"אמא, הלילה אני ישנה אצל החבר"

תרצו או לא, היום הזה יגיע, המתבגר או המתבגרת שלכם ייגשו אליכם ובטון התואם את מזגם ואופיים יודיעו לכם כי "דנה נשארת לישון אצלנו הלילה". במקרה היותר טוב ישאלו / יבקשו את רשותכם, פחות או יותר בזו הלשון: "אבא, טל יכולה להישאר לישון אצלי הלילה?" או לחילופין "אמא, אני יכולה להישאר לישון אצל אורי הלילה?"

אז כדי שלא תגמגמו ו/או תשלפו (במיוחד אתם האבות) תגובה אמוציונאלית שגויה ובלתי אחראית ובכדי שתהיו מוכנים לכל השאלות עם התשובות הנכונות, ברצוני לצייד אתכם במספר תובנות וטיפים חשובים להורות נבונה ואחראית בכל הקשור לעמדתכם מול הילדים בנושא של קשרי חברות אינטימיים בין המינים.

התגברו על המבוכה

ראשית, הנחת העבודה הבסיסית שלכם חייבת להיות כי לינה באותו חדר (ואפילו באותו בית) של המתבגרים שלכם עם חבריהם, פירושה כי קיימת סבירות גבוהה לקיום יחסי מין, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. כל השיקולים וההחלטות שלכם צריכים לקחת בחשבון עובדת חיים בסיסית זו.

שנית, השיקולים וההחלטות שונים באופן משמעותי כאשר מדובר במתבגר או במתבגרת. הסיכונים והשפעות הלוואי השליליות של קשר זוגי לא בריא, קיום יחסי מין מוקדמים ללא הכנה ומוכנות וללא הבטחת קיומו וביסוסו של קשר חברות יציב, אמיתי ובר סיכוי להמשכיות כלשהי, גדולים לאין ערוך עבור הבנות מאשר עבור הבנים, המסוגלים רגשית לעכל במהירות רבה יותר מעבר מקשר לקשר מבלי להיפגע באופן משמעותי.

שלישית, אסור שהמבוכה הטבעית הקיימת בעיסוק בנושאי מין וזוגיות בכלל ושל בני המשפחה בפרט, ימנעו דו שיח חינוכי והעברת מידע חיוני לילדיכם.

מתי אפשר להתחיל?

מתי ובאילו תנאים ניתן לאפשר למתבגר/ת לינה משותפת של בן/בת המין השני בחדרם? חשוב כי הסתכלות ממוקדת ורצינית על משך הקשר, על אופיים, טיבם ויציבותם של קשרי החברות וגילם של המתבגרים, היא זו שתנחה את ההורים בבואם לשקול את תגובתם לבקשת ילדיהם המתבגרים הנמצאים בקשרי חברות, לישון יחדיו.

יש לנתח כל מרכיב בנפרד ולאחר מכן לחברם יחדיו להחלטה שקולה, שתוסבר למתבגר בתקווה שיקבלה ויפעל על פיה. במידה וההורים הגיעו למסקנה כי התנאים אינם בשלים עדיין לאפשר לילדם לישון בחדרו במחיצת חברו/חברתו חשוב לנקוב במועד אחר בו יתבצעו שקילה ודיון מחודשים בבקשה.

כדי לקבל את ההחלטה הנכונה, עברו על הסעיפים הבאים, ענו על השאלות לפי מה שמתאים למתבגר הפרטי שלכם ואספו עבורו נקודות.

גיל המתבגר/ת:

1. מעל 16 - 4 נק'.
2. מעל 15 - 2 נק'.
3. מתחת ל-15 - 0 נק'.
   

משך החברות:

1. יותר משנה - 4 נק'.
2. יותר מ-6 חודשים - 2 נק'.
3. פחות משישה חודשים - 0 נק'.
   

רצינות הקשר:

1. מחויבות, התחשבות, דאגה ורצינות ניכרים - 4 נק'.
2. מחויבות, התחשבות, דאגה ורצינות, מאופיינים בחוסר יציבות - 2 נק'.
3. קשיים בולטים במחויבות, רצינות והתחשבות - 0 נק'.
   

באיזו מידה ההורים מכירים את החבר/ה?

1. מכירים היטב, בן בית בביתכם - 4 נק'. 
2. מכירים אך לא היטב. ממעט לבקר בביתכם - 2 נק'.
3. לא מכירים / מסרב לבקר בביתכם - 0 נק'.
   

תנאי הכרחי: שימוש וודאי באמצעי מניעה! מתבגרת: שימוש נכון בגלולות. מתבגר: שימוש אמין וקבוע בקונדום.

