שופטיו של פדופיל: חוות דעתו של וייל - תמוהה
מיהו הפסיכיאטר העומד כעת באור הזרקורים - שבדק את האם החשודה בהרעבת בנה? ל-ynet נודע כי שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים מתחו ביקורת נוקבת על חוות דעת שהגיש בעניינו של פדופיל, שנשלח לבסוף ל-13 שנות מאסר. בחוות דעת קבע המומחה כי הנאשם בן ה-40 לא עמד בתביעתם של חמישה קטינים לקבל ממנו "שירות מיני" - ותקף אותם
"ד"ר וייל הגיע בחוות דעתו למסקנה תמוהה שאינה מתיישבת עם ממצאי הכרעת הדין כלל ועיקר". דברים קשים אלה כתבו בהחלטתם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שדנו בעניינו של פדופיל לפני פחות מארבע שנים.
- לקראת הכרעת הדין- לחץ כאן
ד"ר יעקב וייל עומד בימים אלה באור הזרקורים, בשל הבדיקה שערך לאם החשודה בהרעבת בנה הפעוט. ל-ynet נודע כי במהלך משפטו של הפדופיל הגיש וייל חוות דעת
שבה נקבע כי הנאשם בן ה-40 לא עמד בתביעתם של חמישה קטינים לקבל ממנו "שירות מיני" - ותקף אותם.
הדברים החמורים על המומחה נכתבו בפסק דין שניתן בדצמבר 2005 בידי השופטים צבי סגל, יורם נועם ורפי כרמל. מדובר בחוות דעתו של וייל, שהגיש על נחמן בורשטיין, שהורשע לבסוף בשורה של עבירות מין חמורות שביצע כלפי חמישה קטינים - ארבעה מהם אחים - שהיו נתונים תחת פיקוחו בתלמוד תורה.
בורשטיין, אז בן 40, עבד כעוזר מלמד בתלמוד תורה והורשע בביצוע עבירות מין רבות בקטינים. הוא הודה במסגרת עסקת טיעון בעבירות נגדו ובית המשפט המחוזי לא קיבל את העונש שהצדדים ביקשו לגזור עליו – 9.5 שנות מאסר, אלא החמיר ופסק שיש לשולחו ל-15 שנות מאסר בפועל. לבסוף הפחית מעט בית המשפט העליון מהעונש - והעמיד אותו על 13 שנים.
במהלך המשפט הוגשה חוות דעתו של וייל, מטעם הנאשם, ובה - קבעו השופטים - "מסקנה תמוהה, שאינה מתיישבת עם ממצאי הכרעת-הדין כלל ועיקר". וייל כתב בחוות דעתו, בפרק הסיכום: "היותו (של הנאשם) פדופיל היא שאלה שנויה במחלוקת. מצד אחד הוא יכול להתעורר מינית ממיניותם של ילדים, ומאידך הוא עובד שנים ארוכות עם ילדים, ומעולם, עד כמה שאנו יודעים, לא יזם פעילות מינית פדופילית כלפי ילדים שבחסותו".
חוות הדעת: תבעו "שירותי מין" - והוא לא התאפק
יתרה מזאת, מדבריו של הד"ר וייל עולה כי הילדים הם שיזמו את המגע המיני - והנאשם לא עמד בפיתוי: "גם במקרה הנוכחי חווה (הנאשם) את הקשר לפי התסריט הישן של חייו: מישהו תובע ממנו שירות מיני והוא איננו מגייס כוחות מנגד, ומשתף פעולה". למרות כל זאת, קבע וייל כי הפרופיל של הנאשם "אינו מתאים לפדופיל אקטיבי שמחפש את קורבנותיו".
וייל קבע בחוות הדעת שהגיש כי מתחייב קשר טיפולי תומך בקהילה, המלווה בטיפול תרופתי נוגד דחף מיני. "בפיו של המומחה לא היה מענה ענייני לשאלה, כיצד הגיע למסקנה כי הנאשם לא יזם את האירועים ופותה על-ידי קרבנותיו",
קבעו השופטים, תוך שהם מציינים כי הנאשם הורשע על-פי הודאתו במעשים מגונים ומעשי סדום שביצע ביוזמתו בפעוטות וילדים רכים בתדירות יומיומית במשך מספר שנים.
"צר לנו לומר, כי תשובותיו של ד"ר וייל בעניין זה הותירו רושם מביך, בלשון המעטה, ובפרט כאשר בחקירתו הנגדית נאלץ המומחה לאשר, כי בחוות-דעתו ציין אך ורק את הגרסה ששמע מפיו של הנאשם לאחר שיחה של שעתיים שקיים עמו, ללא עריכת בירור כיצד גרסתו מתיישבת עם עובדות הכרעת-הדין, ומבלי להעמיד את דבריו במבחן של ביקורת מקצועית", כתבו השופטים.