לא מפסיקים להשתעל? כל הסיבות לגרון ניחר
שיעול טורדני הנמשך יותר מחודשיים עלול להיות סימן לבעיה חמורה יותר. מתי זו סתם התקררות ומתי מחלה תורשתית, האם זו אלרגיה או פשוט תרופה לא מתאימה? ד"ר איתי גל מסביר
חשבתם שזו סתם התקררות, אבל השיעול נמשך כבר יותר מחודשיים? נכנסתם להגדרה של שיעול כרוני. מתברר שזה אינו מצב כה נדיר. על פי הספרות הרפואית, שיעול כרוני תוקף כ־40% מאיתנו בנקודה כלשהי בחיים, ולמעשה הוא אחת מחמש הסיבות השכיחות ביותר לביקורים אצל הרופא.
שיעול כרוני יכול להיגרם ממגוון רחב של סיבות, אבל לעיתים גם בדיקות ממושכות בבית חולים לא מצליחות לעלות על הבעיה המרכזית. כדי לעשות סדר בדברים הבאנו בפניכם את עשר הסיבות השכיחות לשיעול טורדני כרוני.
דלקת ריאות: שאריות של חיידקים
הסיבה השכיחה ביותר לשיעול ממושך היא דלקת ריאות. הגורמים השכיחים לדלקת ריאות הם נגיפים, אולם גם חיידקים כמו פנאומוקוק, מיקופלזמה ואחרים. גם אחרי הטיפול האנטיביוטי (הניתן במקרה של דלקת חיידקית בלבד) עלול השיעול להימשך שבועות ארוכים בשל שאריות חיידקים ומרכיבי דלקת הנותרים בדרכי הריאות. עם זאת, במקרים נדירים יותר עלולים חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה או נגיפים שונים לגרום לדלקת ריאות ממושכת שלרוב תתבטא גם בחום גבוה.
אסתמה: הגורם האלרגי
אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה הנגרמת מתגובה לגירויים שונים. תגובה זו מתבטאת בהיצרות חסימתית של דרכי הנשימה, בבצקת, בהפרשות ריר מרובות ובהתכווצות החלק השרירי של דופן דרכי הנשימה.
התקף אסתמה גורם לקוצר נשימה המתבטא בשיעול, בצפצופים, בנשימה מהירה, בנחיריים מורחבים, בצלעות בולטות ובמקרים קשים גם בהכחלה סביב הפה. אסתמה נחשבת למחלת אלרגיה שהגורמים העיקריים לה הם שינויי מזג האוויר וזיהומים ויראליים בחורף. אסתמה עלולה להיגרם גם בשל חשיפה למחוללי אלרגיה (אלרגנים) שונים כמו קרדית אבק הבית, פרוות חתול, עצים מסוימים ועוד.
ברונכיט: אחרי התקררות
שיעול ליחתי לאחר התקררות הוא אחד הסימפטומים השכיחים לברונכיט, מצב שבו הסימפונות (דרכי הנשימה המחברות את קנה הנשימה עם הריאות) הופכות מודלקות. התוצאה היא שיעול, צפצופים, קוצר נשימה ולעיתים גם חום, צמרמורות, כאבי גרון ותסמינים אחרים דמויי שפעת. התסמינים האלה לרוב נעלמים בתוך כמה ימים, אבל השיעול יכול להישאר במשך שבועות ארוכים. אם הוא אינו נעלם לאחר חודשיים, או שלקיתם בברונכיט באופן תדיר, ייתכן שזהו מצב חמור יותר של ברונכיט כרוני, כשהריאות מייצרות כמויות גדולות של ליחה בשל גירוי יתר. מצב זה שכיח מאוד אצל מעשנים והוא חלק ממחלת הריאות החסימתית הכרונית COPD.
מחלת ריאות חסימתית כרונית: בגלל הסיגריות
מחלת ריאות חסימתית כרונית, ובשמה הרפואי COPD, היא הסיבה המרכזית והשכיחה ביותר למותם של מעשנים, יותר מאשר סרטן הריאות. המחלה גורמת להרס הסימפונות ורקמת הריאה. החולים מאבדים את תפקוד הריאה בקצב מהיר פי שניים ויותר בהשוואה לאנשים בריאים. המחלה מתבטאת בשיעול, בפליטת כיח ובקוצר נשימה במאמץ. הבעיה העיקרית אצל החולים היא בנשיפת אוויר החוצה. במצב החמור של המחלה מתקשים החולים גם לכבות נר.
5% מהישראלים המבוגרים חולים ב־COPD, ובעולם כ־3 מיליון חולים מתים ממנה מדי שנה. בתוך כעשור צופים מומחים כי המחלה תהפוך לגורם התמותה השלישי בעולם. מרגע שהמעשן חלה בה, עתידו צופן רק הידרדרות ממושכת, כשגלגל ההצלה היחיד הוא השתלת ריאות.
לגילוי מוקדם של המחלה יש חשיבות גדולה, כיוון שהפסקת עישון, יחד עם הטיפול התרופתי ופעילות רפואית נוספת, יכולים לעצור את התפתחותה. לכל אדם מעל גיל 40, שעישן במשך יותר מ־20 שנה חפיסת סיגריות ביום לפחות, מומלץ להיבדק אם מופיעים סימנים של הצטננויות תכופות, שיעול וליחה ממושכים וקוצר נשימה במאמץ.
