הגל הירוק: מיער חדרה לחוף הים
תחנת הרכבת הישנה של חדרה, יער האיקליפטוסים הגדול והוותיק בישראל, חוות החלוצים חפצי-בה, פארק נחל חדרה ותחנת הכוח "אורות רבין". חופים הם לפעמים געגועים לנחל
את שמה קיבלה חדרה מהמילה הערבית "חדר" - "ירוק", או "אל חודרה" -"הירקרקת". כך או אחרת, היא בהחלט ראויה לתואר העיר הירוקה הראשונה בישראל, זכר לימים בהם היה האזור כולו מוצף ביצות ונחל חדרה עוד זרם במלוא עוזו אל הים. ברבות השנים הפך הנחל למפגע אקולוגי ונתן יונתן כתב על החוף שנחל חדרה עזבו, עד שנותר עם לב שבור של חול ואבן.
לפני כעשור נוקה ושוקם ערוץ נחל חדרה על ידי קק"ל, חברת החשמל ועיריית חדרה. שוב זורמים בנחל מים מתוקים, עופות המים והדגים חזרו, בשפך הנחל הוכשרה טיילת באורך 1,300 מטר, נשתלו מדשאות מוריקות, מתקנים ואטרקציות למטיילים. בהחלט שווה קפיצה, עם עדיפות ברורה לשעות בין הערביים.
תעודת זהות
איפה אנחנו: ליד תחנת הכוח "אורות רבין", בשפך נחל חדרה, על הגדה הדרומית של הנחל. מפת סימון שבילים – הכרמל, מס' 4.
למי מתאים הטיול: לכל המשפחה. הטיול משלב נסיעה עם הליכות קצרות בפארק, בחווה וביער.לא חייבים לעשות את כל המסלול.
מה לא: הרחצה במי הבריכה שליד תחנת הכוח אסורה. גם הרחצה באפיק הנחל.
מקום לפיקניק: חניוני נחל חדרה, חוות חפציבה, חניון חורשת האיקליפטוס בגדה הדרומית של הנחל, חניוני יער חדרה, סמוך לתחנת הרכבת חדרה מערב. חלק מהמקומות נגישים למוגבלים בתנועה.
מתי: בחודשי החורף נהנה האזור מערך מוסף, עליו נרחיב בהמשך. בקיץ רצוי להגיע לאזורים החשופים לשמש בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות בין הערביים.
שפך נחל חדרה. מדשאות, מתקנים ואטרקציות רבות (צילום: ארכיון קק"ל)
יער חדרה
זהו יער האיקליפטוסים הגדול והוותיק בישראל. הוא ניטע בארץ על ידי יהודים והוא משתרע על שטח של כ- 1,400 דונם, בין כביש חדרה-גבעת אולגה בצפון, פארק השרון ועמק חפר בדרום, מסילת הברזל תל אביב-חיפה במערב והשטחים החקלאיים במזרח.
היער ניטע בשנת 1896 על ידי חלוצי חדרה, במימון הברון רוטשילד. ב-1890, בעקבות פרעות במזרח אירופה, התארגנו יהודים באגודות וכיחידים לרכישת כ-3,000 דונם באזור ביצות בירכאטס, אחת הנקודות הנמוכות באזור. יהושע חנקין רכש את הקרקע מערבי נוצרי בשם סאלים חורי והם הלכו אחריו.
ב-1891 הגיעו למקום ראשוני המהגרים, שייסדו את המושבה חדרה בבית-חווה בן 26 חדרים, חאן שהשתרע מנחל חדרה בצפון עד נחל אלכסנדר בדרום. 500 המהגרים שהגיעו לכאן סבלו קשות. כמעט מחציתם מתו מקדחת בשנה הראשונה לשהות בארץ המובטחת. בשל כך, הוחל ב-1986 בייבוש הביצות ובנטיעת עצי איקליפטוס על פני שטח של 1,600 דונם.
בין 1897 ל-1905 ניטעו בשטחי הביצות 750 אלף עצי אקליפטוס, בעיקר איקליפטוס המקור והאיקליפטוס החום. אבל בחורף הוצפו השטחים מחדש, חזרו יתושי האנופלס ואיתם הקדחת.
הבעיה נפתרה רק כ-30 שנה מאוחר יותר, עם ניקוז המים לתעלות אל הנחלים ובהמשך אל הים. עד היום מתמלאת כאן בחורף בריכת סמר. בחודשי החורף תוכלו לפגוש כאן את צמחי הביצה ואיתם צפרדעים למיניהם ויצורי ביצה אחרים.
