האם חטפה את הילד, האב הצרפתי בחלום בלהות
לפני כשנה נחטף דניאל בן השבע לישראל ע"י אמו. בית המשפט העליון הפריך את טענות האם כי האב מתעלל בו וקבע שהאב והילד צריכים לחזור לצרפת. אלא שהאמא, קיבוצניקית שחזרה בתשובה, נעלמה לפני שבוע עם בנה. המשטרה חוקרת
פרשת יוסל'ה שוחמכר 2? ביום חמישי הקרוב אמור פייר, אזרח צרפת, לעלות על טיסה מנתב"ג הביתה, לפריז. הכסא לצדו במטוס יהיה כנראה ריק. בנו, דניאל בן השבע, אמור היה לשבת בו, לאחר שבית המשפט העליון פסק - בתום יותר משנה של דיונים - כי יש להשיבו לצרפת יחד עם אביו, ולא להשאירו עם אמו הישראלית, רינת. אלא שהאם - קיבוצניקית במקור וחוזרת בתשובה בהווה - ניתקה כל מגע עם רשויות הרווחה, ובשבוע שעבר נעלמה עם הילד. המשטרה מחפשת כעת אחר השניים.
- השמות בכתבה בדויים - השמות האמיתיים שמורים במערכת
"זה פשוט עינוי", אומר פייר. "אין מילה אחרת לתאר את מה שעבר עלי מאז הפילו עלי את הפצצה הזו. הייתי מחובר לילד הזה יום יום, ומאז שאני לא יכול לראות אותו, פשוט התמוטטתי. אני לא ישן בלילות ולא מתפקד בימים".
הסיפור העצוב דווקא התחיל כמו רומן מהסרטים: פייר הצרפתי ורינת הקיבוצניקית נפגשו בשנת 2001 בפסטיבל סרטים בפריז. הרומנטיקה של עיר האורות עשתה את שלה, והשניים המשיכו את הקשר גם אחר כך, בהתכתבות באימייל ובביקורים הדדיים. כעבור כשנה נולד בישראל דניאל, בנם הבכור. זמן קצר לאחר מכן נישאו השניים בנישואים אזרחיים בקפריסין, ופייר עקר לישראל ועבר להתגורר בקיבוץ.
קרוב לחמש שנים התגוררו בני הזוג בקיבוץ. אז, אחרי שהקיבוץ סירב לאפשר לאשה חופשה בת שנתיים, עזבה המשפחה את הארץ לצרפת, לאחר שקיבלה דמי עזיבה מהמשק. בפריז התגוררו בני הזוג בתחילה בדירת אמו של הבעל, ובהמשך שכרו דירה ברובע התשיעי, לא רחוק מבית האופרה.
"היא סיפרה שאני מתעלל - הייתי בשוק"
הסדקים בסיפור האהבה החלו להופיע באפריל 2008, אז חזרה רינת לארץ כשהיא בשלהי הריונה השני. פייר, שנשאר בינתיים בפריז, אומר כי היא סיפרה שהיא מבקשת ללדת גם את בנם השני בישראל. לדבריו, בני הזוג אף קיבלו אישור להוציא את בנם מבית הספר הצרפתי שבו למד, לחופשה של חודשיים בארץ.
כחודש לאחר נסיעתה לישראל, הגיע גם פייר, מצפה לשהות ליד רעייתו בלידה. אלא שמה שציפה לו בבואו, לא הופיע אף בחלומותיו השחורים ביותר. "חשבתי שהיא תחכה לי, אבל מי שחיכתה לי הייתה אמא שלה", הוא נזכר. "היא נתנה לי צו הגנה והרחקה מאשתי ומהבן שלי. מסתבר שהיא הלכה לבית המשפט, וסיפרה שהייתי אבא מתעלל. הייתי בשוק. זה היה כמו התמוטטות בשבילי. חזרתי למלון, ובמשך עשרה ימים לא יצאתי מהחדר. לא ידעתי מה קורה איתי. זה היה כמו חלום בלהות".
