איך סופרים הרוגי תאונות דרכים?
תלוי את מי שואלים. כל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים שמחים לדווח על ירידה ניכרת במספר ההרוגים. אלא שמשום מה, מספר ההרוגים אינו אחיד ומציג הבדלים תמוהים. בצה"ל זה לא היה קורה
כמה בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מאז תחילת השנה? בחרו מספר: 169, 160, 170, 173 או 163. מאז תחילת 2009, מדווחים כל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים על ירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים. אלא שבדיקת ynet מעלה כי המספר המדווח אינו אחיד, ומציג פער של עד 10 הרוגים בין המדווחים. במקביל, גם ההתייחסות למספר ההרוגים ב-2008, לפיו נקבע אחוז הירידה במספר ההרוגים, משתנה בין הדיווחים השונים. אז למי אפשר להאמין?
הרשות: הפערים - בגלל שיטות חישוב שונות (תמונת אילוסטרציה: אמיר כהן)
ירידה, אבל כמה?
מאז תחילת השנה נרשמת ירידה ניכרת בנתונים המתייחסים למספרי תאונות הדרכים, הנפגעים וההרוגים בכבישי ישראל. למרות שאין לכך עדיין הסבר רשמי, כל הגופים - משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואגף התנועה במשטרה - מצביעים על ירידה של יותר מ-20% במספר ההרוגים. ירידה משמעותית ומעודדת, העומדת ביעדים שהציבה ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות.
אלא שמבדיקה שערך ynet עולה כי אין כל אחידות בין הנתונים שמציגים הגופים השונים. כך למשל, בנתונים שפרסמה לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לסיכום מספר הנפגעים בתאונות במחצית הראשונה של 2009, דווח על 169 הרוגים, לעומת 227 בתקופה המקבילה אשתקד. לפי נתונים אלה, מספר ההרוגים בתאונות ירד מאז תחילת השנה בשיעור של 25% בהשוואה לנתוני 2008.
למרבה ההפתעה, בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שהתפרסו אתמול (ד'), אפשר למצוא גרסה אחרת למספר הנפגעים בתאונות. על-פי הלמ"ס, בששת החודשים הראשונים של השנה נהרגו 163 בני אדם, לעומת 215 בתקופה המקבילה אשתקד. מבולבלים? חכו, יש גם גרסאות נוספות.
ומה עם נתוני המשטרה?
בדו"ח שבועי שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומסכם את מספר התאונות והנפגעים מדי שבוע, "נמצאו" ארבעה הרוגים נוספים במחצית הראשונה של 2009, שמעלים את סך ההרוגים ל-173. גם בדיווחים החודשיים של הלמ"ס, אפשר למצוא נתון שונה המתייחס למספר הנפגעים, ולפיו נהרגו 160 בני אדם בתאונות מאז תחילת השנה.
אגב, לנתונים אלה אפשר למצוא גרסה נוספת - זו של משטרת ישראל: על-פי נתוני אגף התנועה, בששת החודשים הראשונים של 2009 נהרגו בכבישים 170 בני אדם. זאת, לעומת נתון של 225 בתקופה המקבילה אשתקד. כדאי להזכיר כי נתוני המשטרה מהווים את הבסיס העיקרי למרבית נתוני הלמ"ס והרשות.
שינוי שיטת ספירת ההרוגים
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסבירים היום ל-ynet כי הפערים נובעים מחישובים שונים של מספר ההרוגים. מנהלת אגף המידע של הרשות, שרית לוי, מציינת כי בדיווחים השבועיים נכללים כל ההרוגים בתאונות דרכים, כפי שהם מדווחים על-ידי משטרת ישראל, וללא הגבלת משך הזמן שבין התאונה והפטירה. מנגד, בדיווחי הלמ"ס, נכללים הרוגים בתאונות שנפטרו עד 30 יום מזמן התאונה. זאת, בהתאם לשינוי שיטת החישוב שהונהגה על-ידי הרשות החל ב-2008, בתיאום עם הלמ"ס.עוד אומרת לוי כי נתוני המשטרה, עליהם מבוססים הנתונים השבועיים של הרשות, כוללים גם הרוגים שנגרעים בסופו של דבר מנתוני הנפגעים - למשל, מי שהתאבדו או מי נהרגו כתוצאה מתאונת עבודה. הבדלים אלה, מסכמת לוי, מסבירים את הפערים שבין הנתונים השונים של מספר ההרוגים בתאונות. לוי מוסיפה כי כל הנתונים המתייחסים לשנת 2009 נחשבים זמניים, וזאת עד שייערך סיכום השנה - בפברואר 2010.
מקרה לדוגמה: סטטיסטיקה אנגלית
הפערים בין הנתונים הסטטיסטיים שמציגים גופי בטיחות היא תופעה המוכרת היטב בעולם. במקרים רבים נמצאת הבעיה בנתונים שמעבירה המשטרה: בדו"ח שפרסמה ב-2006 "מועצת הסטטיסטיקה" באנגליה - גוף ציבורי המבקר את הגורמים המפרסמים נתונים סטטיסטיים - נמתחה ביקורת חריפה על כך שהמשטרה מעבירה במתכוון נתונים נמוכים בכל הנוגע למספר הנפגעים בתאונות.
על-פי הדו"ח, הנתונים הלקויים "עזרו" למשטרה ולמשרד התחבורה הבריטי לעמוד ביעדי הבטיחות שהוצבו במסגרת תוכנית רב-שנתית. זאת, למרות שהשיפור שחל בפועל היה קטן משמעותית מכפי שדווח. "מה שצריך לעורר את דאגת הציבור", נכתב בדו"ח של המועצה, "הוא שהנתונים הסטטיסטיים האלה (בנוגע למספר התאונות והנפגעים) משמשים לעקוב אחר ההתקדמות והצלחה של היעדים השאפתניים להפחתת מספר התאונות. נתונים אלה גם משמשים להשוואה עם מדינות אירופיות אחרות".
יש לציין כי מאז 2007, מקדמת הרשות הלאומית לבטיחות מספר מהלכים שנועדו לשפר את איכות נתוני הנפגעים בתאונות, מתוך מטרה להשיג אחידות ואמינות. כך למשל, החל באוגוסט 2009, יתווספו למאגרי המידע של הרשות נתונים המגיעים מניידות מד"א. הרשות גם קידמה שיתופי פעולה נרחבים עם בתי החולים בארץ, במטרה לשפר את יכולתה לעקוב חומרת התאונות ומצב הנפגעים. הרחבת בסיס הנתונים יאפשר לרשות "להצליב" את הנתונים המגיעים מהמשטרה והלמ"ס.
האם יהוו נתונים אלה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מדד אמין וקובע לגבי נתוני התאונות והנפגעים בכבישי ישראל? כל הגופים הנוגעים בדבר מקווים שכן.
לפנייה לכתב/ת 
