61 שנים תיישר קו בנוגע לחינוך הממלכתי והחרדי. אי אפשר להטיל על הרשויות המקומיות את המעמסה התקציבית. הרשויות המקומיות יתמכו בחינוך החרדי,

 בדיוק כפי שהן תומכות בחינוך הממלכתי ולא מעבר לכך. בכוונתנו להגיש הסתייגויות ואני מאמין שבעבודה משותפת עם ח"כ הרב גפני, שר החינוך גדעון סער ושר הפנים אלי ישי - נגיע לסיכומים לטובת מערכת החינוך בישראל ".

מהמרכז לפלורליזם יהודי נמסר: "הנוסח החדש קובע שבמסגרת חוק נהרי הם יוכלו לקבל שירותים, שווה כסף, וזאת במסגרת ה-75% שהמדינה קבעה". לדברי עו"ד עינת הורביץ מהמרכז לפלורליזם יהודי, "הנוסח החדש שהובא היום בפני הוועדה מהווה שיפור משמעותי ובולם את ההפליה לטובת החרדים, שהיתה בנוסח המקורי. חשוב שהכנסת תמשיך לעמוד על המשמר ותוודא שגם התיקון הנוכחי לא יפטור את הרשתות החרדיות מלימוד תכני הליבה, ואיסור הפליה בקבלת תלמידים".