נשמה בלב הקונצנזוס
ההופעה של איציק קלה בהיכל התרבות היתה מושקעת, עמוסה בלהיטים ובעיקר בהמון רגש ונשמה. הקהל אמנם התחיל קצת מאובן, אבל ברגע שנשמע "מאמי מאמי" - פרצה הסערה
בכניסה למופע אמש (מוצ"ש) בהיכל התרבות בתל אביב, בלט ההבדל בין הקהל של איציק קלה לקהל של אייל גולן וקובי פרץ - קודמיו מהז'אנר המזרחי / ים תיכוני שחנכו את ההיכל - בעוד שאצלם הקהל ברובו היה צעיר, הרי שאצל קלה הקהל היה דומה לו: מבוגר, בשנות ה-40 ומעלה, לבוש מוקפד מהרגיל, ובעיקר עם המון סבלנות ומבט של "אני כבר ראיתי הכול ועכשיו תורי ליהנות".
"עכשיו תורי להנות" (צילומים: דודו אזולאי)
אם צריך לסכם את הערב במילה אחת הרי שהמילה תהיה "מרגש". אי אפשר שלא להתרגש בשביל קלה. די לראות איך הוא עלה לבמה ברגליים כבדות, המום, נפעם ונרגש. כשהוא הישיר את מבטו אל תוך הקהל והבין את כמות האנשים שבאה לעטוף אותו באהבה, הוא אץ לשיר, אולי כדי לא לבזבז זמן מיותר ולהפיג את ההתרגשות העזה. בכל אופן, מהרגע שהוא פצה את פיו, הוא העניק מופע מושקע, עמוס בלהיטים ובעיקר עם המון רגש ונשמה.
אני מודה ומודה
ניכר היה שהוא לא מורגל במעמדים מהסוג הזה; אחרי 27 אלבומים אני לא חושב שאפילו הוא דמיין כי דווקא אלבומו ה-28 יעניק לו את ההכרה המיוחלת, את ההגעה למקומות כל כך מכובדים, את הקונצנזוס. והוא לא התייחס למעמד כמובן מאליו. להיפך, בסיומו של כל שיר הוא לא הפסיק להודות ולברך את הקהל שמילא את ההיכל עד אפס מקום. הוא הודה לבאים, בירך אותם ב"בן פורת יוסף", והעיד כי "יותר מקהל כזה הוא לא צריך כלום בחיים".
"יותר מקהל כזה אני לא צריך כלום"
כנהוג, המופע התחיל בשירים שקטים ותוך כדי שהמופע התקדם הוא עבר גם לשירים קצביים יותר. הקהל ישב על הכיסאות ושר יחד איתו שיר אחרי שיר ללא הפסקה. אבל לרגע הצטערתי בשבילו שכולם מאובנים בכיסאותיהם. נכון, האווירה הייתה מיוחדת ומרגשת, אבל חסרו הריקודים הסוערים שהרימו את התקרה אצל קובי פרץ למשל.
לקראת חציו של המופע הצער התחלף בחיוך רחב, כשקלה החל לשיר בשקט, ללא הכנה וליווי של התזמורת, את המשפט: "את האישה הכי יפה". פתאום הס עבר באולם. "מאיזה אלבום השיר הזה?" שאלו אנשים. "את האישה שמבינה", הוא המשיך לומר בשקט, וזה עורר חיוך על פניהם של כמה אנשים מהקהל - הם כבר הבינו באיזה שיר מדובר.
להיט אחד שהפך קריירה שלמה
ואז הוא המשיך בקול עולה, תוך כדי הצטרפות של הנגנים: "מאמי, מאמי את כל סודות הנשמה", ואיך שהוא אמר את צמד המילים "מאמי מאמי" הקהל שעט מעבר לכיסאות והחל לרקוד, בסערה שהקפיצה את האולם והותירה גם את קלה המום מרוב עוצמתה. מדהים איך שלהיט אחד מצליח להפוך קריירה שלמה. אחרי "מאמי מאמי" הקהל כבר היה על הרגליים ולא ישב עד להדלקת האורות עם סיום המופע.
קלה. נשאר המום מעוצמת המאמי
לא פשוט לאמן עם 28 אלבומים, גדושים בלהיטים ענקיים, לבחור את אלו שיושמעו במופע; כבר בתחילת הערב
התנצל קלה על כך שיהיו להיטים שישארו בחוץ. עם רפרטואר כמו שלו - זה מובן. ובכל זאת, הוא הצליח להעניק את מיטב להיטיו הגדולים: "רק איתך", "אבא נשמה", "עד יום מותי", "אני קורא בשמך", "תיק תק", וכמובן "מחפש את הדרך לליבך" שהפך להמנון של ממש. קלה שר אותו חציו בעברית וחציו בטורקית.
לסיום קינח קלה עם שיר של אום כולתום, והוכיח יותר מכל את גדולתו - קול צלול, שלעיתים מרוב שהוא חד, הוא נשמע כמו פלייבק. רק שאצלו זה הכול לייב שואו.
בערב טו' באב הקרוב יופיע קלה באמפי פארק קיסריה. אם יש זוג מאוהב שרוצה לציין את אהבתו במעשה רומנטי, אז לכו למופע. אני עוד לא פגשתי את הבחורה שליבה לא נמס כשהקדישו לה את המילים: "אני שוב נשבע לך, שעד יום מותי, כל יום אדאג לך, אהובתי, לעולם גם כשרע לך, תהיי איתי".
