חגיגה בפארק

כבר בשעות בין הערביים אתמול (ה') החל ההמון להציף את גני יהושע שבפארק הירקון. הם הגיעו מכל קצוות הארץ לקחת חלק בביקורו ההיסטורי של בית האופרה "לה סקאלה" ממילאנו בתל-אביב.

"לה סקאלה". מאה אלף איש בקהל (צילומים: דודו אזולאי)

מאה אלף איש, כך על פי הערכות כוחות המשטרה עמסו את מדשאות הפארק. מאה

 אלף איש הוכיחו ברגליים שאיכות אינה מילה גסה והצליחו אחת ולתמיד לשבור את הדיכוטומיה המאולצת בין "העם" ו"העממי" לבין מה שנהוג לכנות "תרבות גבוהה" או "אליטיסטית", מונחים שהפכו לאחרונה משום מה למילות גנאי.

ערב קסום וחד פעמי שכולו הוד והדר, מצוינות ומקצוענות, הוענק במתנה לעיר העברית הראשונה החוגגת 100 להיווסדה, לתושביה ולבאים בשעריה. אפילו מזג האוויר הִתְרַצה ועם שקיעת החמה עטפה את הפארק רוח נעימה שליטפה את הקהל כהכנה לקראת הרקוויאם האלמותי של ורדי.

ההמונים בפארק. יש מקום גם למוזיקה שכזו אצלנו

שעה קלה לפני שהמאסטרו דניאל ברנבוים הניף את שרביט המנצחים שלו מעל לפודיום האדום שבמרכז הבמה, נדמה היה כי מאחורי הקלעים התפוגג המתח שליווה את החזרה הגנרלית שהתקיימה יום קודם לכן. "לה סקאלה" על נגני התזמורת שלה, המקהלה המרהיבה וסולניה הנפלאים היתה מוכנה לכבוש את הקהל הישראלי בסערה וזה בדיוק מה שקרה.

ברנבוים מנצח על "לה סקאלה". קשה שלא להתרגש

עוד טרם נשאה הגרנדיוזיות של המוזיקה של ורדי את הקהל על כנפיה, תחת כיפת השמיים של תל-אביב נפתחו שערי הלב. רק מלהתבונן בקהל העצום שבחר לוותר על המזגן והטלוויזיה, קשה היה שלא להתרגש.

קונצרט של פעם בחיים

ארבע שנות הכנה קדמו לערב הזה בפארק הירקון, שהוא תולדה של מערכת יחסים חמה בין מילאנו לתל-אביב. ארבע שנים שבסופן נצנץ היהלום שבכתר האמנות האיטלקית כאן אצלנו. "האירוע החגיגי הזה הוא פרק בהיסטוריה של העיר והקונצרט הזה הוא קונצרט של פעם בחיים", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, והוסיף: "המימד ההיסטורי נמצא עמוק בנשמת הקונצרט".

אפילו מזג האוויר התאים את עצמו לאווירה בפארק

חולדאי דיבר על הקשר ההיסטורי בין "לה סקאלה" לבין העיר תל-אביב שנקשר בעקיפין דרך גדול המנצחים בהיסטוריה, ארתורו טוסקניני, מנצחה הראשי של לה סקאלה בעת מותו של ורדי,

אשר מאוחר יותר הגיע לישראל ופה חבר להוברמן בכדי לייסד את התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

"על ערב המחווה הזה שאיטליה, מילאנו ו'לה סקאלה' טרחו והכינו לחגיגות המאה הראשונה של העיר תל-אביב, נספר בעוד שנים לא רק לילדים ולנכדים, אלא גם לעצמנו", הוסיף ואמר חולדאי.

הוד והדר 

ארבעת הסולנים עלו לבמה, מיד אחריהם המאסטרו. הוא התבונן לרגע בחיל הנגנים שמולו, בדק את המערכה, הסתובב לקהל הרב, מדד אותו, חייך והשתחווה. אחרי דקה ארוכה של ריכוז הניף את ידיו וזה התחיל, בצליליו החמים של הצ'לו שאליהם הצטרף קול כינור דק.