בימים שלאחר מכן, הצליח פייר להבין שאשתו שכנעה ככל הנראה כמה חברים להעיד לטובתה, ואף העובדת הסוציאלית השתכנעה שנשקפת לה סכנה. "אין לי מושג איך היא עשתה את זה", הוא טוען. "הייתי מחובר לילד שלי כל יום, ואני אוהב אותו אהבת נפש".
פייר התאושש מההלם הראשוני, והחליט לצאת למאבק משפטי לקבלת המשמורת על בנו. בינתיים, למשך התקופה שבה נמשכו ההליכים, הושג הסדר זמני בין השניים על הסדרי ראייה של הילד, אחת לתקופה, כאשר האב מגיע לארץ. אלא שלטענתו, האם לא כיבדה את ההסדר: "הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה בחודש מרס האחרון. גם כשהילד כבר היה אצלי, היא בכל פעם הייתה מתקשרת ומאיימת שהיא כבר באה לקחת אותו".
"לא נמצאו סימוכין לטענת האם"
על פי הדין הבינלאומי, על כל הדיונים בנוגע משמורת להתקיים בארץ מגוריו של הילד - במקרה זה צרפת. אמנת האג להסדרת הטיפול הבינלאומי במשמורת על ילדים, שישראל חתומה עליה, קובעת כי במקרה שהילד מוחזק בארץ אחרת - או בעצם נחטף אליה - על ידי אחד ההורים, יש להשיבו לארץ מוצאו לצורך קיום הדיונים. ואכן, בזו אחר זו, קבעו כל ערכאות המשפט בארץ כי זהו בדיוק המצב גם במקרה זה - הילד נחטף על ידי אמו, ועליה להשיבו לאביו, כדי שיוכל לחזור עמו לצרפת.
אמנת האג קובעת מספר סייגים, אחד מהם הוא כי הכלל לא יהיה תקף במקרה שיוכח שהילד מצוי בסכנה בארץ מוצאו. זו הטענה שהאם הציגה בבית המשפט, אך היא נדחתה לחלוטין על ידי כל הערכאות. בין היתר, מונו פסיכולוג ועובד סוציאלי מטעם בית המשפט, כדי לבחון את הטענות להתעללות מצד האב כלפי האם וכלפי הילד - והם הפריכו את טענות האם.
"הפסיכולוג המומחה לא מצא סימוכין לטענת האם כי התנהגות האב כלפי הקטין או כלפיה, או החיים צרפת - הזיקו לקטין", כתב בפסק דינו שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. במהלך הדיון אף הביע בית המשפט תמיהה על כך שבמהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, רינת "לא נתנה הסבר מניח את הדעת, מדוע חזרה לצרפת שלוש פעמים... או מדוע לא ביקשה עזרה כלשהי בזמן הביקורים בארץ - אם אכן סבלה מהתעללות של המשיב".
החזרתו של הילד לאביו והפרדתו מאמו ומאחיו, היא בבחינת "הרע במיעוטו", קבע השופט ג'ובראן. "מקרה זה, כמקרים רבים הנידונים לפי חוק אמנת האג, קשה הוא, שכן מסגרת הדיון מציבה בפני בית המשפט שאלות קשות והכרעה בין שתי אפשרויות, אשר כל אחת מהן בעייתית בדרכה שלה... טובת שני האחים, במקרה זה, היא בראש ובראשונה בידי הוריהם, וביכולתם למצוא סידור אשר ייטיב עם ילדיהם עד כמה שניתן בעת גירושיהם. אך משנדרש בית המשפט להכריע בסוגייה שלפנינו, דומה כי החזרת הקטין לצרפת לעת הזו היא בבחינת בחירה ברע במיעוטו, כאשר ההנחה היא שבית המשפט בצרפת יראה לפניו את טובת הילד במובנה השלם ואת זכויותיו השונות, לכשיכריע באופן סופי בשאלת המשמורת בין שני הוריו".
את הבן השני, שנולד בינתיים, פייר כלל לא ראה. כיוון שנולד בישראל, מעמדו המשפטי שונה בתכלית מזה של אחיו, והוא יישאר בכל מקרה ברשות אמו. "זה הילד שלי, אבל לא יכולתי לראות אותו, לבחור לו שם. שום דבר", אומר פייר. "כרגע, לצערי, אני יכול לעזור רק לבן הבכור".
