רופא שטיפל בילד שהורעב: התרעתי
בבית החולים הדסה הר הצופים התקבל כבר לפני חודשים מידע לפיו קיים חשש שתושבת ירושלים, החשודה בהרעבת בנה, לוקה בתסמונת מינכהאוזן. "האפשרות נשללה בשל מחסור בנתונים", הסביר רופא שטיפל בילד
מנהל המכון להתפתחות הילד בקופת חולים מאוחדת בירושלים, ד"ר בנימין גליק, התריע כבר לפני תקופה כי ייתכן שהילד בן השלוש, שאמו נעצרה, סובל מהתעללות. הנושא עלה בשיחה בינו לבין הצוות הרפואי בבית החולים הדסה הר הצופים. בסופו של דבר, מי שחשף את ההתעללות היה הצוות בהדסה עין כרם, בו אושפז הילד מאוחר יותר. במקביל, נמסר מבית החולים על שיפור ניכר שנרשם היום במצב הילד.
"התרעתי על אפשרות כזו, אבל לא לגורמי רווחה בירושלים אלא לבית החולים, כי הילד היה מאושפז בהדסה. הוא היה כאן במכון, ובין
היתר חשבתי שיש אפשרות כזו. היה חשד וסימנתי שצריך לשלול את זה", סיפר.
ד"ר גליק סיפר כי נפגש כמה פעמים עם האם, כשהגיעה עם בנה למכון משום שסבל מתסמיני מחלה שונים."כשיש בעיה של מחלות נדירות אצל ילד, צריך לקחת בחשבון שזה שמינכהאוזן. אני חושב שכל מי שנגע בילד, גם הדסה, חשבו על האפשרות הזאת ושללו אותה כי אולי לא היו מספיק נתונים".
האם, המשתייכת לקהילת נטורי קרתא, נעצרה בחשד שהרעיבה את בנה בן השלוש במשך קרוב לשנתיים עד שמשקלו הידרדר לשבעה ק"ג. מספטמבר 2007 ועד עתה אושפז כמעט עשר פעמים בבתי חולים. בפברואר השנה הועבר להדסה עין כרם, שם הוא שוהה גם כעת. בבית החולים נעשו ניסיונות להאכיל את הפעוט באמצעות צינור הזנה, אולם הם נכשלו. מצלמות אבטחה בבית החולים תיעדו את האם מנתקת את צינור ההזנה שחובר לבנה.
בתי החולים אינם חולקים מידע
לדברי ד"ר גליק, הבעיה באבחון תסמונת כזו בקרב הוריהם של חולים נעוצה בעובדה שבתי החולים אינם חולקים ביניהם מידע או עובים אחר מטופלים חריגים. "מה שחשוב וראוי לדעת זה שאצל ילדים עם מחלות נדירות ובלתי מתקבלות על הדעת, שלא נמצא אצלם ממצא אורגני, חייבים לחשוב על האפשרות האחרת. רק שיתוף פעולה הדוק צריך לעלות את זה", הסביר.
"לנו יש בקופת החולים מערך מאוד משוכלל. כשיש ילדים רבים שלא עולים במשקל ייתכן שיש כאן בעיה שהיא לאו דווקא רפואית אולא התנהגותית - אם מהתינוק או במסגרת משפחתית. לנו יש יתרון על מוסדות אחרים בגלל שאנחנו יושבים על מאגרי מידע רחבים, שנותנים לנו אפשרות לראות איפה הילד נמצא", הוסיף.
האם החשודה עם כניסתה לבית המשפט (צילום: דודי ועקנין)
"בהדסה כנראה שללו אפשרות של מינכהאוזן, כי היה להם חשד שזה משהו אורגני. אותנו לימדו תמיד זה שלפני שאתה חושב שיש משהו רגשי, קודם כל לשלול משהו אורגני. "זו בעיה קשה מאוד. צריך להיות על המשמר ולנסות לעזור לאותו בן משפחה שהוא מעורב ולצאת מהפלונטר", אמר.
ד"ר גליק סיפר כי מאגרי המידע הם אלה שאף אפשרו בעבר איתור של מקרים דומים. "בקופה המאוחדת בירושלים אנחנו עולים מדי פעם דרך מערכת הבקרה על ביקורים רבים במיון או אשפוזים מיוחדים, לבית החולים אין יכולת לראות זאת", הסביר.
בית החולים: שיפור ניכר במצב הילד
ד"ר יאיר בירנבאום, המשנה למנכ"ל הדסה עין-כרם, סיפר כי חל שיפור במצבו של הילד. "הילד מאושפז באגף הילדים ובעשרת הימים האחרונים מצבו הולך ומשתפר. בעשרת הימים האחרונים העלה מעל 20 אחוזים ממשקלו הנמוך", סיפר.
לדבריו העיכוב באבחון המקור למצבו של הילד נעוץ בקושי שבאיתור התסמונת אצל ההורים. "כשילד מגיע מלא שברים, מיד חושבים גם על התעללות. במקרה הנוכחי הילד הופיע עם תסמינים שכל אחד מהם יכול להיות ביטוי למחלה. לא חשבנו מיד במקום על פגיעה מכוונת".
"בהחלט שמנו לב שיש קושי בהסבר רפואי לכל התסמינים. חשד כזה הוא לא דבר קל, אבל מיצינו
כל דרך אחרת לפני שהחלטנו על פניה לפקידת סעד. הייתה יוזמה של צוות המחלקה לאסוף מידע שיסייע לבסס את החשד", אמר.
ד"ר בירנבאום הוסיף כי ייבדוק את הטענות שהשמיע ד"ר גליק נגד בית החולים הדסה, אך טען כי גם לרופא הייתה חובת דיווח."אני לא יודע אם הטענות שלו נכונות, אבל ד"ר גליק, כרופא ילדים, יודע שהחובה החוקית שלו היא לדווח לפקיד סעד או למשטרה".