חשש מעימותים: נתניהו דחה דיון בשער המוגרבים

העימות שמתחת לפני השטח באגן הקדוש: בצל מחאת ירדן, הרשות הפלסטינית והווקף המוסלמי - דחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דיון מכריע לקביעת מועד לתחילת העבודות לבניית גשר שער המוגרבים החדש להר הבית - כך נודע ל-ynet. באופן רשמי נומקה הדחייה בדיון הסוער במליאת הכנסת אמש (יום ד'). גורמי ביטחון הביעו חשש שקבלת החלטה שכזאת, ערב צום הרמדאן, עלולה היתה להבעיר את ירושלים ולגרום מהומה בינלאומית עוד בטרם שכך העימות על הבנייה במלון בשייח ג'ראח.

החשש של המוסלמים מהגשר החדש נובע בין היתר מהאפשרות שתיפתח להעלאת כוחות גדולים להר הבית. "אתם מתכננים להכניס על הגשר הזה נגמ"שים לאל-אקצה", הטיח לאחרונה בכיר מוסלמי בעמיתו הישראלי - בוועידה בינלאומית שכונסה באירופה. "לא", ענה הישראלי. "אנו רוצים שהגשר הזה יחזיק 300 שוטרים. זאת במקרה של מהומות בהר, או התקפה על המתפללים היהודים ברחבת הכותל".

גורם מדיני רשמי בכיר המצוי בנבכי ההחלטה אמר כי מדובר בסוגיה שהדיון בה נמשך חמש שנים. "הנושא הוצג בשקיפות מלאה מול כל גורם מעוניין לרבות אונס"קו והירדנים. כל העת מתנהלים מגעים שוטפים מול ירדן במטרה להגיע להבנות. מטרת הדיון בפורום הייתה לשקם את הגשר מעל הסוללה שקרסה, מבלי לפגוע ברגשות הציבורים המעורבים - ותו לא. ההחלטה על מועד תחילת הבנייה של הגשר החדש מסורה על פי החוק בידי עיריית ירושלים. מועד זה טרם נקבע, שכן ממילא מדובר בתהליך ארוך וגלוי", אמר.

אזור שער המוגרבים (צילום ארכיון: חיים צח)

תחילתו של המצב הנוכחי הרגיש ב-14 בפברואר 2004. אז התמוטטה הסוללה שמתחת לגשר העץ הישן, והתעוררה סכנה בעלייה ובכניסה להר הבית. מומחים, בהם מהנדס עיריית ירושלים דאז אורי שטרית, קבעו כי אין לעלות על הסוללה מטעמי בטיחות.

לדברי מהנדס של הקרן למורשת הכותל המערבי, גשמי החורף החמירו את מצב הסוללה והיא מסכנת את גשר העץ הזמני ואת מתפללות עזרת הנשים ברחבת הכותל. לאחר תום חפירות הצלה ארכיאולוגיות, שעוררו את חמת המוסלמים  שיצאו להפגנה אלימה, וגרמו בין היתר להגעת משלחת משקיפים טורקית, הוחלט להקים במקום גשר קבוע בתאום מדיני בין כל הנוגעים בדבר, ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית והוואקף.

בימים אלה נדרש ראש הממשלה, המוביל את הנושא יחד עם השר לענייני מודיעין דן מרידור, לקדם הכרעה בנושא. לפני כמה ימים נערך דיון מקדים בסוגיה על ידי הגורמים המקצועיים. בדיון השתתפו בין היתר אנשי משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, המוסד, השב"כ, המשרד לביטחון פנים והמשטרה, עיריית ירושלים, המועצה לביטחון לאומי ועוד.

לחץ ותיזמון

אמש (יום ד') אמור היה להיערך דיון מסכם אצל ראש הממשלה, כדי לקבל את ההחלטה. זאת בין היתר על פי דרישת גורמי הביטחון, המבקשים לשמר את יכולת התערבותם במהומות בהר הבית, אם אלה יפרצו.

וכך, סמוך למועד שבו הממשלה נחלה מפלה בדיונים בכנסת על הפרטת הקרקעות, קיבלו השרים דן מרידור, השר לענייני אסטרטגיה בוגי יעלון, שר הפנים אלי ישי, השר אהרונוביץ ושר הדתות יעקב מרגי, הודעה על דחיית הדיון. לשרים נמסר כי הדיון נדחה בשל הדיון הסוער במליאת הכנסת, אך מועד חדש לדיון לא נמסר. ההערכה היא שראש הממשלה יכנס ישיבה לאחר תום חודש הרמדאן, ואחרי התפוגגות העימות הנוכחי עם ארצות-הברית על הבנייה במזרח ירושלים.

מחלוקת נוספת בין העולם המוסלמי לישראל היא על כוונת ישראל להרחיב את רחבת הכותל, תוך ניצול החלל שיווצר מתחת לגשר. זאת לאחר שנדחתה כוונה להשתמש באזור זה להרחבת עזרת הנשים למתפללות היהודיות. המוסלמים, המבססים טענתם על ממצאים

ארכיאולוגיים הנתונים במחלוקת, טוענים שמתחת לשטח זה ניצב מסגד 'אל-בוראק'. ממקום זה, על פי המסורת המוסלמית, המריא לשמיים סוסו של הנביא מוחמד. בין היתר מבוססת טענה זאת על כך שבמקום נמצא 'מח'ראב', גומחת תפילה קטנה, שהייתה חלק ממגד ממלוכי או עו'מאני.

הזהירות והחשש מהתפרצות אלימה מעוגנות היטב בהיסטוריה הקרובה, בעת הקדנציה הראשונה של נתניהו בלשכת ראש הממשלה, כשקיבל החלטה על פתיחת מנהרת הכותל בניגוד לדעת גורמי הביטחון. פתיחת המנהרה בספטמבר 1996, שאותה כינה "סלע קיומנו", הובילה להתנגשויות אלימות בין המשטרה הפלסטינית לחיילי צה"ל ביהודה ושומרון ועזה. בתקריות נהרגו 15 ישראלים ועשרות פלסטינים.