רפלוקס וושטי־קיבתי: עושה צרבת
חזרה של תוכן קיבה אל הוושט, הקרויה בשפה הרפואית רפלוקס גסטרו־אזופגיאלי או GERD, היא על פי רוב הגורם לצרבת. צרבת עלולה לגרום לדלקת בוושט, לצרידות, להתכווצות דרכי הנשימה ולקשיי נשימה וכן לפגיעה בריאות בשל חדירת חומצה לקנה הנשימה.
אבחון הצרבת מתבסס תחילה על סמך תלונות החולה. הרופא עשוי לשלוח את המטופל לצילום רנטגן המדגים את תנועת המזון דרך הוושט. אולם דרך האבחון הטובה ביותר היא באמצעות גסטרוסקופיה. המדובר בצינור דק וגמיש שבקצהו מצלמת וידיאו המצלמת את הוושט באיכות גבוהה. הבדיקה מיועדת בעיקר לאבחון סיבוכי הצרבת ובהן דלקות, היצרות וגידולים ממאירים או שפירים. במהלך הבדיקה יכול הרופא גם ליטול דגימות לבדיקה מעבדתית (ביופסיה).
תרופות ממשפחת ACE: בגלל לחץ הדם
התרופות החוסמות את האנזים אנגיוטנסין, המכונות בשפה הרפואית ACE Inhibitors, הן דור חדש יחסית של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. לתרופות האלה יש תופעת לוואי שכיחה: שיעול יבש. אצל חלק מהמטופלים השיעול יכול להימשך שבועות ארוכים גם לאחר הפסקת הטיפול בתרופה. השיעול שכיח יותר בנשים ובמטופלים ממוצא אפריקאי ואסייתי. במקרה של שיעול טורדני ממושך יש להיוועץ ברופא ולעבור לתרופות ממשפחה אחרת. לעולם אין להפסיק בבת אחת את הטיפול בתרופה ללחץ דם, אלא רק בהדרגה.
זיהום אוויר: זהירות, עובש
אפילו חשיפה קצרה לאדים רעילים כמו דלקים שונים יכולה לגרום לשיעול, לגירוי בקנה הנשימה, לליחה ולצפצופים. עשן עלול להחמיר גם תסמינים של אלרגיה או אסתמה. גם נבגי עובש שנשאפו לריאות עלולים לגרום לצפצופים ולשיעול. לדוגמה, אחרי סופת ההוריקן קתרינה בניו אורלינס חלה עלייה בתלונות על שיעול כרוני בקרב תושבים שנמלטו מהאזור. השיעול, שכונה "שיעול קתרינה", נבע ככל הנראה מהעובש שנגרם במהלך ההצפות, כמו גם מהאוויר היבש והאבק הרב שאפפו את העיר.
שעלת: מידבקת וקטלנית
מחלת השעלת מוגדרת על פי ארגון הבריאות העולמי אחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם (לצד איידס, שחפת וצהבת). היא עלולה לגרום לסיבוכים קשים כמו דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, בעיקר אצל תינוקות – עד כדי סכנת חיים. בשנת 2004 חלה התפרצות קשה של המחלה בישראל, ואלפים נדבקו בחיידק. אז הוחלט להוסיף חיסון למחלה לילדי בית הספר.
שעלת היא מחלה מידבקת ביותר, התוקפת בעיקר פעוטות וילדים עד גיל 4, אולם גם ילדים, בני נוער ומבוגרים. השעלת מכונה גם "מחלת מאה הימים" בשל המהלך הממושך שלה. הסימפטומים של המחלה מופיעים כשבוע עד עשרה ימים לאחר ההדבקה. בשלב הראשון החולה סובל ממחלה דמוית הצטננות, עם נזלת ותחילת התקפי שיעול. בהמשך מחמירים התקפי השיעול כשכל התקף כזה נמשך כמה שניות עד דקות ומלווה בהאדמת הפנים והעיניים. בתום השיעול עלול החולה גם להקיא. בשלב השלישי מתחילה תקופת החלמה הדרגתית.
גידול: נדיר אבל קיים
אין לנו כוונה ליצור פאניקה, אולם אי־אפשר להסתיר את העובדה שאחת הסיבות, אף שהיא נדירה יחסית, לשיעול כרוני
עשויה להיות גידול בדרכי הנשימה. במרבית הפעמים גידול לא יופיע כסימן בודד אלא יתלווה לסימנים נוספים כמו שיעול דמי, הזעות לילה, ירידה במשקל, חוסר תיאבון, גירודים, חיוורון, צהבת ובלוטות לימפה מוגדלות.
סיסטיק פיברוזיס: הרס של הריאות
זוהי המחלה התורשתית השכיחה ביותר בעולם המערבי, וביטויה המרכזי הוא שיעול. סיסטיק פיברוזיס מתבטאת במערכות רבות בגוף ובין השאר גורמת לשינוי ולפגם בתאי האפיתל המצפים את דרכי הנשימה. כתוצאה מהפגם הזה משתנה ריכוז המלחים בנוזל המצפה את דופנות דרכי הנשימה, והריר המצוי באזורים האלה נעשה סמיך ודביק. הריר חוסם את מעברי הנשימה וגורם ללכידתם של חיידקים הגורמים לזיהומים חוזרים ולמצב דלקתי מתמשך בדרכי הנשימה. נוסף על זיהום מתפתחת תגובה דלקתית סוערת הגורמת נזק נוסף לריאה, וזה מוביל בסופו של דבר להרס בלתי הפיך שלה ולאי־ספיקה נשימתית. חולי סיסטיק פיברוזיס נולדים עם המחלה, אבל חלקם מאובחנים רק בגיל הינקות, וכ־10% מאובחנים לאחר גיל 18.