יער חדרה. יער האיקליפטוסים הגדול והוותיק בישראל (צילום: ארכיון קק"ל)
הטיול ביער מתחיל בתחנת הרכבת, שנבנתה ב-1919 על ידי הבריטים וחיברה את המושבה המבודדת לחיפה בצפון וליפו בדרום. היער לא גדול, כך שכל דרך שתבחרו תוביל אתכם לפינת חמד. ביער דרך כורכר היקפית שמתאימה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות. בחלקו הדרומי של היער משתרע פארק השרון ובו קבוצת עצי אלון תבור וחרובים גדולים, היוצרים מופע מרשים של יער פארק, שריד ליער האלונים שכיסה בעבר שטחים נרחבים באזור.
הליכה רגלית קצרה בת כמה מאות מטרים מהחניון הדרומי שהכשירה קק"ל ביער, תוביל אתכם דרך פארק השרון לבריכת עטה – ברכת יער שחרבה בקיץ ולחניון פיקניק נוסף.
חוות חפציבה
ממזרח לכביש החוף, על הגדה הדרומית של נחל חדרה, צפונה ליער ומעבר לשכונת חפציבה, מחכה לכם החווה החקלאית חפצי-בה, שפעלה במקום משנת 1906 עד לפירוקה בשנת 1929. אל תתבלבלו עם הקיבוץ שלרגלי הגלבוע, למרות שמקימי הקיבוץ (1922) הוכשרו בחווה.
חלק מהקרקעות שרכש חנקין באזור נמכרו, בין השאר לאהרון אייזנברג, ממייסדי רחובות. ביוני 1906 רכש אייזנברג מחנקין 500 דונם עבור "אגודת נטעים", חברה להכשרת קרקעות להתיישבות, שבנתה במקום חווה חקלאית שיתופית, ששטחה 350 מ"ר, עם בית משאבות ובריכת אגירה. אולגה חנקין נתנה למקום את שמו - "חפצי-בה", כדברי הנביא ישעיהו: "לא יקרא לך עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי בה... כי חפץ ה' בך".
דיירי החווה סבלו ממכת ארבה, פגעי טבע, קשיים בשיווק התוצרת החקלאית וקשיים כלכליים בכלל. בשנת 1929 מכר הבנק את החווה וקרקעותיה, החווה ננטשה ולמרות ניסיונות להחיותה, עד שנות ה-60 של המאה שעברה, היא ננטשה, מבניה הלכו ונהרסו ואלמלא פעולות השימור שנעשו בה לפני כעשור, ספק אם היה נותר לה זכר.
בשנת 1998, בעזרת קק"ל, המועצה לשימור אתרים וחברת החשמל, שוקמו המבנים שנבנו בסגנון אירופי, תחנת השאיבה, אמת המים, התעלות והנחל עצמו. לצדם הוכשרו מסלולי טיול וניטעו עצי תפוז, כמחווה לפרדסים שהיו סביב החווה.
היום נמצאת החווה בשטח שבבעלות חברת החשמל. במקום פועל מרכז מבקרים. תוכלו לשלב צפייה בסרט המספר את סיפורם המופלא של החלוצים באזור ובארץ ישראל, וההתיישבות החקלאית בחווה בפרט. פרטים נוספים בטלפון: 03-5677777.
אם תגיעו לכאן בחורף, יקבלו את פניכם אלפי קורמורנים, שקבעו את בית החורף שלהם בערוץ נחל חדרה. בשעות הבוקר הם ממריאים בראש חץ לבריכות הדגים שבסביבה. לצדם, עופות מים נוספים, כמו ביצנית, חופית, סופית, אגמית, צמחי מים, נרקיסים ורקפות.
פארק נחל חדרה
נחל חדרה, שמקורו בהרי השומרון, מנקז את מימי עמק דותן וואדי ערה, וזורם לאורך כ-50 ק"מ, דרך מישור החוף עד הים, מצפון לגבעת אולגה. במשך השנים הוזרמו לנחל שפכים שהפכו אותו למפגע אקולוגי. בשנות ה-80 החלה לפעול סמוך לחוף הים תחנת הכוח של חברת החשמל (לימים "אורות רבין").