"לה סקאלה" בפארק. נדמה שהעולם כולו שתק והקשיב

"מנוחת עולם תן הם, אל", לחשה המקהלה, "אור נצח האר להם". על מסכי הענק משני צדי הבמה אפשר היה לראות את פניו של המאסטרו בקלוז אפ. הוא שר את מילותיו של מזמור האשכבה בעיניים עצומות. "מזמור הלל אל יושר לך בציון", הם שרו ומשתיקתו המרוכזת של הקהל האדיר על הדשא, נדמה שהעולם כולו שתק והקשיב.

מטוס אחד סורר לא התאפק וחצה את השטח האווירי שמעל למתחם הפארק בו נערך הקונצרט. זו הפעם היחידה בה נקטע הקשב במהלך המופע. הפעם היחידה בה משהו שאינו הדבר עצמו קטע את הריכוז.

פארק הירקון, שרגיל בעיקרו למופעי ענק קלילים, התמלא הוד והדר. תפילת האשכבה הנוצרית שהדהדה תחת כיפת השמיים של העיר העברית הראשונה חיברה את המקום עם העבר והעתיד.

ברנבוים פיקד לפרקים גם על הקהל, כשזה לא התאפק ומחא כפיים בפאוזות שלא נועדו לכך. המאסטרו הניף את ידיו במחאה, כמו ביקש מן הקהל לדחות סיפוקים. ואז הגיע "Lacrimosa" מרגעי השיא של היצירה בו מבקשת המקהלה מבורא עולם רחמים.

ברנבוים. עבר והווה מתחברים על הבמה בתל-אביב

פינאזר פלורי, שהגיע ביחד עם משלחת מכובדים מהפרלמנט האיטלקי, התייחס גם הוא לסיור של 'לה סקאלה' בישראל ולאירוע הענק בפארק כאל היסטורי. "הערב ההווה התחבר לעתיד. אנחנו במילאנו וב'לה סקאלה' מבקשים להתייחס לתרבות כאל דגל חברתי.

"הודות לרצונו של דניאל ברנבוים והעבודה השקטה של ליסנר, שניצח על המקהלה, הבאנו לקהל הישראלי חובב המוזיקה את התרבות המוזיקלית שלנו במיטבה.

הלילה מול 100 אלף איש הכל השתלב באופן מושלם. זה רגע היסטורי שהצליח לחבר מסה ומדיה. ערב נדיר שהוכיח שחיבור בין הרבה אנשים לאיכות גבוהה הוא אפשרי. זה התאפשר בתל-אביב, הערב עם 'לה סקאלה'".

מה שהותיר אולי טעם לפגם, גם אם היה בשולי האירוע, היה חוסר האיפוק של המארגנים לשלח בקהל מיד עם תום מחיאות הכפיים והשתחוות העומדים על הבמה זיקוקי דינור שלוו בשיר "לא נרדמת תל-אביב", כמו מניפסט פרסומי ענק שהיכה בך משום מקום עוד לפני שהצלחת לעכל, לסכם ולהיפרד מעוצמת החוויה. לפעמים יותר זה פחות.

במקרה הזה, עדיף היה לשלוח את הקהל לביתו עם שיירים של הרהורים שמותירה יצירתו הגרנדיוזית של ורדי והביצוע המושלם של לה סקאלה. למרות זאת, ראוי לציין את הארגון המופתי וההיערכות המרשימה של עיריית תל-אביב שהצליחה להפוך את האירוע למהנה, לא רק עבור מאות המכובדים שהגיעו לחגוג עם "לה סקאלה" בפארק, אלא במיוחד עבור מאה אלף הצופים ששיוו לו את תחושת החג האמיתית.