אמא'לה, חזר לי הצ'ק

זה קורה לא מעט: סיימת יום עבודה בחנות שלך ואתה מפקיד את התמורה בבנק. אלא שבמפתיע (או שלא) אתה מגלה שמחצית מהצ'קים שקיבלת - חזרו.

תופעה זו אינה יוצאת דופן, במיוחד בעיתות המשבר הכלכלי. מסקירה שערך לאחרונה אגף כלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי בשנת 2008 כולה חזרו 4.4 מיליון צ'קים בהיקף כספי של יותר מ-28 מיליארד שקל. כ-45.7% מכל הצ'קים החוזרים חזרו בשל חוסר כיסוי. יתר הצ'קים חזרו מסיבות טכניות (חתימה, תאריך וכו).

לרוב משמש צ'ק כתחליף נוח לתשלום בכסף מזומן, ורבים משתמשים באמצעי תשלום זה בתכיפות לקבלת שירותים שונים. אך בנושא זה מתעוררות שאלות משפטיות רבות הן במישור האזרחי והן בפלילי, שרבים מאיתנו, למרות שכיחות הפעולה, לא נותנים עליהן את הדעת יתר על המידה. בעקבות כך גיבש מוסף "ממון", באמצעות עוה"ד אילן שרקון ממשרד שרקון ועו"ד אורן הלפרין, ראש המחלקה המסחרית במשרד צלטנר-הלפרין-פיצ'ון, מדריך המציין מה מותר ומה אסור לעשות כאשר משתמשים או נותנים צ'קים.

לפי החוק נדרשים שני תנאים הכרחיים שבלעדיהם אין כלל צ'ק. ראשית: כתב. הכלל הוא שללא כתב אין צ'ק. לדברי עו"ד אילן שרקון, "אין הצ'ק חייב להיות כתוב דווקא על טופס שהוצא על ידי הבנק, אלא מותר לכתבו בכל דרך שהיא, ואפילו ניתן לעשותו בפקסימיליה. כל שינוי של הכתב על גבי הצ'ק עלול לגרום לביטולו, ובמידה שישנה סתירה בין הסכום במילים לסכום הרשום בספרות, הסכום במילים גובר".

שנית: חתימה. ללא חתימת בעל הצ'ק, אין לצ'ק כל נפקות. "אדם פרטי רשאי לחתום בטביעת אצבע, בראשי תיבות, בשם מסחרי ובחותמת גומי (בתנאי שהיא העתק חתימתו) בחברה יכול לחתום רק מי שהורשה בתקנונה ודי בחותמת הגומי שלה, אלא אם ישנה הוראה אחרת בתקנון", מציין עו"ד שרקון. יתר התנאים, כגון תאריך וסכום הצ'ק, ניתנים להשלמה על ידי מחזיק הצ'ק (אלא אם יוכח שלא ניתנה הרשאה מבעל הצ'ק לכך). באשר למועד הפירעון, יש להציג את הצ'ק בזמן סביר לאחר התאריך הנקוב. בפועל הבנקים מכבדים צ'קים עד שישה חודשים לאחר התאריך הנקוב.

לדברי עו"ד שרקון הכלל הוא שצ'ק, ושטרות בכלל, הינם מסמכים סחירים, כלומר ניתן באמצעות הסבתם להעביר את הבעלות בהם. הסבה זו תתבצע על ידי חתימה על גב הצ'ק או במסמך נפרד. אולם למניעת סחירותו של הצ'ק ועל מנת שלא יגיע לידי אדם שאין לו כל זכות בו, רצוי לנקוט אחת משתי הדרכים הבאות: רישום על גבי הצ'ק "למוטב בלבד" או למחוק מהצ'ק את המילה "לפקודת" ולרשום לאחר שם המוטב את המילה "בלבד". לדוגמה: "למשה כהן בלבד" במקום "לפקודת משה כהן".

מה קורה אם קיבלתי צ'ק ולא הסכימו לפרוע אותו?

במידה שקיבלתם צ'ק והוא לא נפרע מכל סיבה שהיא, הינכם רשאים להגישו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל כנגד בעל הצ'ק וכל האנשים שחתמו כמסבים על גבי הצ'ק. לדברי עו"ד אילן שרקון, הבקשה תוגש באמצעות טופס הנקרא "בקשה לביצוע צ'ק". שניתן לקבלו במזכירות הוצאה לפועל. כמו כן הינכם רשאים לנקוט אמצעים העומדים לרשותכם בחוק, כגון עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ וכו'. "לחייב עומדת הזכות להגיש תגובה תוך 20 יום מיום המצאת האזהרה, ובאם הוא מגיש התנגדות לביצוע הצ'ק במועד, יועבר הדיון לבית המשפט להליך שנקרא 'סדר דין מקוצר'. זהו הליך קצר יחסית, שבו נחקר החייב על תצהירו, ולאחריו קובע בית המשפט אם ליתן פסק דין או להעביר את הדיון להליכי תביעה.

"למחזיק הצ'ק עומדת גם הזכות לתבוע את בעל הצ'ק בגין עסקת היסוד שבגינה ניתן הצ'ק. תביעה זו תוגש בדרך של 'סדר דין מקוצר' לבית המשפט ולנתבע עומדת הזכות להגיש בקשה לרשות להתגונן תוך 20 יום מיום קבלת התביעה", מסביר עו"ד שרקון. לבעל הצ'ק (החייב) יכולות להיות טענות הגנה רבות כנגד ביצוע הצ'ק, הן במישור של פגמים בשטר עצמו כגון זיוף וכו,' הן פגמים בעסקת היסוד כגון אי מתן תמורה או טענה שהחוב כבר נפרע, והן פגמים בהתקשרות כגון הטעיה, עושק או היעדר כשירות משפטית.