נחל חדרה. השפכים שהוזרמו הפכו אותו למפגע אקולוגי (צילום: שרה גולד)
מי הים שנשאבו לצורך קירור הטורבינות החלו לזרום לנחל ולמרות טמפרטורת המים הגבוהה יחסית, החל הנחל לחזור לחיים. לאחר בניית תחנת הכוח, הוחלט לשקם את הקטע המערבי של הנחל. למאמץ נרתמו קק"ל, חברת החשמל, עיריית חדרה והגופים הירוקים.
היום, זרם המים שיוצא מתחנת הכוח נשפך לנחל במפל, שגובהו כ-2.5 מטרים. מי הים מגיעים אל הנחל בקצב של 160,000 מ"ק בשעה ובטמפרטורה של כ-24 מעלות בחורף וכ-37 מעלות בקיץ. סוללת אפר פחם בגובה 17 מטר, שנערמה על הגדה הצפונית, כוסתה בעפר וניטעו בה עצים ושיחים.
הגדה הדרומית הפכה לטיילת, שבמרכזה "כיכר המבוע" – מזרקת מי ים חמימים לצד בריכה רדודה, ספסלי אבן ופינות ישיבה מקורות, עם תצפית לעבר הנחל והגדה הירוקה ממול ודייגים שמגיעים לכאן לזרוק חכתם אל המים. אפשר לחצות את הנחל ברגלים יחפות. שפך הנחל לים נמוך.
בתחום הפארק שתי חורשות אקליפטוס שניטעו בשנות ה-30. האחת בגדה הדרומית של הנחל, קרוב לכביש החוף. השנייה, דרומית לנחל ואפשר להגיע אליה ברגל או ברכב. תמצאו כאן שולחנות פיקניק ומתקני משחק לילדים. בכלל, פארק נחל חדרה הוא גן עדן לילדים. אם הם לא התעייפו, הם מאוד יאהבו אתכם על שהבאתם אותם לכאן.
אתר "אורות רבין" הוא אתר ייצור החשמל הגדול במדינה. אם מתאים לכם ללמוד איך מייצרים חשמל מעופרת פחם, איך החשמל מגיע לכל פינה בארץ ואיזה מאמצים עושה חברת החשמל לשמירת איכות האוויר והסביבה, זה המקום. הביקור, שנמשך כשעה וחצי, כולל צפייה בסרטון, הדרכה במיצג אורקולי וסיור ממונע. הוא מתקיים במסגרת קבוצתית בלבד ואינו כרוך בתשלום. בימים הפתוחים תוכלו להצטרף לקבוצה. פרטים בטל': 03-5677777. סגור בשבתות ובחגים.
חוף טוב, הכל טוב
לסיום, פנקו את עצמכם בשקיעה על חופי חדרה, למשל, במפרץ בנימין למרגלות שרידי ביתם של יהושע ואולגה חנקין, שלצד המעשה החלוצי, ידעו מה חשוב בחיים. זהו חוף יפהפה, סלעי ברובו, עם לגונות קסומות ושני קטעים חוליים. האחד, דרומית לגבעת-אולגה והשני במכמורת. למפרץ הסיני, דרומית לחוף הרחצה של חדרה, הגיעו ראשוני גבעת-אולגה, חלקם עולים חדשים מסין, שנתנו לחוף את שמו. יש כאן שובר גלים טבעי והמקום מומלץ לסוף היום, לעת ערב, מול השקיעה, כשהגוף נטוש ובלי כוחות, ממש כמו חוף.
חוף הים בחדרה. לגונות קסומות ושני קטעים חוליים (צילום: דלית שחם)
איך מגיעים: ליער חדרה: סעו על כביש החוף לכיוון צפון. פנו במחלף אולגה לכיוון חדרה (דרום מזרח). במחלף חדרה פנו על פי השילוט לתחנת הרכבת חדרה מערב. יש חנייה בשולי היער.
לחוות חפצי-בה: הכניסה מכביש מס' 4, צפונית לחדרה ומזרחית לתחנת הכוח. בצומת חדרה פנו ימינה ומיד שמאלה, וסעו עד הצומת הראשי הבא. אחרי ביה"ח הלל יפה יש שלט לחפצי-בה.
לפארק נחל חדרה: כנסו לגבעת אולגה. בפנייה הראשונה פנו ימינה ובקצה הכביש שמאלה (מערבה), עד השלט לפארק נחל חדרה. כשני ק"מ על גדת הנחל, עד לתחנת "אורות רבין". את הרכב יש להחנות במגרש החנייה.