מומחי פריון: הפרשה ברומניה היא "צרה צרורה"

לגבי מעצר הרופאים והמטופלים, ציין בר כי "בשנה-שנתיים האחרונות הוחמרו הקריטריונים לתרומת ביצית ברומניה, בהתאם לחוקים של האיחוד האירופי. התרומה מתאפשרת רק מנשים שעוברות טיפולי פוריות או מנשים שקיבלו אישור מיוחד ממשרד הבריאות הרומני".

עופרה בלבן, יו"ר עמותת "חן לפיריון", מסכימה עם בר באשר להשלכות החמורות האפשריות של הפרשה: "אם תהיה סערה ברומניה, אנחנו בצרה צרורה", מציינת בלבן. "לא תהיה אפשרות לנסוע לשם. בישראל יש מצוקת תורמות. נשים שנזקקות לתרומה מחפשות כל דרך אפשרית וכל אופציה שנסגרת מקשה עוד יותר על מציאת פתרונות. כל ידיעה כזו היא פגיעה באמון בין רופא למטופלת, אמון שכל כך חשוב בנושא טיפולי הפריה. כל פרשה כזו מקשה עוד יותר על נשים שזקוקות לטיפול".

המחיר: בין 3,000 ל-8,000 דולר לביצית

לפי ההערכה מאות רבות של נשים נוסעות מדי שנה למרפאות בחו"ל, במטרה לממש את האפשרות היחידה שלהן להביא ילד לעולם. היעדים לטיפולי הפוריות נמצאים בנקודות רבות באירופה בהן מרפאה בקפריסין, מרפאה בברצלונה, צ'כיה, פולין, רומניה, אוקראינה ומדינות נוספות של חבר העמים לשעבר. לפני הנסיעה עוברת האישה הכנה של הרחם לקליטת

 הביצית המופרה על ידי רופא בבית חולים או במרפאה בישראל.

"הטיפול בחו"ל הוא יקר ורוב הנשים בישראל לא יכולות להשתמש באופציה הזו בשל המחיר", מסבירה בלבן. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדת הבריאות, מציין כי עלותה של הפריה חוץ-גופית מביצית שמקורה בתורמת לא ישראלית נעה בין 3,000 ל-8,000 דולר, ולפעמים אף יותר. על-פי הנחיות משרד הבריאות, קופות החולים חייבות לממן רק את אותו חלק של טיפולי ההפריה הנעשה בישראל. עם זאת, מכיוון שרוב ההפריות החוץ-גופיות מתרומת ביצית נעשות במלואן מחוץ לישראל, קופות החולים אינן חייבות להשתתף במימונן. הביטוחים המשלימים של קופות החולים ממנים חלקית את הטיפולים.

פרופ' איתן לוננפלד, מנהל החטיבה למיילדות וגניקולוגיה בסורוקה ויו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות, התייחס לעובדה שרופאי פיריון רבים בישראל 'משלימים הכנסה' בעבודה במרפאות הפיריון בחו"ל: "הרופאים רוצים לעזור והיות וכרגע אין פתרונות ונוצר ואקום – מוצאים פתרונות. רופאים עושים זאת לא רק מסיבות אידאולוגיות, אין ספק שגם החלק המסחרי נמצא שם, לצד הרצון לעזור למטופלות".

פרשת בן רפאל והישראליות שלא תורמות

קו פרשת המים בנושא תרומת ביציות בישראל הוא ללא כל ספק החקירה וההרשעה של פרופ' ציון בן רפאל, שהורשע בגניבת ביציות בשישה מקרים במסגרת עבודתו ב"הרצליה מדיקל סנטר". רפאל שאב כמויות גדולות של ביציות מנשים שהיו בטיפולו בלי ידיעתן, מתוך כוונה לעשות בהן שימוש להפריית נשים אחרות. גירוי שחלתי לצורך עידוד יצירת ביציות נחשבת לפעולה שעלולה לסכן חיים, ובעקבות הפרשה הורה משרד הבריאות לשלול לשנתיים וחצי את רישיונו של הרופא.

פרשת בן רפאל הפחיתה בצורה משמעותית את מספר הנשים שעברו טיפולי פוריות. מספר הביציות הנתרמות מנשים ישראליות תמיד היה נמוך, ומומחים בתחום מציינים כי לאחר הפרשה - נכונות זו פחתה אף יותר. פרט למשבר האמון

 שנוצר בעקבות פרשת בן-רפאל, סיבה נוספת למיעוט התרומות היא הרצון של נשים לשמור ביציות לטיפולים עתידיים. בשנים האחרונות הסיכוי לקבל בישראל תרומת ביצית הפך להיות כמעט אפסי.

"המדיניות האוסרת באופן מעשי על תרומות ביצית בישראל גורמת לכך שהמוצא היחיד לנשים הנזקקות לתרומות היא לפנות לתורמות בחו"ל", אומר בר. "החוק הקיים מאפשר קבלת תרומות ביצית בארץ אך ורק מנשים שנמצאות בעצמן בטיפולי הפריה חוץ גופית. מטבע הדברים, אישה שנמצאת בטיפולים עסוקה כל כולה בעצמה ובהשגת ההיריון ואין שעתה פנויה לתת תרומות לאחרות."

ד"ר בר ועופרה בלבן מסכימים כי השינוי היחיד יגיע מחקיקה: "על הממשלה לשנות את החקיקה ולאפשר לנשים לקבל תרומות ביצית בישראל ואף להכליל זאת בסל הבריאות", אומר בר. "כך יחסכו הזוגות, שנמצאים גם כך במצב שאינו פשוט, הוצאות רבות שכרוכות בקבלת התרומה בחו"ל ונסיעה מיותרת שמרחיקה אותם מביתם ובני משפחותיהם. הסדרת הנושא תחסוך ממדינת ישראל מבוכה בינלאומית כפי שאירע כעת במרפאת הפוריות ברומניה".