טיפים לנותני צ'קים

ראשית, יש לזכור כי למקבל הצ'ק יש זכות להשלים בו פרטים חסרים. "אם נתתם צ'ק בלי תאריך פירעון או בלי שם המוטב, בעצם נתתם למי שיקבל את הצ'ק הרשאה 'בלנקו' להשלים את הפרטים כרצונו", מסביר עו"ד אורן הלפרין. ניתן להגביל את החשבון שאליו יופקד הצ'ק על ידי כך שרושמים את פרטי החשבון (בנק/ סניף/ מספר) על גב הצ'ק. כמו כן, מציין הלפרין כי "הוספת המילים 'לביטחון בלבד' לא מונעת ממקבל הצ'ק להגיש אותו לפירעון ולא מחייבת את מקבל הצ'ק לקבל אישור ממושך הצ'ק לפני פירעונו.

שנית, אם מקבל הצ'ק מבקש מכם להחליף אותו, אל תמסרו צ'ק חדש לפני שקיבלתם בחזרה את הקודם. צ'קים ניתנים לגלגול לצדדים שלישיים. במקרים רבים מקבל הצ'ק העביר ("סיחר") אותו בינתיים לצד ג' (הבנק שלו שבו הוא חייב כסף, למשל). העובדה שהוא הבטיח להחזיר את הצ'ק המקורי לא מקימה הגנה כלפי אותו צד ג', שעלול לדרוש את פירעון הצ'ק המקורי שאמור היה להיות מוחזר לכם. התוצאה (שמתרחשת בפועל לא מעט) היא שתיאלצו לשלם פעמיים. גם ביטול הצ'ק לא תמיד יעזור, אפילו אם הדבר נעשה בהסכמת מקבל הצ'ק.

כדי למנוע זאת, צריך או להגביל סחירות ("למוטב בלבד") או לדרוש את הצ'ק המקורי בחזרה.

בנוסף, יש לדעת כי צ'ק שנמשך על חשבון שאתם שותפים בו, אפילו אם לא חתמתם עליו, עלול בנסיבות מסוימות להקים עילה גם כלפיכם. אם אתם חוששים ששותפכם לחשבון ימסור צ'קים ללא ידיעתכם, הורו לבנק לכבד רק צ'קים שנושאים שתי חתימות.

יש לזכור: צ'קים נגנבים ומזויפים. חשוב לשמור פנקסי צ'קים כפי שהייתם שומרים על כסף מזומן (ואולי אף יותר). כמו כן, בדקו דפי חשבון והשוו את פרטי הצ'קים שירדו מהחשבון. ודאו שאתם משכתם אותם ושהסכום שחויב הוא הסכום שאתם מילאתם.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים אפילו נקיטת כל אמצעי הזהירות הללו לא תועיל. עו"ד הלפרין מספר, כי "במקרה שבו טיפלתי לא מזמן התברר שצ'ק שנמשך לפקודת פלוני ('למוטב בלבד') הופקד בפועל לחשבון של אדם אחר למרות שהדבר היה אסור במפורש. הבנק לא מנע את ההפקדה. הדרך היחידה לגלות תקלה כזו היא לבדוק את הצ'ק עצמו. על גב הצ'ק מופיעים פרטי החשבון והסניף שבו הוא הופקד. ניתן גם לראות מי חתם עליו לפני ההפקדה בבנק. כיום, חלק מהבנקים מאפשרים לראות צילום של כל צ'ק (פנים וגב) אחרי שהופקד, באמצעות האינטרנט.

טיפים למקבלי צ'קים

ראשית, ודאו שהצ'ק תקין על פי מראהו, במיוחד אם אתם צד ג.' צ'ק שיש בו מחיקות, שינויים, סוגים שונים של דיו או כתב יד, עלול להיות קשה יותר לאכיפה במקרה של אי-פירעון. לדברי עו"ד הלפרין אם מדובר בצ'ק של חברה לא מוכרת לכם, בקשו ערבות אישית של הבעלים על גב הצ'ק. "די בשמו ובחתימתו על גב הצ'ק בצירוף המילים: 'אני ערב לפירעון צ'ק זה'. רצוי גם מספר ת.ז. במקרה כזה. אם יתברר שהחברה חדלת פירעון ניתן יהיה לתבוע גם את הבעלים".

יש לדעת כי החשבונות המוגבלים מפורסמים ופתוחים לעיון הציבור. ניתן לבדוק בקלות באתר האינטרנט של בנק ישראל אם החשבון מוגבל.

ניתן גם לבקש מסניף הבנק שלכם לפנות לסניף הבנק שממנו נמשך הצ'ק ולברר פרטים על אודות מושך הצ'ק. כמו כן, יש לדעת כי צ'קים שנקובים על פניו תנאים עלול לא להוות "שטר" כמשמעותו בחוק. לפיכך, מציין עו"ד הלפרין, אל תסכימו לקבל צ'קים עם תוספות ותנאים. אם מושך הצ'ק מבקש מכם לא להפקיד את הצ'ק במועד הפירעון, או מספר שאיבד פנקס וביטל את כל הצ'קים - זה סימן המחייב בירור מעמיק. ייתכן ומדובר בעניין תמים, אך ייתכן גם שמדובר בסימן למשהו חמור בהרבה. "אל תחזירו את הצ'ק לפני שתקבלו במקומו צ'ק אחר או תשלום במזומן. אם אתם מחזירים/ מחליפים צ'ק, השאירו בידיכם צילום (פנים וגב של הצ'ק המקורי)" מדגיש הלפרין.

הכתבה פורסמה היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"