"לא אכפת לה שלבן שלה לא יהיה אבא"
פייר ביקר השבוע בקיבוץ שבו התגורר במהלך שנותיו בארץ, שכל פינה בו מלאה זכרונות. "כאן היינו משחקים בגן שעשועים, אבל בינתיים בנו פה בית", הוא משחזר. "הייתי לוקח אותו למגרש של הסקייטבורד. הוא היה בן שלוש, אבל היה עולה על הסקייטבורד וגולש קצת. היה לו את כל הציוד... קסדה ומגינים. אבל רוב הזמן, היינו מסתכלים על הילדים הגדולים יותר גולשים. ככה היינו מבלים פה שעות".
"הוא ילד שמח", הוא מוסיף. "הוא אוהב כדורגל וקראטה. בעיקר כדורגל. יש לו תלבושת של נבחרת צרפת בכדורגל. יש לו חיים שלמים בפריז, חברים מבית הספר. פשוט חיים".
ביום שני שעבר אמורה הייתה רינת להביא את הילד ללשכת הרווחה ביישוב שבו היא מתגוררת כיום, על מנת להעבירו לידי אביו - כפי שקבע בית המשפט. אבל היא לא הגיעה, וגם לא ענתה לשיחות טלפון. בעקבות כך הוגשה תלונה במשטרה.
"השוטרים נסעו איתי לבית שבו היא התגוררה בעבר, אבל היא לא הייתה שם", מספר פייר. "גם במקומות אחרים היא לא הייתה. בתקופה האחרונה היא חזרה בתשובה ונהייתה דתית, ואני מפחד שהם מסתירים אותה".
"אני לא יודע בכלל איפה יכולים להתחיל לחפש אותה", הוא אומר ביאוש. "אני לא יודע אם האנשים שאצלם היא מתחבאת בכלל יודעים את כל הסיפור שלנו. אני לא יודע על מה בדיוק היא חושבת, ולמה היא עושה את זה. כשהתכוונתי לקחת חזרה את דניאל לצרפת, הכנו שורה של תנאים שבהם היא תוכל להמשיך ולתפקד כאמו של הילד. הייתי מוכן שהיא תבוא איתי לשם ותקבל את הדירה שבה גרנו. הייתי מצליח להסתדר. לי היה ברור שהיא אמא שלו, והייתי רוצה שיהיו לו אבא ואמא. לה, מצד שני, כנראה בכלל לא אכפת שלבן שלה לא יהיה אבא".
בתמונות מפריז ששמורות אצל פייר במחשב, רואים ילד בעל שיער חלק, חיוך וגומות - משחק עם חבריו במסיבת יום הולדת, מכדרר מול מגדל אייפל או צופה עם אביו אל גג האופרה. "היו לו חיים רגילים ושמחים", חוזר האב ומדגיש. "אני אדם אופטימי, אבל לא יודע איך הפרשה הזו תיגמר. מבחינתי, מה שהכי חשוב כרגע, זה שימצאו אותם. מה שקורה כרגע זה שהוא חי במסתור ובבריחה.
זה מצב מלחיץ מאוד, ומאוד לא בריא לילד. זה חייב להיגמר כמה שיותר מהר".
תגובות
ממשטרת ישראל נמסר כי תיק החקירה והמשימה לאיתור האם והילד הועברו ליחידה המרכזית במרחב הרלוונטי. "המשטרה נוקטת פעולות חקירה לאיתור האם ובנה", נמסר. גורם בימ"ר אמר, עם זאת, כי החקירה רק בראשיתה.
ממחלקת הרווחה ביישוב שבו התגוררו האם והבן, נמסר כי "מחלקת הרווחה פועלת בתיאום מלא עם המשטרה. גם במקרה זה, פעלה המחלקה על פי החוק".
את תגובתה של רינת לא ניתן היה להשיג. אמה ועורכת דינה סירבו להגיב לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