עכשיו, סכמו את כל הנקודות. ניתן ואף רצוי לשתף את המתבגרים בתהליך קבלת החלטה חשובה זו. המתבגר ייווכח כי החלטתכם מבוססת על שיקולים רציניים ולא על תחושות אמוציונאליות ולא מבוססות.

אם המתבגר/ת שלכם צבר/ה 16 נקודות והוא/היא מוגנים בכל הקשור לשימוש עקבי באמצעי מניעה (תנאי הכרחי), ניתן לאפשר להם לישון יחדיו. כאשר מספר הנקודות שצבר המתבגר נע בין 8-16 יש להפעיל שיקול דעת נוסף אך מומלץ לדחות במספר חודשים את ההחלטה. כאשר מספר הנקודות נמוך מ-8 אין לאפשר לינה משותפת!

דברו איתה לפני

מין בטוח והבדלים בין המינים: גם כאשר מתמלאים כל התנאים המאפשרים להורה לקבל החלטה חיובית ולהיענות לרצונם ובקשתם של המתבגרים לישון יחד חשוב לוודא בשיחה מקדימה עם הבת כי הסכמתה לישון עם החבר לא התקבלה כתוצאה מלחץ או איום סמוי או גלוי של החבר כי הקשר ייפסק במידה והיא לא תיענה לבקשתו/רצונו לקיים יחסי מין.

כדאי לוודא גם כי היא מבינה את ההשלכות הרגשיות הייחודיות בעיקר לבנות של קיום קשר אינטימי ואת החשיבות לוודא כי יחסו החם, האוהב והמכבד של החבר לא משתנה לרעה לאחר קיום יחסי המין וכי המתבגרת מוגנת היטב מפני הריון.

איך להיות בעניינים?

כיצד ניתן להגביר את הסיכוי כי המתבגרים שלנו ישתפו אותנו בלבטיהם עם בני המין השני? ישנם כמה מצבים בהם קטנים הסיכויים כי המתבגר ישתף את הוריו בלבטים, יבקש את עצתם ויקבל את המלצותיהם. למשל: מצבים בהם הורי המתבגרים מביעים בכל עת את דעתם הנחרצת כיצד צריכים להיראות יחסי חברות של המתבגרים, בתוספת דעה נחושה בקשר לאספקטים שונים של קשרי החברות של ילדם עם חברו/חברתו טרם שנשאלו. או למשל, כאשר ההורים מתעקשים לדעת פרטים אינטימיים על טיב יחסי החברות, למרות שהמתבגר אינו מוכן או מהסס לשתפם.

במצבים כאלה המתבגר חש כי ההורה נמצא בלחץ ודעותיו מגובשות והוא יעדיף לא להתייעץ ואף ייטה להסתיר מהם מידע הקשור לטיב היחסים עם החבר/ה.

לעומת זאת, הורה המבהיר לילדיו כי הוא עומד לרשותם בכל עת שיחפצו, שומר לעצמו את דעותיו, שומר על קור רוח, מקשיב תחילה, פורס בפני ילדו את כל מערכת השיקולים ומאפשר להם להתלבט טרם קבלת החלטה, גדלים הסיכויים כי המתבגר ימצא בו שותף אמין להתלבטויות. מישהו שיקבל את דעתם גם כאשר היא נוגדת את משאלת ליבו.

תנו להם לטעות

כיצד יש להגיב כאשר המתבגרים שלנו מקיימים קשר זוגי המסכן את בריאותם הנפשית ועשוי לגרום להם למפח נפש, אכזבות וחיי אומללות? המציאות מלמדת כי גם כאשר ההורה פועל בשיקול דעת כפי שתואר לעיל, יתכן כי המלצתו לבנו/בתו תידחה והמתבגר יקיים קשר אינטימי הכולל קיום יחסי מין העומדים בניגוד גמור לטובתו ועלולים לפגוע בו.

במקרים אלה יש לעשות כל אשר צריך כדי לוודא כי המתבגרים משתמשים באמצעי מניעה בטוחים ולהניח להם ללמוד על בשרם (עם כל הקושי הכרוך בכך), כדי שיעשו בחירות נכונות יותר בעתיד. במצבים כאלה חשוב לא לשדר למתבגרים את תחושות האכזבה והתסכול, לעמוד לצידם ולתמוך בהם אם וכאשר המציאות העצובה תטפח על פניהם וכן, אפשר לוותר על המשפט "אמרתי לך".

• פרופ' עמוס רולידר  הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המרכז להורות אחרת והמכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך ".
  

• לכל הכתבות בסדרה.